פסק הדין הקצר של שופטי בג"ץ נועם סולברג, רות רונן וגילה כנפי שטייניץ בו נדחתה עתירת התנועה למען איכות השלטון נגד כינוס הממשלה לדיון בהדחת ראש השב"כ מנוסח באופן טכני מאוד. שלושת עמודיו הקצרים עוסקים כולם בקביעה שמדובר בעתירה מוקדמת, משום שהנושא עדיין לא עלה לדיון בממשלה, וממילא טרם התקבלה כל הכרעה. אולם, מאחורי הקביעה הטכנית לכאורה הזו מסתתרת אמירה דרמטית: לראש הממשלה מותר לכנס את הממשלה לדיון בהדחת ראש השב"כ, על אף שהיועצת המשפטית לממשלה סבורה שנאסר עליו לעשות זאת.
נזכיר כי שלשום (ראשון) בשעת ערב מאוחרת, כשלוש שעות לאחר הודעת ראש הממשלה לפיה בדעתו להביא לממשלה הצעה לסיום כהונת ראש השב"כ רונן בר, שיגרה היועצת המשפטית לממשלה מכתב בהול לנתניהו. במכתבה טענה היועצת שמדובר במהלך בעייתי, שראש הממשלה מנוע מלקדמו. "הריני להודיעך ביחס להחלטתך להביא לישיבת ממשלה שתיקבע השבוע החלטה בעניין סיום כהונת ראש השב"כ, כי לא ניתן לפתוח בהליך סיום כהונה כאמור, עד להשלמת בירור התשתית העובדתית והמשפטית שעומדת ביסוד החלטתך ואפשרותך לעסוק בנושא בעת הזו", כתבה היועצת לנתניהו ובכך טענה למעשה כי נאסר על נתניהו אפילו לכנס את הממשלה לצורך דיון בנושא.
בהרב מיארה נימקה את האיסור ב"רגישותו יוצאת הדופן של העניין; תקדימיותו; החשש כי ההליך נגוע באי חוקיות ובניגוד עניינים, ובשים לב לכך שתפקיד ראש שירות הביטחון הכללי אינו משרת אמון אישית של ראש הממשלה".
אולם, נדמה ששופטי בג"ץ לא התרשמו מהחששות הללו של היועצת המשפטית לממשלה, וסברו כי אין מניעה שהממשלה תדון בנושא. יתרה מכך, הם ציינו, ממש כמו שכתב ראש הממשלה בעצמו במכתב המענה ששיגר ליועצת, כי את עמדתה השוללת את ההדחה תוכל היועצת המשפטית לממשלה להציג בישיבת הממשלה שתכונס לדיון בנושא. "בענייננו, טרם התקבלה החלטה על-ידי הממשלה, אשר היא הגוף המוסמך "להפסיק את כהונתו של ראש השירות לפני תום תקופת כהונתו" (סעיף 3(ג) לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב-2002). בישיבת הממשלה שתתכנס לצורך דיון בסוגיה זו, תוכל היועצת המשפטית לממשלה לפרוש לפני חברי הממשלה את מכלול השיקולים המשפטיים הדרושים לשם קבלת החלטתם, ואין זה מן הנמנע שלאחר שתישמע עמדתה – לא תתקבל החלטה, או שתתקבל החלטה אחרת. מכל מקום, על העותרים להמתין לקבלת החלטה סופית של הממשלה, היא הגורם המוסמך, ורק לאחר מכן תוכל להיפתח לפניהם הדרך להעמדת ההחלטה לביקורת שיפוטית".
בכך סללו השופטים את הדרך לקיומה של הישיבה. למעלה מכך, למעשה הם העניקו לכינוס הממשלה לצורך הדיון בהדחת ראש השב"כ "תעודת הכשר" משפטית, בניגוד חזיתי לעמדה אותה הציגה היועמ"שית, עליה התבססה התנועה למען איכות השלטון בעתירה שנדחתה.
