בשבוע הבא יעלו תשלומי הביטוח הלאומי. אחרי ניסיונות חוזרים ונשנים של האוצר להעלות את דמי הביטוח מתוך רצון לכסות את הגירעון, אישרה הכנסת בשבוע שעבר את ייקור הגבייה, אם כי בשיעור מתון יותר מהתוכנית המקורית, ולפחות כרגע לזמן מוגבל של שלוש שנים. המשמעות היא ירידה בהכנסה לכל משק בית, שתנוע, במקרה ששני בני הזוג משתכרים שכר ממוצע במשק, סביב 200 שקל בחודש. כן, זו עוד מכה שמצטרפת לשלל הגזירות שנכנסו לתוקף בתחילת השנה, מהעלאת המע"מ ועד ייקור המים והחשמל.
בינתיים, מתחילת השנה ניכר עודף גדול בגביית מיסים. על פי נתוני האוצר, בחודשים ינואר־פברואר זינקו ההכנסות ממיסים בכמעט 30% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בינואר עצמו נרשם שיא בגביית מיסים – 62 מיליארד שקל. כתוצאה מכך, הגירעון במשק – שנובע מגידול בהוצאות העולה על ההכנסות – הצטמצם בחודש פברואר בצורה ניכרת. לשם השוואה, בחודש אוגוסט האחרון עמד הגירעון על 8.5%, ואילו בסוף פברואר הוא ירד ל־5.3%.
חשוב לציין: הגידול החד בהכנסות ממיסים בתחילת השנה נובע בעיקר משינוי חקיקה בתחום מיסוי רווחי חברות, שגרם לרבות מהן למהר ולחלק רווחים במס מופחת. עדיין מוקדם להעריך אם אנחנו במגמה קבועה של גידול בגביית מיסים. גם חידוש המלחמה עשוי להכביד בסעיף ההוצאות. ובכל זאת, ללא ספק ניכרת התאוששות של המשק וצמיחה בהכנסות. אבל אולי הסיפור הגדול בהקשר הזה הוא דווקא מכירת חברת אבטחת המידע WIZ לגוגל, שצפויה להניב לקופת המדינה מיליארדי שקלים.
מאז שנודע על המכירה, לפני יותר משבוע, התפרסמו לא מעט תחשיבים: כמה ירוויחו המייסדים, העובדים והמשקיעים, ולא פחות מעניין – קופת המדינה. על פי מיטב ההערכות, כל אחד מהמייסדים, שהם תושבי ישראל וחייבים לשלם מס על הרווחים שהעסקה תניב להם, צפוי לקבל כ־2.5 מיליארד דולר. המס על סכום מצרפי זה צפוי להגיע לכ־11 מיליארד שקל. אם נוסיף את שאר בעלי המניות ואת העובדים, ונחשב הן את מיסוי הרווחים והן מס יסף – מס על בעלי הכנסות גבוהות, שיכול להגיע ל־5% נוספים – נקבל, על פי ההערכות, עוד כ־3־4 מיליארד שקל, כלומר סך כולל של כ־15 מיליארד שקל. זהו סכום משמעותי מאוד לקופת המדינה.
עם כל הצורך להיות זהירים לגבי תחזית ההכנסות הצפויה, אחרי הידוק החגורה ושלל הגזירות, לתרומה הגדולה הזו לקופה הציבורית חייב להיות ביטוי בכיס של הציבור. לא ייתכן שאחרי גל רחב של התייקרויות וצמצום הטבות, שפגעו בכיס של משקי הבית, לא תהיה הקלה כשהקופה הולכת ומתמלאת.
ככל שהמזומנים מהעסקה יחלו לזרום, זו הזדמנות להוריד את המע"מ חזרה ל־17%, מהלך שיקל על כל אוכלוסיית ישראל, ובעיקר על השכבות החלשות. הורדת המע"מ תגרע מהקופה הציבורית כ־7 מיליארד שקל בשנה – סכום נסבל בהנחה שאנו אכן לקראת שנה מוצלחת בגביית מיסים. אם אכן זה הכיוון, אין להסתפק רק בכך. צריך להכין תוכנית סדורה שתתגמל חזרה קודם כול את מי שתורם, ובראשם חיילי המילואים – הפחתת מיסים, הפחתה בדמי הביטוח הלאומי ומענקים.
חפש את החשבונית
כל שנה מפסידה מדינת ישראל עשרות מיליארדי שקלים מהעלמות מס, ולמרות שינויי חקיקה והגברת האכיפה, רשויות המס לא ממש מצליחות להדביק את הקצב. דו"ח "החלטות ועדת הכופר" שפורסם השבוע, מאפשר הצצה לסוגי העלמות המס שמתרחשות מאחורי גבה של רשות המיסים.
הדו"ח הוא למעשה רשימה מפורטת של בקשות לביטול ההליך הפלילי שהגישו מעלימי מס שנתפסו. החוק מקנה לרשות המיסים סמכות להטיל על אדם כופר כחלופה להליך הפלילי נגדו, בנוסף לסכום המס שהעבריין נדרש לשלם. שיקול דעתן של הוועדות מביא בחשבון את חומרת העבירה, מידת מעורבותו של החשוד בביצועה, הרשעות קודמות ועוד.
כך למשל, בני זוג מירושלים נחשדו בהשמטת הכנסות משכר דירה בשנים 2012־2021 בסך של כ־ 1.5 מיליון שקל, ובהגשת פטור כוזב למשרד מיסוי מקרקעין, שבאמצעותו התחמקו מתשלום מס רכישה בסך של כ־200 אלף שקל בגין שתי דירות. ועדת הכופר החליטה להשית על בני הזוג כופר בסך של 285 אלף שקל. במקרה אחר, זוג פנסיונרים מאזור הצפון נחשדו באי־דיווח על הכנסות מהשכרת דירות למגורים בשנים 2012־2021 בסך כולל של 1.6 מיליון שקל. בגין עבירות אלה הושת על בני הזוג כופר של 240 אלף שקל.
באופן עקבי, העבירות הנפוצות ביותר בדו"ח הן העלמת הכנסות, וניכוי מס תשומות שלא כדין באמצעות חשבוניות פיקטיביות. מדובר בחשבונית מס שהוּצאה בגין שירות או מכירה שלא בוצעו באמת. שימוש בחשבוניות פיקטיביות בעסק, ודיווח עליהן לצורך קיזוז תשלומי מע"מ או כהוצאה, משמעותה למעשה הקטנת סכומי המס שנדרשים לשלם.
ענישה מקילה מצד שופטים כלפי עבירות כלכליות ובכללן העלמות מס שיטתיות, פוגעת קשה בהרתעה על חשבון כלל משלמי המיסים
כך למשל, תושב המרכז העוסק בשיפוצים נחשד בניכוי מס תשומות שלא כדין בשנים 2015־2018 בסכום של 490 אלף שקל. בגין עבירות אלו הושת עליו כופר בסך 147 אלף שקל. במקרה אחר, בעלי חברת בנייה מאזור המרכז נחשדו בניכוי מס תשומות שלא כדין בשנים 2015־2020 בסכום של 519 אלף שקל. בגין עבירות אלו הושת עליהם כופר בסך 156 אלף שקל.
משרד האוצר החליט בתבונה להילחם במכת המדינה הזו, ולפני כשנה וחצי התקבל בכנסת חוק המחייב לקבל אישור מרשות המיסים עבור כל חשבונית בסכום העולה על 25 אלף שקל. מתחילת השנה הסכום ירד ל־20 אלף שקל, והחל מיוני 2026 יהיה צורך באישור על כל חשבונית מסכום של 5,000 שקל. המהלך הזה, שזכה לכינוי "חשבוניות ישראל", נוחל בינתיים הצלחה מסחררת, ומביא לחשיפה של חשבוניות חשודות בסכום מצטבר של מיליארדי שקלים. דו"ח הכופר שפורסם השבוע מתייחס לשנת 2023, ולאור ההצלחה יש להניח שבדו"חות הכופר הבאים נראה פחות ופחות עבירות מהסוג הזה.
ואומנם, ועדת הכופר פוטרת כאמור מהליך פלילי, אבל מסתבר שלא פעם, דווקא במקרים שבהם הרשויות "עולות" על העלמות מס וננקט הליך פלילי שמוביל לבית המשפט, הישועה לעבריינים מגיעה ממקום אחר. ענישה מקילה מצד שופטים כלפי עבירות כלכליות ובכללן העלמות מס שיטתיות, פוגעת קשה בהרתעה ובעיקר בתשלום מס־אמת שיכול היה לייצר הקלה לכלל משלמי המיסים. לא פעם, פעילותם של מעלימי המס הכבדים שזורה גם בהלבנת הון ופשיעה. עם כל הכבוד לפעילות של האוצר ורשות המיסים, אם בתי המשפט לא ימצו את הדין עם העבריינים, זה ימשיך לעלות לנו ביוקר במובנים רבים.
