מחירי הביצים בארה"ב, שהאמירו לשיא של כל הזמנים, מחוללים שם סערה גדולה בחודשים האחרונים. עד כמה הציבור והממשל מוטרדים מסוגיית מחירן של תריסר ביצים? הנשיא טראמפ הזכיר את הנושא בנאום מצב האומה שנשא בשבוע שעבר, ושר החקלאות החדש הבטיח להשקיע מיליארד דולר כדי לטפל בבעיה. מחיר הביצים מעיק על האינפלציה, ודוחה את הורדת הריבית שהציבור האמריקני מצפה לה.
המשבר נגרם בעקבות סדרת התפרצויות של שפעת העופות בשנים האחרונות, שהביאה להמתת להקות שלמות באזורים מסוימים בארצות הברית. בעקבות זאת הצטמצם היצע הביצים ומחירן עלה. תריסר ביצים עולות כיום כ־5 דולרים, ובאזורים מסוימים המחיר מעפיל גם ל־8 דולרים ויותר. 5 דולרים הם כ־17 שקלים, כפול ממחירן לפני שנה, וכ־240% יותר ממחירן לפני חמש שנים.
בישראל, לעומת זאת, בלי מגפה או משבר גלובלי, תריסר ביצים עולות בין 13 ל־15 שקלים, בהתאם לגודל הביצה, מחיר מפוקח. לפי הטענה הקבועה של תומכי פיקוח המחירים, ישנם מוצרים בסיסיים שחובה לפקח על מחיריהם כדי שלא יאמירו לרף שמשפחה ממוצעת לא תוכל לעמוד בו. אך מתברר שמה שנחשב לשיא של כל הזמנים בארצות הברית, אצלנו הוא מחיר רגיל לחלוטין, עוד יום שגרתי במשק הישראלי המתוכנן והמפוקח. ישראל נמצאת דרך קבע בעשירייה הראשונה של מחיר הביצים בעולם. באופן זמני, בגלל משבר נקודתי, ארצות הברית עקפה אותנו. אלא שהמשבר האמריקני יחלוף, ואנחנו נמשיך לשלם מחיר גבוה.
הפרחים למשרד החקלאות כמובן, שטרוד כעת בשאלה אם בפסח הקרוב יהיו בישראל מספיק ביצים. מכיוון שענף הביצים מתוכנן מראשיתו ועד סופו, מספר הביצים בארץ מוגבל בכוונת מכוון, כדי לשמור את המחיר גבוה. הדבר מייצר מחסור קבוע בתקופות החגים, ובמיוחד בפסח, ולכן מדי שנה מאפשר משרד החקלאות מכסות ייבוא כדי לענות לביקוש המקומי. אלא שהשנה, בגלל המחירים הגבוהים בארה"ב ובאירופה, עלול להיווצר מחסור בביצים שלא יהיה אפשר לפצות עליו בייבוא.
מי שניסה לשנות את המערכת העקומה הזאת הוא שר החקלאות בממשלה הקודמת, ח"כ עודד פורר מישראל ביתנו. השבוע הוא השתתף בדיון בוועדת הכנסת, שעסק בניסיון לבטל את הרפורמה שהוא התאמץ לקדם. מי שהניח את ההצעה על השולחן הוא ח"כ ששון גואטה מהליכוד, שפתח את הדיון בגילוי נאות: הוא מחזיק בעצמו במכסת ביצים, ולכן יש לו עניין אישי בהצעת החוק; כלומר, הוא צפוי להרוויח ממנה ישירות. ועדת האתיקה של הכנסת אסרה עליו להצביע על ההצעה בוועדה, אבל הוא ממשיך לקדם את ההצעה בכל הכוח, בטענה שהיא תסייע להביא אנשים לגליל שזקוק לשיקום מסיבי לאחר המלחמה.
"הם משתמשים עכשיו בתירוץ של דאגה לגליל, אבל זה קשקוש מוחלט", אומר לנו השבוע פורר. "אם המטרה הייתה ליישב את הגליל, היו נותנים מענקים ישירים לתושבי הגליל, לא רק למי שמגדל שם ביצים. למה שרק מי שמגדל ביצים בגליל יקבל מענק? אם אני מגדל תפוחים בגליל לא מגיע לי מענק? אם את מחר רוצה לעבור לגליל ולגדל ביצים, את לא יכולה לעשות את זה. את תלויה במועצת הלול שתיתן לך מכסה, אבל מועצת הלול היא המגדלים בעצמם, והם לא ייתנו למישהו חדש להיכנס. זה לובי ששומר על עצמו. אם בעלי הפיצריות בתל־אביב היו יכולים לקבוע מי יכול לפתוח פיצה חדשה, ברור שהם היו הופכים שולחנות ולא מאפשרים לאף אחד לפתוח פיצרייה. היו מסבירים לנו שיש משבר בענף הפיצות, וזה חשוב לביטחון התזונתי שלנו".
בטווח הארוך, מסביר פורר, קידוש המצב הקיים פוגע בחקלאים עצמם: "כשאני נועל את האנשים בתוך המכסה הזאת, אני לא נותן להם להתפתח. תלכי ליישובים שמגדלים בהם ביצים בלולים הישנים. אלה היו יכולים להיות יישובים פורחים. הצענו להכשיר את השטחים האלה לבנייה, לדור צעיר, למגורי סטודנטים, לתיירות, אבל הם מקדשים את המצב הקיים. בלי ביצים אין צפון? ברגע שניקח משם את התכנון יוכלו להתפתח שם הרבה דברים. החקלאים האלה אנשים יקרים, הם אספו את הביצים מהלולים גם תחת אש, אבל מדינת ישראל צריכה לשאול את עצמה אם זה נכון לשים 70 אחוז מהביצים שלה על גבול הצפון. שוק פתוח היה מפזר את זה. זה נכון גם ביטחונית וגם מבחינת תובלה – יש המון משאיות שנוסעות כל יום מהצפון לדרום כדי להוביל ביצים".
ההסכם שפורר חתם עליו העניק לחקלאים שורה של הקלות, הטבות ומענקים, כדי שיסכימו לביטול התכנון בענף הביצים, ונתן תקופת הסתגלות של עשר שנים למי שמחזיק היום במכסת ביצים. הצעת החוק של גואטה לא מבטלת את ההסכם כולו, אלא רק את החלק שבו המגדלים צריכים לוותר על משהו. היא משאירה על כנה את כל המענקים, את עדכון המחיר האוטומטי שהביא לאחרונה את מחיר הביצים ל־13־15 שקלים, ואת התכנון המקובע לשנים קדימה. רק החלק של המגדלים, ביטול התכנון, שהוא ליבת ההסכם כולו, נדחה עד 2050. לא פחות.
