בתחילת פברואר התקיים בהלסינקי כנס של הארגון לביטחון ולשיתוף פעולה (OSCE). הארגון נוסד ב־1975, בשיאה של המלחמה הקרה, כגשר בין מזרח למערב. כיום הוא אחת הזירות המרכזיות למאבק בשנאת זרים ובאנטישמיות. הוזמנתי לכנס כדי לדבר על אנטישמיות דיגיטלית, שכן יהודים תמיד היו הקנרית במכרה הפחם של ההיסטוריה – סימן אזהרה מוקדם לסדקים עמוקים בסדר העולמי.
כשאנו מדברים על אנטישמיות דיגיטלית אנחנו חושבים על רשתות חברתיות – ובצדק. המודלים העסקיים שלהן והכשלים המערכתיים בניטור תוכן הפכו אותן למפעלים של שנאה בלתי מרוסנת. אני קוראת לזה "אנטישמיות מבוססת פיצ'רים", כי העיצוב של הרשתות הופך הפצת אנטישמיות לבלתי נמנעת.
אלגוריתמים שתוכננו להגביר את המעורבות בכל מחיר מעדיפים זעם על פני אמת, וקיצוניות על פני ניואנסים. עמוד ה"בשבילך" של טיקטוק, מנוע ההמלצות של יוטיוב והפיד של פייסבוק ואינסטגרם לא רק משקפים תוכן אנטישמי – הם גם דוחפים אותו.
במנגנוני ניטור התוכן, אנטישמיות מטופלת אחרת משאר צורות השנאה. כך לדוגמה, אם מישהו כותב ברשת "כל האפריקנים טיפשים", ההתבטאות מסומנת כביטוי מסית ומוסרת מהפלטפורמה. אבל אם מישהו כותב "היהודים שולטים בכסף של העולם", ההתבטאות נחשבת קבילה, מפני שמילולית אין מדובר בהשפלת יהודים אלא בהעצמת כוחם. כידוע, תוכן ויראלי ברשתות אינו אורגני, ושחקנים מתמרנים את האלגוריתמים באופן מתוכנן ולא אותנטי. העלייה המטורפת בנרטיבים אנטישמיים מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל אינה מקרית. יש ידיים מכוונות מאחוריה, שמקדמת מידע שקרי על יהודים.
הרשתות החברתיות מגבירות אנטישמיות, והבינה המלאכותית יוצרת אוטומציה שלה. ההשפעה של בינה מלאכותית ככלי אמפתי שמסוגל לשכנוע מותאם אישית נמצאת עוד בראשית דרכה, אבל כבר עכשיו מערכות בינה מלאכותית יכולות לכתוב מחדש אירועי מפתח כמו הקמת מדינת ישראל, לחזק סטריאוטיפים אנטישמיים ולחולל דימויים של יהודים עם תווי פנים מוגזמים.
מאות שנים האנטישמיות הייתה גלויה – מסומנת בטלאי צהוב, בהדרה פיזית – אך עכשיו היא בלתי נראית. האנטישמיות המודרנית חבויה בזרמי מידע, בפרופיילינג מבוסס ניתוח רצפים של מידע גנטי או סתם שמות משפחה, והכול בלי שאיש ידע או ידבר על כך.
מאז כניסתו של דונלד טראמפ לבית הלבן מתגלה פרדוקס: מצד אחד, הנשיא טראמפ ביטל צו של קודמו, הנשיא ג'ו ביידן, בנושא קידום מפוקח של בינה מלאכותית, והדגיש את הצורך בהסרת "הטיות אידיאולוגיות ואג'נדות מהונדסות". בה בעת, הוא חתם על צו המורה לרשויות הפדרליות לחדול מפעילות הקשורה לניטור תכנים – בעיקר ברשתות חברתיות – וסגר את כוח המשימה של משרד המשפטים והבולשת הפדרלית, המטפלים בהשפעה של מדינות זרות בפוליטיקה האמריקנית.
הנשיא הוציא צו נוסף, המבטיח צעדים נוקשים יותר במאבק באנטישמיות. אלא שאין לארה"ב דרך להילחם בשנאה ובאנטישמיות בזמן שהיא מפרקת את מנגנוני ניטור התכנים ברשתות, ומסירה חסמים המיועדים למנוע הטיות אלגוריתמיות.
המאבק האמיתי בשנאה ליהודים ולישראל לא מתנהל שם אלא בוועידה שהתקיימה באותם הימים בדיוק בפריז – פסגת הבינה המלאכותית. בזמן שוושינגטון ממהרת לבטל רגולציה, בריסל צועדת בכיוון ההפוך, ודוחפת לפיקוח הדוק יותר על רשתות חברתיות ולאחריותיות אלגוריתמית. היהודים, כרגיל, שוב ימצאו את עצמם בתווך.
עתיד האנטישמיות לא ייקבע ברחובות, בבתי כנסת, במשרד התפוצות, או בדיוני ארגונים רב־לאומיים כמו OSCE. הוא ייקבע סביב שולחנות הדיונים על מדיניות טכנולוגיה ובמסגרות הרגולטוריות שנכתבות היום.
שנה וחצי מאז פריצתה של מלחמת חרבות ברזל, אנטישמיות חסרת תקדים ששורשיה באינסטגרם ובטיקטוק משתוללת בעולם כולו. הקנרית במכרה כבר לא רק מזהירה. אם נתעלם מקריאותיה, לא רק שנאבד אותה, אלא נאבד את השליטה על המכרה עצמו.
ד"ר תהילה שוורץ־אלטושלר היא עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה ומתמחה במשפט, טכנולוגיה ותקשורת
