צה"ל עיצב מחדש באופן יסודי את מדיניות האכיפה שלו נגד פעילות חיזבאללה בלבנון, מה שמסמן שינוי משמעותית מהסטטוס-קוו שלפני המלחמה, אמר אתמול (ב') גורם צבאי. "העיקרון המנחה היום, הוא שהמצב בו היינו לפני 7 באוקטובר – שבו חיזבאללה יכול להקים אוהל על הגבול והיינו חושבים על זה – אינו עוד", הוא אמר.
בנוסף לשמירה בעתיד הנראה לעין על חמישה מוצבים בשטח לבנון אחרי הנסיגה מדרום המדינה כחלק מהפסקת האש ב-27 בנובמבר 2024, ישראל פועלת בהתמדה לאכיפת ההסכם ונעזרת בעובדה שחיזבאללה נחלש מאוד במהלך המלחמה.
בחודשים האחרונים של המלחמה בצפון, צה"ל השמיד מספר עצום של מתקנים ואמצעי לחימה של ארגון הטרור, חיסל את הנהגתו ואת הדרג הפיקודי הצבאי שלו וכן יותר מ-4,000 מחבלים. ישראל גם תקפה את המערכת הפיננסית של חיזבאללה ואת המעוזים שלו ברחבי לבנון, והוא לא התאושש מאז.
חיל האוויר ממשיך לתקוף
לבנון נקטה בצעדים למנוע הברחת כספים איראניים לתוך המדינה המיועדים לחיזבאללה, בעוד שצה"ל הוכיח את יכולתו ונכונותו להפוך מודיעין לתקיפות אוויריות. ביום רביעי, 26 בפברואר, חיסל חיל האוויר את מהראן עלי נאצר אלדין, פעיל מרכזי ביחידה 4400 של חיזבאללה.
צה"ל תיאר את יחידה 4400 כ"אחראית להברחת נשק לשטח לבנון מאיראן ושלוחיה, במטרה למקסם את מצבורי הנשק של חיזבאללה. מאז הקמתה, בנתה יחידה 4400 נתיבי הברחה רבים לאורך גבול סוריה-לבנון". אלדין מילא תפקיד מרכזי במבצעים אלה. "פעילות זו, שמקלה על חימוש חיזבאללה, מהווה איום ברור על ביטחון מדינת ישראל ומפרה את ההבנות שהושגו בין ישראל ללבנון", אמרו בצה"ל.
למחרת, ב-27 בפברואר, הודיע צה"ל כי זיהה פעילות בתוך עמדת תצפית של חיזבאללה באזור עאיינטה שבדרום לבנון, בניגוד להפסקת האש המחייבת את נסיגת חיזבאללה מצפון לנהר הליטני. חיל האוויר המשיך לתקוף את העמדה.
באותו יום חיסל חיל האוויר את מחבל חיזבאללה מוחמד מהדי עלי שאהין ליד הרמל. "שאהין תיאם עסקאות טרור לרכישת נשק בגבול סוריה-לבנון מאז שנכנסו לתוקף ההבנות בין לבנון לישראל", כך נמסר מצה"ל. שאהין היה חלק מהיחידה הגיאוגרפית של חיזבאללה, שאחראית על אזור בקעה ולאחרונה הייתה מעורבת בהובלת נשק מסוריה ללבנון. מעשיו היוו איום חמור, לטענת צה"ל.
"איראן לא ספיקה את הסחורה"
אלוף (מיל') יעקב עמידרור, היועץ לביטחון לאומי לשעבר וראש מחלקת המחקר של אמ"ן, הגדיר את השינויים בצפון כ"היסטוריים". "המצב בצפון שונה לחלוטין ממה שהיה בתחילת המלחמה", אמר עמדירור. העובדה ששינויים דרמטיים כאלה התרחשו בזמן כה קצר, זה "נדיר מאוד". בעקבות קריסת משטר אסד בדצמבר, הוא הוסיף, העמדה האסטרטגית של חיזבאללה השתנתה מהותית. לראשונה בתולדותיו, ארגון הטרור מוצא את עצמו ללא גשר יבשתי מאיראן דרך סוריה ללבנון.
לדברי אל"מ (מיל') ברק בן צור, בכיר באמ"ן לשעבר וראש יחידת מחקר בשב"כ לשעבר, התמוטטות המשטר הסורי הייתה מכה קשה לתומכת העיקרית של חיזבאללה, איראן. "משטר משפחת אסד קיבל החלטה אסטרטגית, מאז החתימה על הסכם השלום בין ישראל למצרים, לחפש מגדלור אזורי אחר שיחליף את מצרים – זו הייתה איראן". לדברי עמידרור, העובדה שאיראן "לא סיפקה את הסחורה" היא התוצאה החשובה ביותר מהמצב.
בן צור הסביר כיצד מאז שנות ה-80, איראן הקימה מערך אזורי, בנתה את חיזבאללה והתבצרה בסוריה. המאמץ הזה כלל בסיסים, "כוחות טקטיים, יכולות איסוף מודיעין על ישראל ומערכת פיקוד ובקרה", הוא אמר. "כל זה הסתיים עם עליית הממשלה הסונית וגירוש אסד ותומכיו" מסוריה. "זה יצר הזדמנות אסטרטגית שמשנה את המציאות ומאפשרת לישראל להעמיק את הבידוד של חיזבאללה לאחר שסדרה של מבצעים החלישו את יכולותיו".
עם זאת, בן צור הזהיר שישראל עדיין לא פיתחה מדיניות אסטרטגית מלאה להשגת מטרה זו: "מערכת הביטחון הישראלית חייבת להקדיש מחקר מטה לנושא זה, שכן הזדמנויות אסטרטגיות הן רגישות לזמן ויכולות להיסגר לאחר זמן לא רב. לצד תמרון כזה, מניעת חידוש החזית האיראנית בתוך סוריה היא מטרה לא פחות חשובה, ואולי אף יותר. בשלב זה קשה להצביע על ההתמקדות הישראלית בנושא זה, ועל בניית תוכנית אסטרטגית שנועדה להגשים את היעדים הללו".
