ישראל מתמודדת כבר קרוב לשנה וחצי עם טרור חמאס, ועדיין לא השיגה את מטרות המלחמה. בסוריה מתמודד עם אתגרים משלו הנשיא החדש אחמד א־שרע, איש אל־קאעידה במקור שפרש מן הארגון והקים את ג'בהת א־נוסרה, הארגון שנודע במעשי רצח וחטיפות בתקופת מלחמת האזרחים בסוריה. בהמשך פרש גם מנוסרה והקים את היאת תחריר א־שאם, "הארגון לשחרור הלבנט", שהוא היום הארגון המוביל בסוריה, אף שישנם כיסי שטח רבים שבהם טרם הצליח לבסס את שלטונות. א־שרע, המכונה לא פעם "מחבל בחליפה" בגלל עברו, צעד לדמשק עם קואליציה של ארגונים אסלאמיסטיים, הפיל את שלטון הדמים של בשאר אל־אסד והכריז על עצמו נשיא. כעת עליו להתמודד עם המפלצת שיצר – ערב רב של ארגונים אסלאמיסטיים רדיקליים, גדולים יותר ופחות, שכל אחד מהם תובע את ליטרת הבשר שלו, בעוד א־שרע מנסה לממש את הריבונות הסורית האבודה.
והשאלה היא משימתו של מי קשה יותר – של ישראל המנסה לאיין את צבא הטרור החמאסי המאורגן הפועל מתוך אוכלוסייה הומוגנית תומכת, או של א־שרע המנסה כעת לייצר יש מאין צבא סדיר וממושמע מתוך ערב־רב של ארגונים וקבוצות רדיקליות שלא תמיד סרות למשמעתו? חלק מהקבוצות הללו מורכב בכלל מלוחמים זרים מארצות רחוקות, כמו האויגורים מסין או האוזבקים ממרכז אסיה. ואם לא די בכך, חלקן סר קודם כול למרותו של הפטרון הטורקי של א־שרע, הלוא הוא נשיא טורקיה ארדואן. בתחרות הזו ידו של מי תהיה על העליונה?
נתחיל מהסוף, מהטבח בערי החוף של העלווים, שבו נרצחו על פי אומדנים שונים בין מאות ליותר מאלף איש. אנשים נרצחו בבתיהם, במיטותיהם, נשלפו ממכוניותיהם בזמן שניסו להימלט. ואם זה מזכיר את תיאורי הזוועה של 7 באוקטובר, זה לא מקרי. זה כנראה עוד מאותו הדבר. על פי הרשת הסורית לזכויות אדם, הידועה בסטנדרטים הקפדניים שלה ודיווחיה האמינים, רצח בני העדה העלווית התבצע על ידי דיוויזיית אמשה ודיוויזיית חזמט – שתיהן במקורן קבוצות מורדים אסלאמיסטיות שהיו שייכות לצבא הלאומי הסורי (SNA) שפעל ופועל במימון וחסות טורקית ובשיתוף פעולה עם הייאת תחריר א־שאם. עיקר פעילותן בצפון סוריה, ואנשיהן ידועים במעשי זוועה, אונס ועינויים לאורך שנים, כולל בבני המיעוט הכורדי בסוריה. שתי הדיוויזיות האלו הן חלק מעשרות קבוצות שהמשטר הסורי החדש מנסה לאחד תחת גג אחת ולבנות מהן את הצבא הסורי החדש. מה צופן העתיד לאזרחי סוריה החדשה תחת ידם? נראה שלא יותר מדי טוב. אבו־אמשה שעל שמו נקראת הדיוויזיה מונה בידי הנשיא החדש למושל של מחוז חמה, מחוז שעדיין זוכר את הטבח שבו נרצחו 20 אלף איש בתקופת שלטונו של חאפז אל־אסד.
לדברי מיכאל ברק, מומחה לקבוצות אסלאמיות, ה־SNA הוקם ב־2017 בחסות משרד ההגנה הטורקי. הוא מורכב מלא פחות מ־41 קבוצות שמקבלות סיוע לוגיסטי מטורקיה. הן נלחמו גם לפני חילופי השלטון בסוריה וגם אחרי כן, וחלק חשוב בתוך צבא ה־SNA הוא מה שמכונה "המיליציות הטורקמניות". מה שמאחד אותן הוא התפיסה הפרו־טורקמנית המבטאת שאיפה להקמת ישות טורקית מאוחדת של כל העמים דוברי הטורקית. המיליציות השיעיות זוכות לא רק לחיבוק חם מארדואן, הן מקורבות גם לאחמד א־שרע. בסך הכול יש שלוש מיליציות טורקמניות הקרויות על שם מנהיגים סלג'וקים: מיליציית סולטן מוראד, מיליציית אל־חמזה ודיוויזיית סולטאן סולימאן שאה. מנהיג דיוויזיית אל־חמזה, בולאט סייף, לשעבר איש דאעש, הוא היום בכיר במשטר החדש של א־שרע. כמוהו יש גם אנשי אל־קאעידה וחמאס במשרות בכירות בשלטון החדש. יש להם קשרים גם עם תנועת "הזאבים האפורים" הטורקית הקשורה למאפיה הטורקית. מנהיג דיוויזיית אל־חמזה ומנהיג דיוויזיית סולטאן סולימאן נפגשו עם א־שרע באמצע דצמבר ותיאמו איתו את המהלך להפלת משטר אסד, שממנו גם ירשו המיליציות הטורקמניות בין השאר את הסחר בקפטגון.
חוץ מסורים "מקוריים" משתלבים בצבא המתחדש אויגורים מסין, צ'צנים, בוכרים, אלבנים, עיראקים וגם בריטים וצרפתים. חלקם קיבלו כעת אזרחות סורית ואף תפקידי ציבור מהמשטר החדש
עוד לפני הפלת משטרו של אסד היו המיליציות הטורקמניות כלי חשוב בידי ארדואן בניסיון לטהר את מעוזי הכורדים הסמוכים לגבול הטורקי. הממשל האמריקני הגדיר אותן קבוצות טרור בגלל פשעים שעשו כלפי המיעוט הכורדי. בין השאר נהגו לחטוף ולענות גברים כורדים או לחטוף ולאנוס נשים כורדיות. חברי המיליציות הכורדים ידועים כמי שעוסקים בסחר בסמים ובבני אדם, ובהברחת דלק וטבק. חלקם נשלחו על ידי הפטרון הטורקי ארדואן להילחם בלוב ובנגורנו־קרבאך. היום, המיליציות הטורקמניות פועלות יד ביד עם תחריר א־שאם של א־שרע. חלק מהלוחמים שלהם הם לוחמים זרים שהשתתפו גם בטבח העלווים. אולם רוב הלוחמים הזרים באים דווקא משורות תחריר א־שאם. במקור, רבים מן הג'יהאדיסטים הזרים הם סטודנטים שבאו לטורקיה ללימודים אסלאמיים. חלקם אף ידועים למדי כמו אבו אל־עיז, שהפך למושל חלבּ וזכה בעבר לתשבחות מפי מי שהיה ראש ממשלת טורקיה אחמט דבוטולו. יש בצבא הסורי החדש לפחות עשרה ארגונים של לוחמים זרים, בהם האויגורים מסין, שגם הקימו כפרים באזור אידליב בצפון סוריה, צ'צנים, בוכרים, אלבנים, עיראקים וגם בריטים וצרפתים. חלקם קיבלו כעת אזרחות סורית תחת המשטר החדש. האויגורים, שגם הם זכו לתמיכת השלטון הטורקי, אומנו על ידם להשתמש ברחפנים, ויש להם אתר מושקע מאוד במרשתת שבו הם מציגים את ביצועיהם.
מיכאל ברק מוסיף נקודה מעניינת וחשובה: במהלך ההשתלטות על סוריה פעלו שם שלושה חדרי מלחמה במקביל. אחד של תחריר א־שאם, אחד של SNA ואחד של תחריר א־שאם יחד עם הדרוזים. ירח הדבש הזה כידוע לא החזיק מעמד. הניסיון של א־שרע לאסוף את הנשק מהדרוזים ולהבטיח להם הטבות ושוויון זכויות נתקל במחסום אמון כנראה בלתי עביר. נכון להיום שום דרוזי לא התפתה למסור את נשקו. החשש מהשלטון האסלאמיסטי של א־שרע גדול מכל ההבטחות.
בתוך כל הערב־רב הזה יש נציגות גם לאנשי חמאס. בהם אנשי מחנה הפליטים ירמוכ שנהרס במלחמת האזרחים וחלק מאנשיו עברו לאידליב והשתלבו במדינת החסות הקטנה שהקים שם ארגונו של אל־ג'ולאני. לחלקם יש היום תפקידי מפתח, ואחדים אף מקורבים לנשיא סוריה החדש. גם עזתים שהיגרו לסוריה והצטרפו לאנשי אל־ג'ולאני נמצאים שם. הפלסטינים אנשי חמאס פעילים במסגרת ארגון המכונה "הרשות הפלסטינית לסיוע ולפיתוח". הם מנהלים פעילות חמאסית ענפה הכוללת קשר עם חמאס בטורקיה, ובאחרונה קיימו אזכרה לאסמאעיל הנייה, אירועי תמיכה בעזה וביו"ש, ובמעללי "מבול אל־אקצא". רמת הארגון והתמיכה של אוהדי חמאס בסוריה ניכרת, ובשנים הקרובות הם יכולים להפוך לגורם משמעותי ברשת הטרור הפלסטיני בחסות סורית.
