אל: נציגים ומנהיגים, מקבלי החלטות המשפיעים עליי כלכלית, מדינית, בטחונית וחברתית, באשר הם.
אפתח בסליחה שאני מטרידה אתכם בזוטות ועניינים אישיים בזמן שרוב עיסוקיכם הם ברומו של עולם.
אני רוצה לשתף אתכם בדרך בה אני חווה את התנהלותכם בשבועות האחרונים, בדגש על ימי הפסקת האש וסיום חלקה הראשון של העסקה להשבת חטופים.
בשבוע האחרון, וברשותכם אתמקד רק בו, הוזמנתי להיכנס לקבוצת ווטסאפ חדשה, שישית במספר, המבקשת לעדכן ולשתף בחיבורים ולמידה בין ציבורים, בדגש על החיבור בין ציבורים אוהבי ולומדי תורה. מאז שנכנסתי אליה, עודכנתי על שלושה כנסים שונים שהתקיימו ועוד שניים שעתידים להתקיים בקרוב. המטרה, יצירת גשר בין מגזרים באמצעות התורה.
במקביל, קבוצה נוספת המתמקדת בהשפעה והסברה על פעילות ההתיישבות ביהודה ושומרון, יצאה השבוע לסיור לימודי מרתק בגב ההר. גם במהלך הסיור הזה עלתה יותר מפעם אחת השאלה באילו דרכים יצירתיות אנחנו מחברים עוד ועוד ציבורים לפעילות ולשליחות המשמעותית הזו.
הוזמנתי לשלוש ישיבות חשיבה על טקסי יום זיכרון, שני זומים שונים על עזרה בסידור משפחות שכולות לליל הסדר, וכמה שיחות טלפון על קיום המופע שלנו למרכזי חוסן וקהילות שונות ברחבי הארץ.
אני פעילה שקטה בעוד יותר מארבע קבוצות בהן מתקיימים דיונים בלתי פוסקים על דרכים לקדם מערכות יחסים נוספות בין ציבורים שונים ושכבות גיל מגוונות.
בכל יום שישי עדיין מתארגנת סביבי קבוצה מדהימה, איתנה ומחויבת מאוד, שדואגת להכין שניצלים, חלות ועוגות לחיילים בשלל מקומות בארץ. יש לי שתי קבוצות של משמרות תהילים והפרשות חלה להשבת החטופים ולהחלמת הפצועים, אני עוקבת בהתרגשות אחר התכנסויות ומעגלי שיח שונים המתקיימים מדי יום שלישי בכיכר החטופים, מחזה שמי שעוד לא נכח בו חייב לעשות זאת לפחות פעם אחת.
בכל הרשימות האלה, אין לי ספק שיש עוד יוזמות ברוכות שאני לא חלק מהן ואם אני כן אז סליחה, פשוט שכחתי.
ציוצי שטנה עפים
לא מניתי אותן על מנת לקבל קרדיט כלשהו. אלו יוזמות שחברתי אליהן רק כדי להיות שותפה, כדי להחזיק יחד עם כלל ישראל את הקומה הזקופה שלנו. לשמור על תדר פעיל ואמוני שישפיע עוד קצת טוב, ועוד יותר טוב במציאות הקשה בה אנחנו נמצאים.
לצערי, מהתבוננות שטחית בלבד, כי זה מה שיש במסוגלותי לעשות כרגע, ניכר שאתם, חברי ההנהגה משלל המגזרים, השכבות והמחנות, חיים בפלנטה אחרת. מנהלים מערכת מדינית ומשפטית באופן שמרגיש לגמרי מנותק, אבל לגמרי מנותק – מהמציאות בה אנחנו חיים בפועל.
רדו אלינו, לעם שותת הדם שרק מבקש להירפא מפצעיו הכואבים, לא מסוגל להרגיש עוד יום אחד של שנאה, של קרע ופילוג. עשו הכול, אבל ממש הכול, כדי שזה ייפסק
חזרנו השבוע ללחימה, בתקווה שהיא תוריד את אויבנו על הברכיים, תגרום לו להיענות להשבת החטופים בהקדם. ייתכן שהעיסוק בכך הוא שגרת יומכם כעת, ובכל זאת.
נכון, רובם של אזרחי מדינת ישראל כבר שבו הביתה אל ביתם או אל ביתם הזמני, עד שזה הקבוע ישוקם. קל לחשוב ולהרגיש כאילו תמה המלחמה או לפחות תחושת הבהילות והחרדה העזה שהמלחמה הביאה אתה. אבל איש מאתנו לא חיכה לרגע הזה, הרגע בו המלחמה תסתיים וכאילו כלום. התחושה היא כי במיידיות מלחיצה אנחנו שבים לסיבות הכי עוצמתיות לפילוג בינינו. כאילו כל העייפות וההתשה מהשנה וחצי האחרונות חלפו וכעת יש לנו שוב כוח לראות את הרחובות מתמלאים באזרחים מודאגים או ממורמרים. אנשים מאיימים בסרבנות ופירוק הצבא, וציוצי ומבטי שטנה מכוערים עפים מכל עבר – כל צד כלפי הצד השני.
כל זה על אחריותכם בלבד, אנשי הנהגה ונבחרי ציבור.
כל המתיחות החברתית, הפוליטית והמדינית בינינו, אזרחי המדינה מכל הקצוות, נוגעת באופן ישיר לפעולותיכם, ולא משנה אם אתם מהמחנה הדורש את התפטרות היועמ"שית או מהמחנה הדורש את הישארותה. זה גם בכלל לא משנה מי צודק.
מכובדיי, אנחנו עייפים. יש לנו אנרגיה מוגבלת מאוד שהצורך בה עדיין גדול: הן כדי לשקם את עצמנו איש איש וביתו, והן כדי לתת מה שביכולתנו למען תחושת הביטחון הישראלית.
אנחנו זקוקים לכם כהנהגה פעילה שתשקיע את מאמציה העילאיים, את כל הכספים והמשאבים לדבר אחד בלבד – ריפוי.
אנחנו מצפים שתקיימו עוד ועוד ישיבות ודיונים על תקציבים לעוטף ולפריפריה, שתשבו לשיחות עם מילואימניקים ומשפחותיהם, שתהיו נדיבים במחוות לאזרחים הגיבורים, שתזמינו משפחות חטופים אליכם, תלכו לבקר אותם. רדו אלינו, לעם שותת הדם שרק מבקש להירפא מפצעיו הכואבים, ולא מסוגל להרגיש עוד יום אחד של שנאה, של קרע ופילוג. עשו הכול, אבל ממש הכול, כדי שזה ייפסק. ואם בכל זאת עניינים נוספים בניהול המדינה דורשים את תשומת לבכם, מצאו את הדרך לבצע אותם כך שיביאו רפואה ושלום ולא שיסוי ושנאה.
מנהיגינו היקרים אנא, שלחנו אתכם לייצג אותנו. אנא הביטו אלינו, דברו אתנו. החזירו לנו את הדבר היקר הזה שכל כך נחוץ לנו, ולא רק כשאנחנו חשים סכנה קיומית. טעו בנו אחווה.
לתגובות: dyokan@makorrishon.co.il
