הפסיכיאטרית שמנסה לשכנע אותנו לזנוח את הטלפונים

ספרי עזרה עצמית או ספרי התפתחות אישית, העצמה, מוטיבציה, צמיחה או כל שם שתראו לנכון להדביק להם, הם ספרים שנועדו לעזור לאדם להפוך לגרסה טובה יותר של עצמו. מול המטרה הזאת, לא מפליא לגלות שהם רבי מכר ותמיד מעניינים קוראים. הנוסחה פשוטה: כותבים עם רקע אקדמי בנושא המדובר כמו פסיכולוגים, פסיכיאטרים או חוקרים, רקע מקצועי כמו יזמים מצליחים או פשוט אנשים עם סיפור חיים יוצא דופן – יכתבו את מחשבותיהם ואת שיטותיהם להצלחה, בתחום מסוים או בחיים בכלל. השיטות יתובלו בסיפורים מחייהם האמיתיים של מטופלים או מתאמנים שבאו לכותבים לשם פתרון הבעיה, וראו ישועות בעזרת שימוש באותה הטכניקה שעליה מדובר.

הנוסחה אינה שונה גם בספר זה: סמנתה בורדמן היא פסיכיאטרית שלאחר מספר שנות טיפול מצאה את עצמה מייחלת לטפל בשיטה קצת אחרת מזו שהתרגלה אליה. היא מצאה את מבוקשה בפסיכולוגיה חיובית והתחילה לשלב אותה בטיפולי הפסיכיאטריה שלה. את הספר "חיוניות יום־יומית" כתבה מתוך כוונה "להפוך לחצים לכוח מעצים". העצות מוכרות לאוהבי הסוגה ונעות על הטווח שבין השינויים הפנימיים והשינויים החיצוניים שיש לעשות. בעיקר, אומרת בורדמן, הרווחה האישית היא מאמץ יומיומי שנובע מתוך מודעות.

השיח סביב הרווחה האישית קיים גם, ואולי ביתר שאת, בסרטוני אינסטגרם או טיקטוק, שם מתייחסים אליו כ־wellness (או בעברית: שְׁלוֹמוּת). אלא שיש הבדלים משמעותיים בין אלו לאלו: ברשתות החברתיות מדובר הרבה פעמים בצעירים או באנשים שאין להם הסמכה כלשהי בתחום (ולרוב מדקלמים את הנאמר באותם ספרים), ודוחסים את הטקסט לכמה שניות קלסטרופוביות ונמהרות, ואילו בספר יש התחלה, אמצע וסוף. הסרטונים נגללים כלאחר יד ולא מותירים רישום כלשהו, לעיתים צצים תוך כדי דפדוף ואילו בספרים צריך להתאמץ, להושיט יד כדי לקרוא אותם ולחזור אליהם מרצון מדי פעם עד לסיום. בספרים כאלו, שקוראים ניגשים אליהם כדי למצוא תשובה או פתרון לבעיה שמציקה להם, יש חשיבות גדולה לבחירה בתהליך כדי להטמיע את הדברים.

מעניין לציין כי השימוש בטלפון מוזכר לא מעט, ולא תמיד בהקשר חיובי: בורדמן מבקשת להשתמש פחות בטלפון באינטראקציות חברתיות, להשאיר אותו מחוץ לחדר השינה, להימנע מצריכת חדשות מוגזמת ולא ללכת שולל אחרי המציאות המתוארת ברשתות החברתיות. חוץ מזה, היא מזהירה מפני תורות המבקשות "להתחבר לעצמי" ו"לדאוג לעצמי קודם", וטוענת שחלק גדול מהרווחה תלוי בצורה שנבחר לראות את העולם: מנקודת המבט שלנו בלבד או גם מנקודת מבטו של האחר. כלומר, ביטויים כמו "זאת החוויה שלי" או "זאת האמת שלי" שרווחים בחברה כיום בהכרח מביאים לחוויית חיים פחות חיונית. את דבריה היא מגבה במחקרים שנערכו על אוכלוסיות רבות.

מעניין לגלות שדווקא ספרים מהסוגה הזאת מביאים לנקודת רתיחה את ההבדלים התהומיים בין חוויית קריאה בספר לבין הרשתות החברתיות. אולי זה כי בניגוד לפרוזה, שבמובנים מסוימים נצרכת כבידור, ספרי עזרה עצמית הם לרוב מענה לשאלה. כשהמענה ניתן בצורה שטחית או לפי דרישות אלגוריתם עלום הוא בהכרח לא יבוא בצורה עגולה ושלמה. הסיבה הזאת מצטרפת לשלל הטיעונים לכך שלפעמים עדיף לקחת לרגע הפסקה מהחיים הטכנולוגיים, ולחזור לספרים.

חיוניות יום-יומית סמנתה בורדמן / מטר / 301 עמ'

הספרייה

עוד שלושה ספרים על התפתחות אישית:

איך להשתנות / קתי מילקמן / מטר

איך יוצרים שינוי בדפוסי ההתנהגות? פרופסורית לחקר שינוי ההתנהגות מגישה את ממצאיה על בסיס מחקרים שערכה ודרכם ניתן להניע אותנו לפעולה.

חושבים טוב / יהודית כץ / כתר

רב המכר הישראלי שמשתמש בפסיכולוגיה חיובית כדי לאפשר לקוראים להתגבר על הפחדים שלהם בדרכם לחיות חיים חיוביים ומלאי משמעות.

מסע אל האושר / יורם קירש / עם עובד

ספר שחוקר את ההיבטים הפילוסופיים, הפסיכולוגיים והמתמטיים של האושר ובוחן שיטות שונות להשגתו מכל התחומים.