חבר שלנו דניאל, תושב העוטף, סיפר לנו על פודטראק יוצא דופן בכפר־מימון שמגיש המבורגר לא מהעולם הזה. חשבנו שזו ההזדמנות המושלמת להרשים את ההורים של נאוה בדאבל־דייט, בלי למשכן כליה. נכנסנו לרכב ויצאנו לדרך. מה יותר רומנטי מפודטראק מגניב, עטוף בגרילנדות זוהרות בלב שדה פורח בדרום, שמגיש המבורגרים בעבודת יד? האמת, כשהגענו, גילינו שזה לא בדיוק שדה פורח. יותר מושב קטן וחמוד, והפודטראק – בעצם קרוון ישן על דק בחניה של השכן.
המקום שקט למדי, חוץ ממוזיקת מיינסטרים שנשמעה ברקע. ריק לחלוטין מלבד בחור צעיר שעמד שם שקוע באינסטגרם בהמתנה דרוכה ללקוחות. במבט ראשון לא נראה המקום המבטיח שציפינו לו. חששנו, אבל שמנו מבטחנו בהמלצה והחלטנו ללכת על זה. 30 שניות אחרי שהזמנו, וחתיכת הבשר הראשונה נגעה בפלנצ'ה, נרגענו. ריח השומן המותך והבשר הצרוב הגיע אלינו עד לשולחן, וידענו שהערב הולך להיות הצלחה מסחררת.
בלי פשרות. "המבורגר קלאסי עם תוספת ביצת עין": קודם כול מעל ומתחת כל המבורגר יושבת הלחמנייה – חומה מבחוץ ואוורירית מבפנים, טרייה ורכה בצריבה קלה. הבחור החביב, תלמיד הישיבה התיכונית המקומית, כנראה בלבל בין הביצה לקציצה, והוציא לנו ביצה מדיום־רייר, אבל אחרי שהפנינו את תשומת ליבו לעניין, החזיר אותה לבישול קצרצר, ולשמחתנו לאחריו היא עדיין נותרה בחלמון כתמתם ויפה. וכוכב האירוע – ההמבורגר, בשר טרי, איכותי וצרוב יפה, אדמדם בפנים, עסיסי ונוטף. לתחושתנו היו בו 20 אחוזי שומן לפחות, יוצא מן הכלל. חומרי הגלם איכותיים כל כך עד שגם נער שאינו יודע מימינו ומשמאלו יכין אותו נפלא.
הכול כלול. "אבישי תשחט לי פרה": מגיע עם כל הירקות, ביצת עין וצ'אנקים של בקר מעושן. אף הוא המבורגר שעונה על כל הציפיות של אדם רעב שרק רוצה לדחוף לפה משהו בשרי ועסיסי. הבעיה? הצ'אנקים של הבקר היו בעצם פסטרמה מעושנת. אומנם טעימה, אבל לא הצדיקו את הקפיצה במחיר. ובכל זאת, אין מה לומר, היה פשוט טעים.
כמעט מושלם. "סמאשבורגר": לא סתם עוד המבורגר מעוך. כשהפלנצ'ה לוהטת והקציצה נמעכת, עד שהיא יותר דיסקית מקציצה, הקצוות נחרכים מהר מאוד ונולדת לה ברייה חדשה. דיסק בשר שהודות לבישול הבזק עוד לח ושומני אך בה בעת קריספי, כמעט פריך. שים שתיים־שלוש כאלו זו על זו בלחמנייה רכה, וקיבלת מעדן שאין שני לו. אצלנו, זה לא קרה. החום לא היה גבוה דיו והמעיכה לא אגרסיבית דיה. נותרנו עם ההמבורגר הקלאסי רק בשתי קציצות. אבל – הבשר היה טוב כל כך, שממש לא אכפת לנו שזה לא היה סמאש אמיתי.
אהבנו במיוחד. "שלזבורגר": מגיע ככה, בלי כלום. פה הקסם. הקציצה והלחמנייה מרוחות שתיהן באיולי הבית, ורק אחר כך שתיהן נזרקות לאש. השמן של המיונז והשומן מהבשר עושים יד אחת, מבעבעים על המתכת הרותחת ויוצרים יצור שלא פגשתי כדוגמתו. משהו שמרמז על טוסט גבינתי בשרי להחריד וכשר גם יחד. בלי ספק ההמבורגר המוצלח על השולחן. זו המנה שמזכה את המקום בניצחון.
הצגת פוסט זה באינסטגרם
לא הכרחי. הזמנו גם טבעות בצל, כמובן, כי אי אפשר שלא להזמין אותן. היו טעימות, אבל לא משהו שהוציא אותנו מדעתנו – תוספת נחמדה אך לא הכוכב של הארוחה.
לסיכום. לא היינו מצפים למצוא אוכל כזה איכותי במקום פשוט כל כך שפתח לפני חמש שנים נער בן 17 בחצר של השכן. בהחלט הפתעה גדולה. אם אתם בכפר־מימון, כדאי להיכנס – אנחנו יצאנו שבעים ושמחים, בכפתור פתוח במכנסיים, שכבת שמן על השפתיים וצלילי השיר רוקסאן ברקע. אנחנו בטוחים שגם אתם תהיו מופתעים לטובה.
כמה זה עולה לנו. התענוג עלה לנו 271 שקלים לדאבל דייט. מחיר גבוה יחסית לבקתה נידחת בדרום אבל טעים בטירוף.
