לפני חודשיים וחצי פרסמנו כאן ניתוח שהטיל ספק בכותרת שהסעירה את התקשורת באותו שבוע: ירידה מהארץ בהיקפים חסרי תקדים בשנת 2023. הנתונים שפורסמו אכן מבהילים: 82,700 תושבים היגרו מכאן במהלך השנה הארורה ההיא, עם המריבה על הרפורמה המשפטית ופרוץ המלחמה, אבל הניתוח שלנו העלה חשד שהמספר הגדול הוא בעיקר תוצאה של זכאי חוק השבות מרוסיה ואוקראינה שעברו בישראל לתקופה קצרה בטרם היגרו למדינה אחרת.
הבעיה עם החשד הזה הייתה, ובכן, שהוא רק חשד. לא ניתן היה לבסס עליו טענות חד־משמעיות. אבל הנה הגיע הכנס השנתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ונחשפו בו נתוני האמת. שימו לב: כ־60% מהיורדים בשנת 2023 היו ילידי חו"ל. רובם (כ־55%) עלו לארץ בשנים 2022־2023. רובם המוחלט, 94%, הם ילידי ברית המועצות לשעבר. בקיצור, הבנתם. "גל הירידה מהארץ" שדווח בכל כלי התקשורת כתוצר לוואי של יריב לוין, התברר כתוצר לוואי של ולדימיר פוטין.
הנתונים נחשפו בהרצאה של ד"ר אחמד חליחל, מנהל אגף דמוגרפיה בלמ"ס. הוא הסביר שאת נתוני הירידה מהארץ ניתן לראות רק באיחור של שנה, שכן כאשר ישראלי מגיע לנתב"ג לא ניתן לדעת אם הוא יוצא לתקופה קצרה או עוזב לטווח ארוך. וכאשר הוא חוזר, לא ניתן לדעת אם הוא תושב חוזר או שזו רק גיחה לביקור מולדת. לכן, ההגדרה העדכנית ליורד מהארץ היא מי שמאז שעזב את ישראל חלפה שנה, שמתוכה שהה בחו"ל שלושה חודשים ראשונים ברצף, ולפחות 275 יום בכל השנה. זו הסיבה שרק עכשיו מגיעים הנתונים על יורדי 2023.
הכתבות והראיונות שליוו את הקמפיין סיפרו על משפחות צבריות שהתייאשו מהממשלה וממהלכיה והחליטו לנסות את מזלן במדינה אחרת, או על רופאים ואקדמאים מבטיחים שראו את עתידם בחו"ל. אין להכחיש שכאלה ישנם גם ישנם, אבל לנתונים לא אכפת מקמפיינים תקשורתיים.
בשנת 2022 פרצה המלחמה באוקראינה, ומספר העולים ארצה זינק פי שלושה. באותה שנה, לפני הרפורמה המשפטית או כהונת הממשלה הנוכחית, עזבו את ישראל קצת יותר מ־55 אלף תושבים, 59% מהם היו ילידי חו"ל. הנתונים של שנת 2023 מתאימים באופן מדויק לאותה תופעה. חישוב פשוט שאנחנו עורכים כאן מעלה שמתוך 82,700 איש שירדו מהארץ בשנת 2023, רק כ־33,000 היו ילידי הארץ. לשם השוואה, ב־2022 ירדו מהארץ כ־23 אלף צברים. זה ההיקף האמיתי של גל הירידה.
"גל הירידה מהארץ" שדווח בכל כלי התקשורת כתוצר לוואי של יריב לוין, התברר כתוצר לוואי של ולדימיר פוטין
ומה לגבי רמת ההשכלה? ד"ר חליחל הציג השוואה בין היוצאים מהארץ בשנת 2023 ליוצאים בשנת 2019, והודה שלהפתעתו "יש ירידה באחוז המשכילים מתוך המהגרים. וזה מפתיע, כל ההערכות היו שיש בריחת מוחות גדולה מאוד". גם כאשר הוא צמצם את ההשוואה לבני 30־49 בלבד, הוא גילה להפתעתו שהפערים רק התרחבו. בקרב ישראלים שירדו מהארץ בשנת הרפורמה ופרוץ המלחמה, היו 6% פחות בעלי תואר שני ומעלה, לעומת אלה שירדו כמה שנים קודם.
והנתון המדהים ביותר: "ירידה בדוקטורים. פתאום פחות תואר שלישי יצאו לחו"ל". בשנת 2019 ירדו מהארץ 644 בעלי תואר שלישי. בשנת 2023 ירדו 429 דוקטורים בלבד. מה שמדהים הוא שאלה נתונים במספרים מוחלטים. כלומר, למרות העובדה ששנת 2023 התאפיינה במספר עצום של יורדים מהארץ, יותר מ־80 אלף, מספרם המוחלט של בעלי תואר שלישי מתוכם דווקא הצטמצם. זוכרים את הכתבות על מבול הרופאים שמקבלים הצעות מפתות מחו"ל, כך שאוטוטו לא יישאר מי שיטפל בנו? הן נפלו על המקצוע היחיד שמפורסם בכך שהעוסקים בו הם דוקטורים.
מובן שזה נתון חריג המתייחס לדוקטורים בלבד. מספרם המוחלט של העוזבים בעלי תואר ראשון ושני עלה, בהתאם לעלייה במספר העוזבים, אבל שיעורם היחסי פחת. וכמו שסיכם ד"ר חליחל: "כנראה שההגירה הזאת התאפיינה גם בגל גדול מאוד של פחות משכילים".
ומה לגבי תאריך העזיבה? משפחות נוטות לבצע מעברי דירה במהלך החופש הגדול בעונת הקיץ, על אחת כמה וכמה אלה שמהגרים למדינה אחרת. אבל עם כל הכבוד לחודש אוגוסט 2023, שבמהלכו היגרו מישראל יותר מ־10,000 איש, חודש אוקטובר דחף מכאן החוצה יותר מ־14,000 תושבים, שהפכו לתושבי מדינות אחרות. לצערי, לא קיים פילוח שלהם לפי השכלה או מקום לידה.
אמור מעתה: הקמפיין על ירידה המונית בעקבות הרפורמה המשפטית היה שקרי. גל העזיבה הושפע ברובו הגדול מהמלחמה באוקראינה, וקיבל דחיפה נוספת מטבח 7 באוקטובר. 23 אלף צברים עזבו את ישראל תחת בנט ולפיד, ו־33 אלף תחת נתניהו, זה האירוע. ואם הייתה בריחה, היא לא של מוחות. אוכלוסיית העוזבים משכילה פחות מבעבר, ובפרט כוללת מספר נמוך יותר של בעלי תואר דוקטור.
תקליט מוכר
חשוב לשים את הדברים בפרופורציה, משום שהנתונים חושפים גם דברים שצריכים להטריד כל ישראלי. ראשית, גם אחרי שמנכים את העולים החדשים מהחישוב, אכן נרשם גידול לא מבוטל של כעשרת אלפים צברים שירדו מהארץ בשנת 2023, סביר להניח שלפחות חלקם אכן עזבו בגלל הייאוש מהמצב הפוליטי ומפעולות הממשלה הנוכחית. שנית, מובן שישנם גם עולים ותיקים יותר מבין העוזבים, שאחרי מגורים של כמה שנים מצאו את מדינת ישראל לא־אטרקטיבית. וכמובן, אנחנו צריכים לשאוף להיות מדינה שגם פליט לרגע מרוסיה יראה בה מקום שמשתלם להשתקע בו, ולא רק תחנת מעבר שמחלקת סל קליטה מפתה.
עם זאת, כפי שהדגמנו פה בעבר, איומים בירידה המונית מהארץ ליוו כל מאבק ציבורי גדול מאז שנות השמונים. הם הושמעו על ידי מתנחלים בהתנתקות, חרדים במאבקי גיוס, סוציאליסטים במחאה החברתית, וליכודניקים במשפט נתניהו. הייחודיות של המוחים נגד הרפורמה המשפטית הייתה שהם לא הסתפקו בהשמעת האיום אלא טענו שהאפקט כבר כאן: הכלכלה הרוסה, הצבא חסר כשירות, ההשקעות פחתו, והרופאים המוכשרים כבר מזמן בבוסטון.
ובכן, לפי דו"ח הכלכלן הראשי באוצר, ההשקעות הזרות בישראל זינקו ב־2023 ב־40%, עם עליה של כמעט 10 מיליארד שקלים מהשנה שלפניה. צה"ל וחיל האוויר טוענים בתוקף שבשום שלב לא הייתה פגיעה אמיתית בכשירות, בניגוד לטענתם של ארגוני המחאה (שבינתיים הספיקו לבצע סלטה ולטעון בדיעבד שהתופעה לא הייתה נרחבת כפי שצעקו ערב המלחמה). והדוקטורים דווקא דבקו במולדת יותר מבעבר. האמת, כדרכה, מתבררת רק באיחור וזהירות, או באיזו מצגת נידחת בכנס עם אפס התעניינות. דווקא לכן חשוב לצעוק אותה חזק: זה היה פייק אחד גדול.
