אם תייר היה מגיע ביום שלישי בבוקר לוועידת נבטים שהתקיימה בדימונה, הוא היה עלול לחשוב שמדובר בטקס חנוכת שדה התעופה הבינלאומי החדש בנבטים. זו לא רק האווירה החגיגית ששרתה על האירוע, אלא גם משפטים שנאמרו ויצרו רושם כאילו מדובר בעובדה מוגמרת. שר הכלכלה ניר ברקת איחל מזל טוב לדימונה ולכל הנגב. המראיין שלו, שדרן ערוץ 14 בועז גולן, הכריז "הנה זה קורה", והמארח, ראש העיר בני ביטון, דיבר על המרָאה בעוד חמש שנים משדה התעופה שייקרא על שם בנימין נתניהו.
במציאות, לצערנו, הדרך עוד ארוכה עד לגזירת הסרטים והמראת המטוסים. אומנם הצעת החוק של ח"כ אלמוג כהן להקמת השדה בנבטים מתקדמת בינתיים יפה במסלול החקיקה, זוכה לתמיכה של רוב מוחלט ואמורה להגיע בקרוב לאישור ועדת השרים לחקיקה, אבל חיל האוויר עדיין מתעקש להקים את שדה התעופה המשלים ברמת־דוד שבעמק יזרעאל ולא בנבטים שבנגב. רשות התעופה האזרחית מאמצת כרגע את עמדת חיל האוויר, וכפי שנאמר בוועידה גם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' תומך באופציה הצפונית ולא בדרומית.
למרות או משום שאין עדיין הכרעה, ואולי מתוך תפיסה שמחשבה מייצרת מציאות, התקבצו ובאו ביום שלישי לוועידה בדימונה שורה ארוכה של שרים וחברי כנסת, רובם המוחלט מהליכוד, כדי להביע תמיכה ואולי להפעיל לחץ על ראש הממשלה והשרים שיקבלו החלטה סופית על הקמת שדה התעופה הבא של ישראל בנבטים שבנגב. יתרונות החלופה הדרומית הוזכרו לאורך כל מושבי הוועידה. התשתית בנבטים מאפשרת הקמה מהירה יותר של שדה תעופה לעומת עמק יזרעאל, הפגיעה בסביבה פחותה יותר, והקמת השדה בנגב תהיה מנוף חברתי וכלכלי אדיר של רבבות מקומות עבודה לתושבי האזור.
השרה להגנת הסביבה עידית סילמן הזכירה שהתסקיר הסביבתי שנערך לבחינת הקמת השדה ברמת־דוד העלה שורה של השפעות שליליות אם השדה יוקם בעמק יזרעאל. הקמת שדה תעופה בינלאומי ברמת־דוד תדרוש את פינוין של 2,300 משפחות שמתגוררות כיום בסמוך לאתר המיועד. 4,000 משפחות יזדקקו למיגון מסיבי מנזקי הרעש, ועוד 15 אלף משפחות נוספות יינזקו מפעילותו. גם החקלאות הענפה בעמק יזרעאל צפויה להינזק אם יוקם שם השדה. לעומת זאת, ציינה סילמן, האפשרות הדרומית הרבה יותר סבירה מבחינת ההשפעות על הסביבה.
ההבדלים בהשפעות הסביבתיות עשויים להסביר מדוע רשימה ארוכה של ראשי רשויות בצפון מתנגדים להקמת שדה התעופה בעמק יזרעאל ותומכים בהקמתו בנגב. ראש מועצת טבעון, ראשת המועצה האזורית עמק יזרעאל, ראש העיר מגדל־העמק, ראש עיריית יוקנעם וראש מועצת זרזיר מכירים בפוטנציאל של שדה תעופה לתיירות, לכלכלה ולתשתיות, ובכל זאת מעדיפים שהוא לא יוקם אצלם בחצר אלא בחצר של דימונה, ערד, כסייפה וערערה. ראש המועצה האזורית עמק יזרעאל, שלומית שיחור־רייכמן, שהגיעה מהצפון לוועידה, סיפרה לאחרונה שכבר היום היזמים בורחים מעמק יזרעאל בגלל התרחיש של הקמת שדה תעופה באזור.
מיליארד עופות נודדים
מלבד האח"מים הרבים שהגיעו לוועידה לשאת דברים, בלטה בקהל גם קבוצת פעילים חברתיים הפועלים כבר כמה שנים כמטה מאבק של תושבים להקמת השדה בנבטים שבנגב. הקבוצה, שנקראת "הנגב ממריא מנבטים", כוללת תושבים הן מעמק יזרעאל והן מהנגב. אחד הפעילים הצפוניים הוא גיל דייגי מקיבוץ גבת, נווט 16־F במילואים ומורה בהווה, שפעיל במטה המאבק כבר שמונה שנים.
ד"ר אבי שגב, דימונה: "הדור שלי חייב לדאוג לעתידו של הדור הבא. העתיד הכלכלי של הנגב טמון בהקמת שדה התעופה בנבטים"
"ברגע שאתה נכנס לפרטים אתה מבין ששדה תעופה ברמת־דוד הוא קטסטרופה ברמת המדינה", אומר דייגי. "עמק יזרעאל הוא אסם התבואה של מדינת ישראל, והקמת שדה בו משמידה 600 אלף דונם של חקלאות. בנוסף, מדובר באזור שמיליארד עופות גדולים עוברים בו בנתיב הנדידה שלהם מאירופה, והמפגש עם המטוסים עלול לייצר אסון לא רק לנוסעים אלא גם לאוכלוסייה הצפופה בעמק יזרעאל במקרה של התרסקות. באזור נבטים, לעומת זאת, אין אוכלוסייה סמוכה כל כך לאתר המיועד, אין נזק כזה לחקלאות וגם לא עופות נודדים".
דייגי מציין רשימה של יישובים שעומדים להיחשף לרעש מתמשך מעל הרמה המותרת, אם השדה יוקם ברמת־דוד. "אסור יהיה לגור באזור הזה, שכולל היום את רמת־ישי, נהלל, כפר־יהושע, רמת־דוד, אלונים, בית־שערים, גבת וכפר־ברוך". דייגי מזכיר שהנזק של שדה תעופה לחקלאות אינו מסתכם רק בפירות וירקות אלא גם ברפתות ולולים. "הרפת הכי גדולה בארץ נמצאת בקיבוץ יפעת, והיא תיאלץ להיסגר".
החיל שבו שירת דייגי עצמו, הוא המתנגד העיקרי להקמת שדה התעופה בנבטים. "הם טוענים שהמרחב האווירי של נבטים לא מותאם לשדה תעופה, ושיש קרבה גדולה מדי בין בסיס נבטים לבסיס חצרים, שבתנאי מזג אוויר מסוימים עלולה ליצור בעיה. מהבדיקות שאנחנו עשינו עם גורמים בכירים ויועצים, כל הבעיות הללו פתירות. צריך לדעת שכל המרחב האווירי בעולם מתעדכן. הנקודה הבעייתית במרחב שלנו נמצאת בכלל בקפריסין, שפקוקה ממעבר של מטוסים, ומהבחינה הזאת זה לא משנה אם שדה התעופה יוקם ברמת־דוד או בנבטים".
פעיל ותיק נוסף במטה המאבק הוא ד"ר אבי שגב מדימונה, איש שב"ס בעברו וכיום מנכ"ל של חברת סטארטאפ. "הגעתי למאבק הזה מתוך תפיסה שהדור שלי חייב לדאוג לעתידו של הדור הבא. אני כבר גמלאי, אבל אני חייב לחשוב על פתרונות לפרנסה בכבוד עבור הדור הצעיר של הנגב, כולל הצעירים הבדואים. העתיד הכלכלי של הנגב טמון בהקמת שדה התעופה בנבטים. פרויקט כזה, שאמור לייצר 30 אלף מקומות עבודה, ישנה את המציאות בנגב מבחינה תעסוקתית, כלכלית וחברתית".
כמו שאר הפעילים, גם שגב משוכנע שאפשר להתגבר על ההתנגדות הנוכחית של חיל האוויר, ותולה תקווה בהצעת החוק. "עד שהחוק יאושר בקריאה שלישית, הכול עוד הפיך. אלמוג כהן דחף את הצעת החוק שהגיעה עכשיו לוועדת הכלכלה, ואנחנו תולים תקוות ביו"ר הוועדה דוד ביתן שיקדם אותה מהר לוועדת השרים לענייני חקיקה. היו פקידים במנהל התכנון שבהשפעת העמדה של חיל האוויר שמו מקלות בגלגלים. אנשי חיל האוויר צריכים להבין שהם לא חיל שיש לו מדינה אלא מדינה שיש לה חיל אוויר. אם החוק יעבור, הם ייאלצו לציית ולהקים את השדה בנגב".
