כאשר המלחמה בעזה נכנסת לשלב קריטי נוסף, עומדת בפני ישראל שאלה מרתיעה: האם המלחמה הזו תוביל לשחרור חטופים ולהישג ביטחוני אמיתי, או שהיא תיזכר כעוד סבב ללא רווחים אמיתיים? ממשלת ישראל, בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו, נמצאת בצומת דרכים שבו תוצאות פעולותיה הצבאיות יעצבו לא רק את עתידה המדיני – אלא גם את הדינמיקה האזורית הרחבה יותר, המערבת את איראן ושלוחותיה.
הממשלה הגדירה את המלחמה הזו כקרב קיומי – לא רק נגד חמאס אלא נגד ההשפעה הגוברת של מיליציות הנתמכות על ידי איראן ברחבי המזרח התיכון. מאז 7 באוקטובר, צה"ל פעל ברצועת עזה כמו שמעולם לא עשה לפני כן, במטרה מוצהרת לפרק את התשתית הצבאית של חמאס ולהבטיח את שחרור החטופים.
איתות לאיראן
אך נותרה שאלה מרכזית: האם ישראל יכולה להשיג את יעדיה ללא הסכם שיתקבל באמצעות משא ומתן? אם לחץ צבאי לבדו יאלץ את חמאס לשחרר חטופים ויחליש משמעותית את יכולותיו המבצעיות, הממשלה תוכל לטעון לניצחון אסטרטגי. אבל אם המלחמה תימשך ללא הישגים ברורים, היא תסתכן בהפיכה לסבב נוסף שיגבה מחיר יקר, דבר שיעמיק את התסכול הציבורי ואת הביקורת הבינלאומית.
המשך המערכה הצבאית שולח איתות חזק לאיראן ולבעלות בריתה האזוריות, כולל חיזבאללה בלבנון והחות'ים בתימן, שישראל לא תסבול את התחזקותן והתחמשותן בגבולותיה. ישראל, בתיאום עם בעלות ברית מערביות, מבקשת לכפות פרדיגמה ביטחונית חדשה – כזו שבה יבינו באי כוחה של איראן כי תוקפנות תיענה בתגובה נחרצת.
שתי האסטרטגיות טומנות בחובן סיכונים. איראן כבר הסלימה את הרטוריקה שלה, נשבעה לתמוך בחמאס ומאיימת בסכסוך אזורי רחב יותר. ישראל חייבת לנהל בקפידה את הפעולות הצבאיות שלה כדי למנוע מתיחת יתר על פני זירות רבות מדי, כל זאת תוך שמירה על תמיכה דיפלומטית מארה"ב ואירופה.
מבחינה פנימית, נתניהו מתמודד עם לחץ גובר – הן מימין והן משמאל. מימין, הדרישה לחיסול מוחלט של חמאס עומדת בעינה – בעוד משמאל מתחזקת שוב הדרישה לעסקה בכל מחיר כדי להבטיח את שחרור החטופים. הנוף הפוליטי שברירי ובאופוזיציה טוענים שלממשלה אין אסטרטגיה ארוכת-טווח ושהיא רק מגיבה לאירועים בזמן שהם מתגלגלים.
ההיסטוריה תשפוט אם המלחמה הזו שירתה את האינטרסים הביטחוניים ארוכי-הטווח של ישראל או פשוט הוסיפה פרק נוסף בסכסוך. אם נתניהו יוכל להבטיח את חזרתם של החטופים ולהחליש משמעותית את חמאס, אז הוא יכול לטעון לניצחון. אם לא, המנהיגות שלו – והדוקטרינה האסטרטגית של ישראל – תעמוד בפני השינויים הנדרשים לאחר הכישלון הנורא של "הקונספציה".
עבור ישראל, זוהי יותר מ"עוד" מלחמה; זהו רגע מכונן בקרב שלה על ביטחון, הרתעה ויציבות באזור הפכפך. השבועות הקרובים יקבעו אם המלחמה הזו תביא פתרון או שמא היא תכין את הבמה לסבב הבלתי נמנע הבא.
