בתזמון אידיאלי, כמדומה, נכנס השבוע רב־אלוף אייל זמיר, מנכ"ל משרד הביטחון לשעבר, לתפקידו כרמטכ"ל ה־24 של צה"ל. קודמו בתפקיד, הרמטכ"ל היוצא רא"ל הרצי הלוי, מותיר למחליפו שקט יחסי בכל זירות הלחימה, אך בפני הרמטכ"ל החדש עומדת בכל זאת תקופה סוערת.
האתגרים האסטרטגיים עדיין בוערים, שינויים פנימיים נדרשים בצבא, וצפויות לזמיר משימות מורכבות שישפיעו על עתיד הביטחון הישראלי בעשורים הבאים. אם הוא יביא את הניסיון שלו כמנכ"ל משרד הביטחון וסגן הרמטכ"ל, וכן את האופי השריונרי שלו, שמתבטא בעיקר בעשייה ופחות בדיבורים – הוא עשוי להצליח בשיקום צה"ל אחרי הכישלון ב־7 באוקטובר.
"עת ללדת ועת למות, עת לטעת ועת לעקור נטוע, עת להרוג ועת לרפוא, עת לפרוץ ועת לבנות, עת לאהוב ועת לשנוא, עת מלחמה ועת שלום", ציטט זמיר ממגילת קהלת בפקודת היום הראשונה שלו, וכתב: "גודל השעה מחייב אותנו לעשות את כל אלה באותה העת". החתירה לעשייה התבטאה בנאומיו ובפקודתו הראשונה, ואלה אתגרי העשייה שצפויים לעמוד בפניו בשלוש או ארבע השנים הבאות.
1. שיקום אמון הציבור
המתקפה הקטלנית של חמאס ב־7 באוקטובר 2023 חשפה כשלים מודיעיניים ומבצעיים חמורים בצה"ל, ופגעה קשות באמון הציבור והחיילים במערכת הביטחון. "אני רואה בהשבת אמון הציבור בצה"ל משימה מחייבת", אמר זמיר שלשום, והורה על הקמת צוות שיבדוק ויתקף את תחקירי צה"ל שפורסמו בטרם התחילה כהונתו.
חברו אלוף במיל' סמי תורג'מן מונה לראש הצוות, והאתגר שיתמודד איתו יהיה להראות שצה"ל בודק את התחקירים, לומד את הלקחים – ומיישם אותם בשטח. השקיפות הזאת היא הבסיס לשיקום אמון הציבור בצה"ל.
2. ניצחון בעזה והחזרת החטופים
המלחמה בעזה נותרה בראש סדר העדיפויות. יש קונצנזוס נרחב לחזרה ללחימה, במטרה לזרז את השבת החטופים או דווקא אחרי שישובו. "חמאס עדיין לא הוכרע", קבע השבוע זמיר, והדגיש שערך הניצחון בקרב הוא הראשון בסולם הערכים.
בכל הנוגע לתזמון החזרה ללחימה יידרש הרמטכ"ל ה־24 לתמרן בזהירות רבה יותר מקודמו, וייתכן שיבחן את החלפתו של ראש מפקדת השבויים והנעדרים אלוף במיל' ניצן אלון, שנחשב לעומתי מול הדרג המדיני. במקביל, זמיר הדגיש שהחזרת החטופים נותרה משימה עליונה, והוא הנחה להציג בלשכתו את תמונותיהם של 59 החטופים שעודם בעזה עד השבתם.
3. היערכות למלחמה רב־זירתית מול איראן
אלוף אליעזר טולדנו, העומד בפני פרישה, המליץ בשיחותיו הראשונות עם הרמטכ"ל הנכנס לסגור את אגף אסטרטגיה ומעגל שלישי שהוא הוביל בשנים האחרונות, ולפזר את סמכויותיו ואחריותיו. זמיר הסכים עמו, והבהיר בישיבתו הראשונה עם המטה הכללי שכך יקרה.
הנימוק העיקרי לכך הוא שהאיום האיראני אינו משתמש עוד רק בשלוחותיו, אלא מסכן את ישראל ישירות. במאמר שכתב בעבר זמיר הזהיר מפני מערכה רב־זירתית ארוכה. הוא התריע שהיא תכלול לא רק את חמאס וחיזבאללה, אלא גם את משמרות המהפכה האיראניים וארגונים נוספים כמו החות'ים בתימן והמיליציות השיעיות בעיראק.
לפיכך הנחה זמיר לפתח תוכנית רב־שנתית חדשה לפיתוח היכולות המודיעיניות וההתקפיות של צה"ל. תרגיל אווירי שנערך השבוע בהשתתפות מטוסי קרב ישראליים ומפציצי בי־52 אמריקניים מעיד על כוונות מסוימות בנושא. זמיר גם טען שיש להגדיל את תקציב הביטחון, אבל בכך הוא לא שונה מכל רמטכ"ל בעבר.
4. בנייה מחדש של המטה הכללי
המטה הכללי ספג מכה שלא נראתה כמוה מאז מלחמת יום כיפור, ודווקא לכן יש לזמיר הזדמנות להוביל לצמיחה באמצעות הזרמת דם חדש למערכת. הרמטכ"ל החדש לא היסס, ועם כניסתו לתפקיד הכריז על שני מינויים רבי חשיבות: קידום מפקד אוגדה 162 איציק כהן לדרגת אלוף ומינויו לראש אגף המבצעים במקום אלוף עודד בסיוק, ומינויו של ראש אגף כוח אדם לשעבר אלוף יניב עשור למפקד פיקוד הדרום במקום ירון פינקלמן. זמיר גם בחר לסגנו את אלוף תמיר ידעי, במקום אמיר ברעם שימונה למנכ"ל משרד הביטחון.
בתקופה הקרובה הוא לא מתכוון להוביל שינויים דרמטיים נוספים במטכ"ל, אלא אם אחד מהאלופים יודיע על פרישה מיוזמתו. חילופי הרמטכ"לים שחררו את הפקק בשדרת הפיקוד בצה"ל, ועשרות מינויים וקידומים יצאו לדרך. מהרשימה כולה עולה שקציני שטח התקפיים, שמחוברים ללוחמים, הם הפנים הבאות של הצבא.
5. חיזוק המערך הלוחם
כחלק מהתמודדות עם האיומים המיידיים והעתידיים, זמיר הכריז על הקמת יחידות חדשות, כולל חטיבת טנקים חדשה ופתיחת פלוגות הסיור בחטיבות השריון 7, 401 ו־460, שנסגרו בשנים האחרונות. המהלך נועד לחזק את היכולות הקרביות של צה"ל, אחרי שנים רבות של הדגשת הטכנולוגיה והמודיעין על חשבון כוחות היבשה. בנוסף הורה זמיר לבחון הקמת חטיבת חיל רגלים נוספת, בסדיר או במילואים.
המשימה כוללת שדרוג של הציוד, הכשרת לוחמים והתאמת הכוחות לקרבות ממושכים ועצימים. המהלכים בתחום ידרשו יישום של לקחי 7 באוקטובר בתחומי הגנת המוצבים ויישובי הגבול בצפון ובדרום, חיזוק כוחות העתודה והעברת כיתות הכוננות לאחריות פיקוד העורף.
בהמשך צפוי זמיר לקדם מהלך מעמיק בכל הקשור למשמעת הצבאית, כולל תרבות השימוש בטלפונים סלולריים וברשתות החברתיות.
6. פתרון משבר גיוס החרדים
בשבועות האחרונים הצהירו שר הביטחון, הרמטכ"ל היוצא והרמטכ"ל הנכנס על מגוון משימות ביטחוניות חדשות של צה"ל – מפתיחת גרעיני נח"ל בבקעה ואיוש אזור החיץ ברמת הגולן, ועד חזרה לתמרון בעזה והרחבת מבצע "חומת ברזל" ביהודה ושומרון.
אבל הצבא סובל כעת ממחסור חמור בכוח אדם, משרתי המילואים נשחקים, ומהלך נרחב לגיוס חרדים לא נראה באופק. במערכת הביטחון לא אומרים מהיכן יביאו עוד לוחמים ובמה יקצצו כדי לממן את המשימות האלה. גם בתור מנכ"ל משרד הביטחון זמיר לא עסק בכך, אך בנאום הכניסה שלו הבהיר כי יפעל לגיוס חרדים, וטען ש"משימת ההגנה על המדינה חייבת להתחלק בצורה שוויונית".
למטה הכללי הוא כבר הספיק לומר שאחת מפלוגות הסיור של חיל השריון שייפתחו מחדש עשויה להיות מיועדת לחרדים בלבד. בכל מקרה יידרש זמיר לנווט בזהירות בין הדרישות הביטחוניות המובהקות ובין ציפיותיהם של שר הביטחון וראש הממשלה שבחרו בו.
7. שיפור תנאי השירות
המלחמה הארוכה חשפה את העומס הכבד על חיילי הסדיר, הקבע והמילואים. יש דיווחים על ירידה בהתייצבות למילואים ועל חוסר מוטיבציה בחתימה לשירות הקבע, בעיקר בחיל האוויר. זה מדאיג את זמיר, שכבר הורה לראש אגף כוח אדם, אלוף דדו בר־כליפא, להכין תוכנית ייעודית לשימור כוח האדם בצה"ל בכל המגזרים – כולל תמריצים כלכליים ללוחמים ולתומכי הלחימה, ושיפור תנאי השירות בבסיסים.
אז לאן מועדות פניו של זמיר?
הרמטכ"ל ה־24 אינו מרבה במילים, יודע לנווט בתבונה רבה יותר סמוך לפוליטיקאים, ובתור שריונר הוא דוגל במשמעת הפרט. הוא מעדיף את הלחימה היבשתית הרחבה יותר מקודמו שגדל בסיירת מטכ"ל – אבל הוא גם נחשב פחות יצירתי ממנו. אולי זה מה שנדרש כרגע מצה"ל: חזרה למקורות הצבאיים, בלי הרעש מסביב.
מדבריו בכניסה לתפקידו משתמע חזון ברור: "הגנת המדינה, הניצחון בקרב וההכרעה במערכה". זמיר רוצה להפוך את צה"ל לצבא חזק, שעסוק בהתקפה יותר מאשר בהגנה, אך הצלחתו תלויה ביכולתו לאזן בין הלחצים המבצעיים, דרישות המדינאים והיחס למשברים פנימיים כמו סרבנות ומחאות.
השנה הזאת תהיה מבחן מכריע למנהיגותו ויכולתו לעשות זאת, אך כמו שהוא הבהיר בנאומו, כבוגר הפנימייה הצבאית, "בהשקט ובבטחה" זאת הסיסמה שמלווה אותו: "לפיכך נצניע לכת, מעשינו ידברו".
