המזרח התיכון של אביב 2025 שונה בצורה מהותית מהמזרח התיכון של אביב 2023. 18 חודשים של מלחמה רב-זירתית חיזקו ישראל בזמן שאיראן ושלוחיה נפגעו קשות. מנגד, איראן ממשיכה במרוץ העשרת האורניום שכבר חצה את כל הקווים האדומים, והביא את הממשל האמריקני לאיים עליה בתקיפה אם לא תנהל שיחות ישירות ותגיע להסכם עד מאי 2025.
אבל האם האמריקנים באמת יתקפו? למה דווקא עכשיו?
לפני שנתיים, היה אפשר להסביר את התחרות הגאו-אסטרטגית בין ישראל לאיראן בצורה כזאת:
הרפובליקה האסלאמית של איראן, שמונהגת על ידי משטר האייתוללות ומשמרות המהפכה, בונה יכולות גרעיניות ובליסטיות במטרה מוצהרת להשמיד את ישראל. היא הפנתה ועדיין מפנה חלק ניכר ממשאביה הכלכליים (והשפעתה הדתית) כדי לבנות את היכולות הצבאיות של שלוחיה במזרח התיכון. השלוחים כללו את המיליציות השיעיות בעיראק, צבא אסד וכוחות נוספים בסוריה, חיזבאללה בלבנון והחותים בתימן. נוסף על כך, איראן מנסה לבנות מיליציות בבחריין, בסעודיה, באפגניסטאן ובפקיסטאן. איראן עוסקת גם בבניית כוחם של פלגי הטרור הפלשתינים, וכן בבניית כוח ימי א-סימטרי שיאיים על חופש השיט בדרום המזרח התיכון.
איראן בנתה חגורה רקטית וצבאית סביב ישראל במה שאנחנו יכולים לכנות "המעגל הראשון". בצורה סיבובית, אפשר להתחיל מרצועת עזה, ללבנון, למיליציות שבונות יכולות רקטיות בדרום סוריה, ולסיים ביו"ש. המטרה של כל השלוחים האלו הייתה הרתעה, הרבה הרתעה. הנכסים החשובים ביותר שלה הם הגרעין והיכולות הבליסטיות. את השלוחים היא יכולה לסכן אבל לא את הגרעין והטילים. אילו ישראל וארה"ב היו מחליטות לתקוף את הגרעין, היו לאיראן הרבה מנופי לחץ ואפשרויות פגיעה בישראל, מה שמעלה את הסיכון שבהתקפה.
תקיפה על מתקני הגרעין האיראני באביב 2023 הייתה מובילה לתקיפה משולבת של כל שלוחי איראן נגד ישראל. אילו זה היה קורה אז, חיזבאללה היה מחויב להתערב ולא לעמוד מהצד. המכה הייתה כנראה קשה, ישראל אולי הייתה מנצחת בסופו של דבר, אבל המחיר של הניצחון – זה מה שהוביל להרתעה.
לאחר שנה וחצי של מלחמה שנכפתה על ישראל במתקפת פתע, המצב השתנה. פלגי הטרור ברצועת עזה הוחלשו וכרגע הכיוון הוא הגליה של ראשי חמאס, לאחר שיניח את נשקו, והטלת משטר צבאי על הרצועה. ביו"ש, כוחות הביטחון חיזקו את האחיזה המבצעית שלהם וחיסלו מעל ל-1,000 מחבלים. בלבנון, חיזבאללה הוכרע ויש לחץ על ביירות לפרק אותו מנשקו. בסוריה, המהפכה הפילה את אסד וסילקה את איראן מהמדינה. המיליציות השיעיות בעיראק הפסיקו לתקוף את ישראל עוד בנובמבר 2024, והחות'ים נמצאים כרגע תחת מתקפה מסיבית של פיקוד מרכז האמריקני, שמכרסם ביכולות שלהם.
איראן איבדה מערכות הגנה אווירית מתקדמות ואת מתקן הגרעין בפרצ'ין, ומאז אוקטובר עורכת תרגילי הגנה אוויריים בלתי פוסקים, כשהיא מבינה שמתקני הגרעין המרכזיים שלה, בנתנז ובפורדו, נמצאים בסיכון. כמו כן, היא מנהלת תרגילים ימיים של צי הצבא האיראני וצי משמרות המהפכה, כהכנה לפגיעה בחופש השיט העולמי, אם תותקף.
בתחילת החודש, הנשיא טראמפ שלח למנהיג איראן, ח'מינאי, מכתב שבו הוא דורש ממנו לנהל שיחות ישירות אחרת תהייה פעולה צבאית. 3 שבועות לאחר מכן, איראן ענתה לארה"ב, דרך עומאן, שהיא מוכנה ל-שיחות עקיפות. שר החוץ האיראני הצהיר שהם יהיו מוכנים לשיחות ישירות רק אילו ארה"ב תפסיק את "מדיניות הלחץ המקסימלי" ותוריד מהפרק את האיום בהתקפה צבאית ישראלית-אמריקנית.
איראן מבינה את המצב הכלכלי הקשה שהיא נתונה בו (מיליון ריאל איראני שווים לדולר אחד בלבד!), ולמרות שלאורך חודש מרץ הם שללו על הסף את האפשרות לנהל שיחות, ברור לרפובליקה האסלאמית שהיא לא תוכל להמשיך כך עוד זמן רב. היא מעדיפה לנצל את "המומנטום הדיפלומטי" של ממשל טראמפ, שרוצה גם לסיים את המלחמה באוקראינה ולרכז את מאמציו נגד סין.
מאז אוקטובר, איראן במרוץ העשרה גרעיני חסר תקדים. לפי הדו"ח האחרון של הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית, היא הגדילה ב-50 אחוז את עתודות האורניום המועשר ברמה של 60 אחוזים (מ-180 ל-270 ק"ג). יו"ר הסוכנות רפאל גרוסי הצהיר החודש שיש לה מספיק אורניום כדי להרכיב 6 פצצות אטום. הפיקוד האסטרטגי של ארה"ב אמר כי זמן הפריצה שלה, כלומר כמה זמן ייקח לה להרכיב פצצת אטום, הוא שבוע בלבד. איראן היא כבר גרעינית – אנחנו כבר לא בשלב שהיא תחזיק בפצצה בנקודה עתידית, אנחנו כבר בשלב הזה. דרושה רק החלטה ובתוך שבוע תהייה לה לפחות פצצה אחת.
על פניו נראה כי זה אכן הזמן לתקוף. ישראל השלימה או בדרך להשלים את הכרעת הטרור במעגל הראשון שלה. אם היא תתקוף את מתקני הגרעין עכשיו, היא לא מסתכנת במטחי טילים ורקטות מהבקעה הלבנונית, מתדמור שבסוריה או מרצועת עזה. עדיין יש איום, אבל הוא שונה וישראל תוכל להתמודד איתו.
למלחמה יש מספר יעדים: השבת כל החטופים, הכרעת חמאס, נטרול האיום מעזה והשבת תושבי הצפון בבטחה לבתיהם. כמו כן, השמדת הגרעין האיראני הפכה להיות מטרה מוצהרת לאחר המתקפה באוקטובר.
ראש הממשלה נתניהו אמר בטקס סיום קורס קצינים באוקטובר: "אנחנו יכולים היום להגיע לכל מקום באיראן על פי הצורך. היעד העליון שהצבתי לצה"ל ולזרועות הביטחון הוא למנוע מאיראן להשיג נשק גרעיני. בלימת תכנית הגרעין הייתה ונשארה בראש מעיינינו. לא הסרתי, לא הסרנו ולא נסיר את עינינו ממטרה זו".
ביולי 2024, בעת נאומו בקונגרס האמריקני, נתניהו אמר: "המלחמה בעזה יכולה להיגמר מחר אם חמאס ייכנע, יתפרק מנשקו, ויחזיר את כל החטופים", והשבוע, בישיבת הממשלה, הוא אמר דברים דומים: "החמאס יניח את נשקו. מנהיגיו יורשו לצאת החוצה. אנחנו נדאג לביטחון הכללי ברצועת עזה ונאפשר את מימושה של תוכנית טראמפ, תוכנית ההגירה מרצון". כביכול, כדי לסיים את המלחמה כל מה שנותר הוא כניעת חמאס ויציאתו לגלות תוך השבת החטופים והעברת הרצועה לאחיזה מבצעית של ישראל, אבל זה לא יהיה מדויק.
ביולי האחרון התנאים האלו לא הספיקו כי היה צורך להשלים את המשימה מול חיזבאללה, וכך גם במרץ 25' – זה לא יספיק כי צריך להשלים את המשימה של השמדת הגרעין באיראן.
הבעיה היא שלא בטוח שזה מתיישב עם האינטרס האמריקני. ארה"ב לוקחת בחשבון איומים נוספים ולא רק מה שקורה במעגל הראשון של ישראל. מבחינתה, אילו עלולות להיות ההשלכות:
- מטחי טילים בליסטיים (לטווח קצר ובינוני) שפוגעים בכל הבסיסים שלה במזרח התיכון. בסוריה, בעיראק, בסעודיה, באמירויות, בבחריין ובכוויית. היא עלולה לספוג עשרות הרוגים ופצועים.
- המיליציות השיעיות בעיראק יתעוררו וישגרו מטחי רקטות וכטב"מים אל עבר ישראל ואף אל סעודיה ואל מדינות המפרץ.
- החות'ים ישגרו מטחי רקטות, טילים וכתב"מים נגד סעודיה ונגד מדינות המפרץ וגם יגבירו את שיבוש חופש השיט העולמי.
- איראן תתקוף עם סירות התקיפה שלה מכליות נפט וגז נוזלי מה שיקפיץ בצורה חדה את מחירי הדלקים בעולם.
- איראן תפתח במטחי טילים בליסטיים אל עבר ישראל.
- איראן תחליט לנצל את התקיפה כדי להרכיב פצצת אטום.
טראמפ ונתניהו במסיבת העיתונאים בבית הלבן, ביום שלישי. צילום: EPA
אלו לא סיכונים פשוטים והם יכריחו את האמריקנים להעביר חלק ממשאביהם הצבאיים ממזרח אירופה וממזרח אסיה חזרה למזרח התיכון (ואז רוסיה וסין יוכלו לנצל את הוואקום כדי לקדם את מטרותיהם מול טאיוואן ואוקראינה). הממשל האמריקני מנסה להגיע לעסקה עם רוסיה ולסיים את המלחמה באוקראינה תוך נרמול היחסים עם הרוסים, וכך הוא מנסה לעשות גם מול איראן. הוא רוצה לסיים את המלחמה בעזה, להשלים את הנורמליזציה עם סעודיה ואת הסכמי אברהם, לחזק את טורקיה, ואז לרכז את מלוא כוחו במזרח אסיה מול מה שהוא רואה כאיום האמיתי.
עבור ממשל טראמפ, המטרה מעולם לא הייתה הפלת משטר האייתוללות, המטרה היא להגיע ל-הסכם גרעין ופיקוח על תוכנית הטילים הבליסטיים שלה ועל פעילות שלוחיה במזרח התיכון. בחודש שעבר, בעת שיחתו עם פוטין, טראמפ ביקש מהנשיא הרוסי לתווך במו"מ עם איראן (רוסיה ואיראן הן בעלות ברית אסטרטגיות). לפני שבועיים, מקורבו ושליחו של טראמפ למזרח התיכון, סטיב ויטקוף, התראיין אצל טאקר קרלסון ואמר לו שהם רוצים להגיע להסכם עם איראן. לפיו, איראן צריכה לוותר על הנשק הגרעיני, ואז "תוכל לחזור למשפחת העמים" ו-"להיות שוב כלכלה גדולה".
ארה"ב נוקטת בשיטת המקל והגזר. מצד אחד "לחץ מקסימלי", הצבת מפציצים בדייגו-גרסיה – בטווח טיסה מאיראן, והתקפות נגד החות'ים כאיום לאיראן. מצד שני הצעות להסכם חדש, שיחות ישירות, והסרת הסנקציות – מה שיביא לפריחה כלכלית לרפובליקה שעדיין תהיה תחת שלטון האייתוללות ומשמרות המהפכה.
הסבירות לתקיפה אמריקנית? 50-50. איראן תעשה כל מה שהיא יכולה כדי להימנע ממלחמה. היא תסכים, תיסוג בה, תגרור את השיחות ותשתמש ברוסיה וסין. עבור ישראל המטרה צריכה להיות תקיפה.
במודע או שלא במודע, טראמפ יצור 3 גושי כוח במזרח התיכון אילו יצליח במשימתו. הגוש הראשון בהובלת איראן – אפילו אם תסכים לוותר על שאיפות הגרעין שלה, היא תזכה לפריחה כלכלית.
הגוש השני בהובלת טורקיה, שזוכה ליחס מועדף כמשקל נגד להתחזקות של רוסיה ואיראן. טורקיה צפויה להיות נותנת החסות בסוריה, בקווקז ובבלקן, ולהתחזק בנשק אמריקני מתקדם.
הגוש השלישי יהיה הקואליציה הישראלית-ערבית שתיווצר אחרי הרחבת הסכמי אברהם לאחר נרמול היחסים עם סעודיה (זה ידרוש את סיום המלחמה בעזה).
זה יהיה המזרח התיכון החדש של אביב 2027 במידה ויהיה הסכם עם איראן.
