מטח הרקטות שנורה מלבנון לישראל בשבת האחרונה (22/3/2025), שלושה חודשים לאחר ההכרזה על הפסקת האש, וגל התקיפות הנרחב שביצעה ישראל בתגובה – עוררו שיח רב בתקשורת הלבנונית, המלמד כי בלבנון מחלחלת ההבנה שישראל נחושה לשנות את המציאות בגבולה הצפוני ולפי האסטרטגיה העדכנית לא תהיה עוד הכלה של "טפטופי" או "זרזיפי" ירי מצפון.
מעבר למדיניות העדכנית והבלתי מכילה של ישראל, אחד המסרים הבולטים העולים בשיח התקשורתי הרשמי בלבנון הוא שבכוונת ישראל לנצל כל אירוע של ירי תועה או סורר לשטחה, כדי להשיג את היעד הנכסף מבחינתה: גבול צפוני בטוח ושקט.
משוואת התגובה העדכנית של ישראל אל מול הפרות מצד לבנון, נתפסת על ידי גורמים שונים בלבנון כניסיון של ישראל לדחוק את מדינת לבנון מודל 2025, לעבר מהלך של נורמליזציה עם ישראל, בתמורה לנסיגה מלאה של כוחות צה"ל מלבנון ובמקביל, להמשיך בכתישת ארגון חיזבאללה, פעיליו ומה שנותר מיכולותיו, תוך ניצול חולשתו ומחויבותו למרותה של מדינת לבנון.
ברוח זו התבטא יו"ר הפרלמנט הלבנוני, נביה ברי, כאשר אמר לעיתון הסעודי "אלשרק אלאוסט" (23/3/2025) כי "פעולותיה ההתקפיות של ישראל בלבנון נועדו לגרור את לבנון למשא ומתן, כדי להביא לנורמליזציה ביחסי שתי המדינות, אולם אין לנו כוונה לעשות זאת". ברי אף הביע את רצונה של לבנון להיאחז בהסכם הפסקת האש הקיים, מבלי לשלם לישראל במטבע יקר של נורמליזציה ואמר: "יש לנו הסכם שזוכה לתמיכה בינ"ל וערבית ומגובה על ידי האו"ם. אנו מיישמים אותו ומחויבים לו בעוד שישראל מפרה אותו ומנסה להכשיל אותו". ברי אף לימד זכות על חיזבאללה ואמר כי חיזבאללה מחוייב להסכם, נסוג מדרום לליטאני, לא ירה ירייה אחת במשך שישה חודשים ומעניק את הסמכות למדינת לבנון לפעול ליישום ההסכם ולשימור הפסקת האש.
מקור לבנוני עלום שם סיפק בהקשר זה ניתוח על אודות מצבו של חיזבאללה ומגבלותיו במציאות החדשה שהתעצבה לאחר הפסקת האש. בראיון ל"אלשרק אלאוסט" (23/3/2025) הביע המקור פליאה על התגובה הישראלית העוצמתית לשיגורים, שכן לדבריו הרקטות אפילו לא חצו לשטח מטולה ויורטו מעל הקו הכחול. הוא ציין כי רצונה של ישראל לשגר מסר אזהרה לחיזבאללה באמצעות התקיפות הנרחבות, תמוה ביותר, שכן לחיזבאללה אין כל כוונה לפתוח את החזית הצפונית ואף הסיסמא שעליה הכריז הארגון, "צבא, עם התנגדות", היא סיסמא פוליטית בלבד נוכח מחויבותו של חיזבאללה למדינת לבנון.
המקור אף הדגיש כי חיזבאללה, שטעה בהערכת תגובת ישראל, כאשר פתח את החזית הצפונית, אינו יכול לפעול כעת בניגוד לדעת הקהל השיעית, שמצפה ליישום ההסכם ולחזרת תושבי דרום לבנון לכפריהם ההרוסים בגבול. יתרה מזאת, יכולותיו הצבאיות של הארגון אינן מאפשרות לו להיכנס לעימות נוסף ועליו להתמודד עם המציאות בדרום לבנון מתוך הבנת הפער העצום ביחסי הכוחות בינו לבין ישראל לצד אובדן ההרתעה ומאזן האימה. לכן, הבהיר המקור, לא נותר לחיזבאללה אלא לקבל בהסכמה את מהלכי נשיא לבנון וראש ממשלת לבנון אשר פועלים בערוץ הדיפלומטי כדי לגרום לישראל ליישם את החלטה 1701 במלואה.
בהקשר זה, באתר "לבנון 24", תורגם ופורסם דו"ח של "המכון הצרפתי לנושאים בינלאומיים ואסטרטגיים" (IRIS) הגורס כי ישראל פועלת להרחבת העומק האסטרטגי שלה מעבר לגבולותיה, במיוחד בלבנון ובסוריה. הדו"ח טוען כי ישראל מנצלת את המצב הגיאופוליטי לטובתה, כשהיא נהנית מהגיבוי של ממשל טראמפ אשר תומך במדיניות "הקולוניאליסטית" של ישראל.
בהקשר זה, הדו"ח מתאר כיצד ישראל מפעילה לחץ בטחוני על השלטון הלבנוני כדי לערער את יציבות המדינה דוגמת האיום הישראלי בפברואר 2025 להפציץ את שדה התעופה של בירות אם תותר נחיתה של מטוסים מאיראן בשדה התעופה. אל מול הלחץ הישראלי, השלטון הלבנוני החדש מביע נכונות להאיץ את תהליך פירוק חיזבאללה מדרום המדינה, אולם השלטון החדש נאלץ לשמור על איזון מסוים עם חיזבאללה, שעדיין זוכה לתמיכה ציבורית רחבה.
הדו"ח העלה אפשרות שסוגיית הנשק של חיזבאללה תצריך אסטרטגיה ביטחונית לאומית שתשלב את נשקו של הארגון בכוחות המזוינים הלגיטימיים של המדינה אולם באותה נשימה צייו כי ישראל מתנגדת למתן לגיטימציה לנשקו של חיזבאללה כמו גם להקמת צבא לאומי חזק בגבולה הצפוני, ולכן היא פעלה בעבר לבלום יוזמות צרפתיות-סעודיות לחימוש צבא לבנון והיא מעוניינת להבטיח תלות של הצבא הלבנוני בסיוע אמריקני.
העיתונאי, זיאד עיתאני, כתב ביומון הלבנוני "אללוא" כי ההערכה הרווחת היא שמאחורי השיגורים לשטח ישראל עומדים חמושים פלסטינים, שקיבלו אור ירוק מחיזבאללה לבצע את השיגורים, נוכח רצונו של הארגון להעביר מסרים גם "פנימה" בתוך לבנון וגם מחוצה לה. אולם לדבריו מדובר במהלך מסוכן, הואיל וישראל עלולה לנצל אותו ולחדש את תקיפותיה בעוצמה רבה תוך האשמת מדינת לבנון וצבאה בכישלון פירוק חיזבאללה מנשקו וכשהיא זוכה לגיבוי אמריקני.
בסיכומו של דבר, ניתן לראות את אירוע הירי מלבנון ואת השיח התקשורתי שהוא עורר בלבנון, כמקרה בוחן, המוכיח כי ישראל פעלה נכון אל מול הירי הסורר מצפון וכי נדרשת תגובה נחרצת ומוחצת על כל הפרה ועל כל ירי לשטח מדינת ישראל, גם אם האחראים מסתתרים מאחורי קבלני ביצוע "אלמונים" ואינם נוטלים אחריות. אימוץ מדיניות זו עשוי להרתיע את חיזבאללה מניסיון להפעיל נגד ישראל "פרוקסים" שזמינים לו בתוך לבנון וכן להעביר מסר ברור לממשל הלבנוני, לפיו ישראל רואה בו כמי שנושא באחריות מלאה לכל ירי משטח מדינת לבנון.
