ההצהרות של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ כי יסיים את כל המלחמות מתבררות כלא ריאליות בעליל. ההצהרה שלו ממסע הבחירות שיסיים את המלחמה באוקראינה "ב-24 שעות" – לא התקיימה, והניסיון לפתור את המשברים עם איראן על ידי תיווך רוסי – לא מצליח. כישלונות אלה מתחברים להצהרות השקריות כי בכהונתו הקודמת כנשיא לא היו מלחמות (כשהוא מתעלם ממלחמת נגורנו-קרבך השנייה וממלחמת תיגראי).
הוא הצליח לשווק לעצמו תדמית של "נשיא קשוח" ואשף במו"מ. השיווק הצליח, אך לא המדיניות או המו"מ. בישראל הוא קיבל מעמד של חצי משיח, הערצה כאילו מדובר בכורש המודרני, ולכן קשה להסתכל על האדם והמדיניות הקודמת שלו כפי שהם ולא כפי שהיינו רוצים לראות אותם – מתוך איזו כמיהה למושיע.
ניתן מספר דוגמאות מכהונתו הקודמת. באוגוסט 2017 קוריאה הצפונית הגיע לפריצת דרך בתוכנית הגרעין שלה, ערכה ניסויים בליסטיים מעל שמי יפן (שותפה אסטרטגית של ארה"ב) ואפילו איימה לתקוף את הבסיס האמריקני בגואם. בתגובה, טראמפ איים עליה: "צפון קוריאה תיענה באש ובזעם שהעולם לא ראה מעודו". הרשת געשה על הצהרותיו של "טראמפ החזק" והתכוננה למלחמת עולם שלישית.
ומה קרה אחר כך? אחר כך הוא נפגש עם קים ג'ון-און שלוש פעמים, הרעיף שבחים על הדיקטטור הצפון-קוריאני ואפילו אמר "התאהבנו". הוא זלזל במו"מ העקיף של הממשלים הקודמים עם קוריאה הצפונית (ממשלי אובמה וקלינטון), אבל בפועל לא השיג שום פריצת דרך, כלום. יותר מזה – טראמפ נרמל את הדיקטטורה של פיונגיאנג, שמפעילה מחנות ריכוז המוניים. המו"מ של טראמפ נכשל.
הפקרת סוריה
באפריל 2018 נשיא סוריה בשאר אסד השתמש בנשק כימי נגד המורדים בעיר דומא (פרבר של דמשק), מה שגרם להרג של עשרות אזרחי. בתגובה, טראמפ, בגיבוי כמה מדינות מארגון נאט"ו, הורה לבצע מתקפה, שכללה יותר מ-100 טילים, נגד אתרים צבאיים של אסד. המתקפה הזו הייתה מימוש של הבטחה שנתן טראמפ, שביקר את אובמה שלא העמיד קו האדום נגד שימוש בנשק כימי. אפשר לציין את המתקפה הזו לחיוב, שכן טראמפ כן תקף. מצד שני, הוא לא מינף את ההתקפה הזאת להפלת משטר אסד או לשינוי מאזן הכוחות בסוריה – בה איראן כבר ביססה את הגשר היבשתי שלה לישראל והייתה בתהליך ביסוס כוחה בדרום המדינה.
לאורך השנים, לא רק בכהונתו הנוכחית, טראמפ הביע הערצה לפוטין ורצון להתקרב לרוסיה. ביולי 2018 נפגש טראמפ עם פוטין בהלסינקי, שיבח אותו והביע רצון להתקרב לרוסיה. הוא לא ביקר את מעורבתו בסוריה או במלחמה בדונבאס (שהייתה הכנה לפלישה לאוקראינה ב-2022). טראמפ לא גינה או הזכיר בכלל את סיפוח קרים על ידי רוסיה, אבל משום מה, במסע הבחירות שלו הוא אמר שאם הוא היה נשיא ולא ביידן, המלחמה הזאת לא הייתה מתרחשת. זהו טשטוש של ההיסטוריה והתעלמות מהמדיניות הרופסת שלו כלפי רוסיה וכלפי פוטין – מדיניות שהניחה את התשתית לפלישה לאוקראינה.
באותה פסגה הם הסכימו על הפחתת העימותים בדרום סוריה והממשל האמריקני הסיר את האחראיות שלו מעל המיליציות הסוניות, שארה"ב תמכה בהן באמצעות העברות נשק דרך ירדן (ואולי אפילו דרך ישראל). אותן מיליציות נלחמו נגד ציר אסד-איראן-רוסיה-חיזבאללה בדרום המדינה, והלכה למעשה היוו חוצץ בין השאיפות האיראניות לבין ישראל.
יומיים אחרי פסגת הלסינקי, צבאו של אסד, חיזבאללה וכוחות רוסיים החלו במתקפה בדרום סוריה וכבשו את האזור באופן מלא, כשהם מגרשים את הלוחמים הסונים – כחלק מהסכם כניעה – למובלעת אידליב בצפון המדינה. מאז לא היה מה שהפריד בין איראן לישראל, ולחיזבאללה התאפשר להתחיל לבנות את "תיק הגולן" שלו. אבל משום מה שוכחים את זה לטראמפ כי הוא "נשיא חזק".
כישלון במשא ומתן
ומה לגבי איראן? במאי 2018 הוא פרש חד-צדדית מהסכם הגרעין אך לא הצליח לשכנע את מדינות נאט"ו והאיחוד האירופי לפרוש גם הם מההסכם שנחתם בווינה ב-2015. טראמפ הטיל את הסנקציות האמריקניות מחדש, וזה היה צעד חיובי, אבל כשאיראן החלה במאי 2019 לתקוף מכליות נפט במפרץ עומאן, מה הוא עשה? הוא איים שישלח 120,000 חיילים למפרץ הפרסי, אבל הוא לא עשה את זה. איראן תקפה מכלית אחרי מכלית, היא הפילה כטב"ם אמריקני, היא חטפה מכלית בריטית במצרי הורמוז ומה הוא עשה? כלום.
בספטמבר 2019 איראן, באמצעות החות'ים, תקפו את מתקני הנפט בח'ורייס ובאבקייק בסעודיה, מה שגרם לירידה ב-5 אחוזים בתפוקת הנפט העולמית. זו הייתה מתקפה משמעותית נגד בעלת ברית של ארה"ב, ומה עשה טראמפ? כלום. בסופו של דבר היועץ לביטחון לאומי ג'ון בולטון פוטר\התפטר (זה נתון במחלוקת) בעקבות אי הסכמה עם טראמפ על המדיניות מול איראן. בולטון היה לוחמני והאמין בצורך להפיל את משטר האייתוללות ולתקוף את הגרעין האיראני. טראמפ האמין במו"מ.
במאי 2019 אמר טראמפ במסיבת עיתונאים כי הוא "לא מעוניין להביא לשינוי משטר באיראן" ושלח את שינזו אבה (אז ראש ממשלת יפן) כמתווך לאיראן כדי לחדש את שיחות הגרעין, אבל המו"מ של טראמפ נכשל.
אסור לשכוח גם את החות'ים. למרות שהכניס אותם לרשימת ארגוני הטרור, טראמפ לא עשה דבר לגבי החות'ים. לאורך השנים 2015-2022 הם תקפו את סעודיה ושכללו את היכולות הצבאיות שלהם. אם ב-2015 כ-15 אחוזים מהתקיפות שלהם היו באמצעות טילים מדויקים אז ב-2022 השיעור עלה ל-89 אחוזים. ההתקדמות אירעה תחת המשמרת של טראמפ, אבל הוא חוזר על המנטרה שאם הוא היה נשיא ולא ביידן האירועים היו מתנהלים אחרת.
אם נחזור קרוב יותר לבית, במסע הבחירות האחרון שלו טראמפ חזר פעם אחרי פעם על כך שישראל צריכה לסיים את המלחמה בעזה כמה שיותר מהר. אחרי ניצחונו בבחירות נמסר מטעם לשכתו שאם ישראל רוצה לתקוף את מתקני הגרעין באיראן זה צריך לקרות עכשיו, כלומר תחת ביידן ולפני השבעת טראמפ.
למרות שביידן הואשם "בשמאלנות", צריך לזכור את העובדות: זה היה תחת ביידן שישראל ניהלה מערכה קרקעית ברצועת עזה, חיסלה עשרות אלפי טרוריסטים, חיסלה את סינוואר, ניהלה מערכה מוצלחת בלבנון, ותקפה לראשונה באיראן. זה היה תחת ביידן ולא תחת טראמפ.
גם עסקת החטופים, שהייתה על הפרק בזמן ממשל ביידן וכונתה על ידי רבים "עסקה מופקרת", התקבלה יום לפני כניסתו לתפקיד של טראמפ – בתיווך שליחו המיוחד ויטקוף. בדיוק אותה "עסקה מופקרת", אבל טראמפ הוא "נשיא חזק".
כניעה לציר הרוסי-איראני
גם מהלכיו האחרונים של טראמפ לא מבשרים טובות. בתחילת החודש דווח שבמהלך שיחתם על אוקראינה ב-12.2, הסכים פוטין לבקשתו של טראמפ לתווך בשיחות הגרעין עם איראן וכן בשיחות על "זרועותיה" במזרח התיכון. רוסיה היא שותפה אסטרטגית של איראן ובתחילת השנה שתי המדינות חתמו על הסכם שותפות אסטרטגית. לא ברור כיצד טראמפ חשב שפוטין יהיה מתווך הגון, הרי לרוסיה ולאיראן יש אינטרס אסטרטגי ואידיאולוגי לערער על ההגמוניה האמריקנית.
בנוסף לכך, טראמפ שלח מכתב לח'מינאי בתחילת החודש ודרש ממנו להיכנס למו"מ על תוכנית הגרעין. ח'מינאי ושאר ההנהגה האיראנית דחו על הסף את דרישותיו. מדינות ה-E-3 (בריטניה, צרפת וגרמניה) הציבו לאיראן דד-ליין עד יוני להגיע להסכם חדש אחרת תטלנה את מלוא הסנקציות על הרפובליקה האסלאמית (מה שמכונה SnapBack), אבל זה לא סביר שזה יקרה. איראן מוכנה למלחמה, בעיקר בזירה הימית.
יו"ר הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית הצהיר החודש שלאיראן יש מספיק אורניום כבר עכשיו כדי להרכיב 6 פצצות אטום. הדו"ח האחרון של הסוכנות הציג עלייה של 50 אחוזים באורניום מועשר ברמה 60 אחוזים, כשאיראן מחזיקה מאז נובמבר ביותר מ-270 ק"ג. מתברר שאין זמן להצהרות ולהסכמים.
במרץ 2025 החל מבצע אווירי של פיקוד המרכז האמריקני נגד החות'ים בתימן, שכולל גם איומים חדשים על איראן. במקביל, בשבוע שעבר, לאחר תרגיל משותף בן 3 ימים של ציי רוסיה, איראן וסין, נציגי שלוש המדינות התכנסו בבייג'ינג כדי לעמוד מאחורי איראן ותוכנית הגרעין שלה ואפילו הצהירו שזה "למטרות שלום". האם טראמפ יהיה מוכן לעמוד בחזית אחת נגד אותן 3 מדינות אירו-אסאיתיות?
אם אפשר ללמוד משהו מההיסטוריה של טראמפ אז אלו שתי המסקנות:
- טראמפ גרוע במו"מ. הוא לא מגיע להסכמים טובים עם מדינות אויבות – לא רוסיה, לא איראן, לא סין ולא קוריאה הצפונית.
- טראמפ הוא נשיא הססן שלא מוכן להסתכן במלחמה.
הרבה מדינות תושפענה לרעה מאיראן גרעינית, עבור ישראל זה איום קיומי ודווקא תחת טראמפ האיום עלול להפוך לממשי.
