בתחילת השבוע פורסם כי מחמוד חליל, מנהיג המחאה הפרו־פלסטינית האלימה באוניברסיטת קולומביה בניו-יורק, נעצר ויגורש בהקדם מארה"ב. עורכת דינו אמרה כי מספר שוטרים בלבוש אזרחי שנשלחו מטעם משרד ההגירה, פשטו על דירתו והודיעו לו על מעצרו. במהלך הפשיטה נאמר לחליל כי אשרת הסטודנט שלו, שאפשרה לו לגור בארצות הברית, בוטלה.
בחודש אפריל האחרון מעל מאה סטודנטים פרו־פלסטיניים ואנטי־ישראלים נעצרו לאחר שהקימו עיר אוהלים ברחבי הקמפוס של אוניברסיטת קולומביה שבניו יורק והפגינו באלימות נגד הסטודנטים היהודים. בין היתר, הם חסמו את כל המעברים של המוסד, החריבו את הכיתות, שיבשו את מערכת השעות וריססו את קירות המבנה ההיסטורי בדם מלאכותי.
רק שתבינו באיזו מדינה אנחנו חיים: הפעיל הזה מאוניברסיטת קולומביה שטראמפ מנסה לגרש, היה פעיל במסגרת ארגון חזית של ה-SJP (סטודנטים לצדק בפלסטין), ארגון תומך חמאס מובהק שגם קורא כעת לשחרורו. ברור שמדינה חפצת חיים לא חייבת להכיל בתוכה חולירות כאלו. יש לציין כי ארה"ב מגרשת אותו למשרות שמדובר לא רק בסטודנט שמחזיק בוויזה, אלא באדם שמחזיק בתושבות קבע ונשוי לאזרחית אמריקנית.
עכשיו ברשותכם, אקפוץ למדינה קצת פחות חפצת חיים בשם ישראל.
סטודנטית בשם לארה אל-קסאם נרשמה לתואר שני באוניברסיטה העברית. שר הפנים החליט לבטל את הוויזה שלה ולמנוע את כניסתה, לאחר שעודכן בכך שהיא הייתה לא פחות מהנשיאה של סניף ה-SJP באוניברסיטת פלורידה. שר הפנים עשה זאת בהתאם לסמכותו הכללית לדחות כניסה של כל אדם, וכן מכוח סעיף החוק שקבעה הכנסת שאוסר עליו להכניס לישראל תומכי BDS.
ה"תכשיט" הזו עתרה למחוזי, בסיוע של לא אחרת מאשר האוניברסיטה העברית עצמה. המחוזי דחה את העתירה. אל-קסאם ערערה לבית המשפט העליון, ושם נקבע על ידי כבוד השופט הנדל שהיא הייתה רק פעילה אנטי-ישראלית בקטנה (רק מקריאת פסק הדין של המחוזי אפשר להבין שהייתה נשיאת הסניף) ושהיא כבר לא פעילה בארגון מזה שנה וחצי. כמו כן, נקבע שם כי העובדה שהיא רוצה ללמוד בישראל מוכיחה שהיא לא תומכת חרם, כאילו שאין ים אנשי אקדמיה ישראלים שתומכים בחרם תוך כדי שהם מלמדים באוניברסיטאות ישראליות.
בהתאם לכך נקבע כי סעיף החוק של הכנסת שביקש לאסור על כניסת פעילי חרם, נועד רק לפעילי חרם מאוד גדולים, לא סתם לנשיאה של סניף של ארגון תומך טרור פלסטיני. נראה שלא רק שהחוק לא ביקש למנוע כניסה מ"תכשיטים" כמוה, אלא שהוא בעצם יצר מצב שלילי, ששולל את הסמכות הכללית שהייתה לשר הפנים לדחות את כניסתה בהתאם לשיקול דעתו, סמכות שהייתה לו כמעט מקום המדינה. את כל זה בית המשפט העליון של מדינת ישראל פסק לא לגבי תושבת קבע שחיה כאן שנים ונשואה לאזרח ישראלי, אלא לזרה שביקשה להיכנס לישראל.
קשה שלא להיות ציני כשרואים ישראלים ותומכי ישראל בארה"ב שמזדעזעים מההתגייסות של המפלגה הדמוקרטית לטובת תומך הטרור, כאשר זה הרקורד של מדינת ישראל עצמה.
