ישנן תגובות רבות ומגוונות לממשל טראמפ השני, הנעות בין התלהבות לחרדה – תלוי את מי שואלים. בישראל קיים חשש בקרב חלק מהציבור שחלק מהנושאים החשובים לנו עשויים להיות פחות חשובים לארה"ב, במיוחד משום שהנשיא טראמפ אמר שהוא מתמקד ב"אמריקה תחילה" ובסיום מלחמות.
ישראלים רבים היו רוצים שישראל תספח סוף סוף את יהודה ושומרון בתמיכה אמריקנית, אבל סביר הרבה יותר שהמוקד העיקרי של טראמפ יהיה הרחבת הסכמי אברהם. ככל שיותר מדינות מנרמלות את היחסים עם ישראל, הדבר מועיל יותר לאמריקה, שכן זה מפחית את הסיכויים למלחמה במזרח התיכון ומשחרר את טראמפ להתמקד בנושאים פנימיים.
לדברי אפרים ענבר, חוקר בכיר במכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון, הרחבת הסכמי אברהם "היא מטרה של ממשל טראמפ". השליח לשעבר של טראמפ למזרח התיכון, ג'ייסון גרינבלט, אישר זאת בדצמבר האחרון כשאמר לצירים בפורום דוחא של קטאר כי "פשוט אין סיכוי שהנשיא טראמפ לא יהיה מעוניין לנסות להרחיב את הסכמי אברהם".
הצהרות פומביות או דלתיים סגורות?
בין המועמדות האפשריות לנורמליזציה עם ישראל ניתן למנות את מאוריטניה, סומליה, ניג'ר, ואינדונזיה – אך המדינה החשובה ביותר היא סעודיה. במשך מספר חודשים, סעודיה הדגישה באופן עקבי ונחרץ כי הפסקת אש בעזה היא תנאי הכרחי לפתיחה או קידום של כל דיון משמעותי עם ארצות הברית בנוגע לנורמליזציה של היחסים עם ישראל. ההנהגה הסעודית הדגישה שוב ושוב כי ללא הפסקת המלחמה בעזה, לא ניתן להתקדם בחזית זו.
יתרה מזאת, הם ניסחו תנאי רחב יותר: מעבר להפסקת אש בלבד, חייבים להיות צעדים מוחשיים ומהותיים בכיוון הקמת מדינה פלסטינית – ולא משנה איך היא תהיה בסוף – כמרכיב קריטי בכל תהליך נורמליזציה אפשרי. ההתעקשות הזו הן על עצירת המלחמה והן על התקדמות לקראת מדינה פלסטינית משקפת את עמדתה הנחרצת לכאורה של ערב הסעודית לפיה נושאים אלו הם יסודות בלתי ניתנים למשא ומתן ליצירת מומנטום דיפלומטי כלשהו עם ארה"ב וישראל.
עם זאת, האם הסעודים אכן יתעקשו על התנאים הללו כדי להתקדם אל עבר נורמליזציה עם ישראל? הדבר נתון לוויכוח, ולא ברור אם הצהרותיהם הפומביות שונות מאלו שהם מבטאים מאחורי דלתיים סגורות.
למרות כל הדיבורים על נורמליזציה עם מדינות אחרות, לדברי ג'ונתן שנצר, מנכ"ל הקרן להגנה על דמוקרטיות בוושינגטון, "למרבה הצער אנו עשויים להיות רחוקים מהסכמים חדשים, לפחות כפי שהדברים נראים כעת. המלחמה בעזה עדיין לא הסתיימה, והיא נותרה בעיית טריז רצינית בין ישראל למדינות ערב".
שנצר הוסיף כי הוא מאמין שלמדינות ערב "יהיו ספקות" לגבי נורמליזציה כל עוד הציר האיראני יישאר בלתי מנוצח. "מה שצריך עכשיו זה לסיים את המלחמה ולשים קץ לאיומי איראן ושלוחותיה. משם, הדרך סלולה (אם כי עם מהמורות רבות) למזרח תיכון חדש".
הציר האיראני – כולל חמאס בעזה, חיזבאללה בלבנון והחות'ים בתימן – נותר איום אדיר. בעוד שממשל טראמפ הורה על תקיפות נגד החות'ים ובעוד חיזבאללה וחמאס הוחלשו על ידי ישראל, ייקח זמן עד שיהיה בטוח להכריז על כל שלושת הזרועות כבלתי מאיימות. לחיזבאללה עדיין יש שאיפות להתגבש מחדש. חמאס טרם הובס, וחידוש הלחימה בעזה מוכיח זאת.
עם זאת, חשוב לציין שלמרות כל מה שהתרחש מאז 7 באוקטובר, הסכמי אברהם – שנוסחו ב-2020 וכללו את איחוד האמירויות, בחריין, סודן ומרוקו – החזיקו מעמד, והדבר מבטיח עבור העתיד.
ענבר הזהיר כי אין לעשות הנחות לסעודים בתמורה להסכם נורמליזציה, "במיוחד בזירה הגרעינית". הוא חזה כי אינדונזיה, המדינה המוסלמית הגדולה ביותר, עשויה להיות הבאה בתור לנורמליזציה עם ישראל, וכי "בנגלדש (מדינה נוספת עם אוכלוסייה מוסלמית עצומה של כ-150 מיליון איש) עשויה להיות בעתיד אפשרות נוספת". נכון לעכשיו, ישראל מנהלת משא ומתן עם לבנון, והסיכויים עדיין קלושים, אך ייתכן שהסכם נורמליזציה או אפילו יחסים דיפלומטיים מלאים יכולים לצאת מהשיחות.
לדברי ענבר, ישראל "צריכה להבין שדגל נוסף של מדינה מוסלמית בתל אביב חשוב פחות מהיחסים הבילטרליים מתחת לשולחן". הוא הציע שישראל תנסה להעביר לירושלים שגרירויות נוספות, "או לפחות משרד כלכלי. טראמפ העביר את שגרירות ארה"ב לירושלים, ועלינו לשכנע אותו שצריך לכלול את המחווה הזו עם המצטרפות החדשות להסכמי אברהם".
