ב-2011 חבורה של כורים מחברת האנרגיה "סונקור" עסקה בכריה באיזור אלברטה בקנדה. אחד הכורים נתקל לפתע במשהו קשה וחריג תחת המקוש שבו אחז, ולאחר מספר מכות נוספות נתגלתה לעיניו עצם גדולה. העובד קרא למנהל העבודה שהבין שלפניו ממצא פלאונטולוגי חשוב ודיווח על כך למוזיאון "טירל", מרכז החקר הקנדי לפלאונטולוגיה – חקר היצורים החיים בתקופה הפרה-היסטורית ובראשם הדינוזאורים.
בהתחלה חשבו שמדובר בפלזיוזאור, זוחל ימי קדום, אך להפתעתם הסתבר שזהו דינוזאור יבשתי ממשפחת הנודוזאורים. מדוע הפתעה? כי בתקופה המדוברת – תקופת הקריטקון האמצעי, לפני 110 מיליון שנה, השטח שבו נמצא השלד היה מתחת לים.
מה שהפתיע אותם אף יותר בהמשך הייתה העובדה שהדינוזאור (שהיה אוכל עשב) נשמר בצורה מושלמת כל כך עד שנדמה היה שמדובר במומיה של דינוזאור. מלבד השלד, שנשמר בשלמותו, נשמרו גם העור וכן חלקים פנימיים, כגון המעיים שהכילו עדיין את הסעודה האחרונה של ההרביבור ביש המזל. אותו דינוזאור ככל הנראה נסחף למפולת בוץ שנשאה אותו לים, שם צלל אל תוך קרקעית האוקיינוס כשראשו מתחפר בקרקעית, ומינרלים וחול מילאו את כל חלקיו הפנימיים באופן ששימר אותו באופן מושלם. כך יצא שזהו אחד ממאובני הדינוזאורים שנמצאו במצב הטוב ביותר עד היום ובהתאם נאמר עליו כי הוא ממצא של "אחד למיליארד".
מלאכת השחזור של מאובנים הינו עדין ביותר ומפרך וכך היה גם במקרה הזה. טכנאי בשם מרק מישל עבד עליו במשך חמש שנים תמימות והעבודה שנעשתה עליו הייתה כל כך טובה עד שהוחלט שהמין של אותו דינוזאור יקרא על שמו: B. Markmitchelli.
השאלה המתבקשת בהקשר הזה היא האם בחירת שם טקסונומי המושפעת משם האדם שעבד עליו היא תופעה נפוצה בעולם המדעי?
ראשית, השמות הניתנים לבעלי חיים (וגם לצמחים, אבל פחות) לא נדרשים לעמוד בסטנדרט מחמיר כלשהו, זאת בניגוד לסטנדרט הנדרש במיפוי גרמי שמיים למשל. בעצם, כל מה שנדרש מנותן השם, האדם שגילה את המין החדש, הוא שהשם הנבחר ייכתב ב-26 אותיות האלפבית הלטיני ושלא יהיה פוגעני.
מה זאת אומרת "שם פוגעני", אתם תוהים לעצמכם? הכירו את Dinohyus Hollandi שמיתרגם ל״הולנד חזיר נורא״. Dinohyus – דיאודון ("חזיר נורא") היה יונק דמוי חזיר ממכפילי פרסה, כמו הגמל או הג׳ירף. הדיאודינים האלה היו ענקיים ועל פי הלסתות והשיניים שלהם, הם היו לכל הפחות אוכלי נבלות וכנראה אף טורפים. האם ב"Hollandi" שמתווסף ל"חזיר הנורא" מגלה המין החדש רצה לעלוב בהולנד?
ובכן, לא. ה"הולנד" המדובר הוא בכלל ויליאם ג'ייקוב הולנד, זואולוג ופלאונטולוג מצטיין ששימש כנשיא השמיני של אוניברסיטת פיטסבורג ומנהל המוזיאונים על שם קרנגי בפיטסבורג. לפי עדויות שונות הוא היה אדם קשה בעל אגו מנופח, מה שזיכה אותו בלעגו המנציח של מגלה המין Dinohyus Hollandi.
ומה בדבר Anophthalmus Hitleri – שמיתרגם ל״היטלר חסר העיניים״? ובכן, שם דווקא מדובר במקרה שונה. מדובר בחיפושית נדירה עיוורת החיה בחמש מערות בסלובניה. האנטימולוג אוסקר שייבל (Oskar Scheibel) טבע את השם בשנת 1937 לכבודו של אדולף היטלר שהתרגש מהמחווה ואפילו שלח לשייבל מכתב תודה. אגב, יש אומרים שהוא בחר בשם הזה דווקא בכדי לגנות את היטלר.
ככלות הכול, אפילו לשטן עצמו יש לא מעט מינים, ואפילו משפחות, הקרויים על שמו, כמו למשל Tasmanian Devil (שד טסמני), Devil's Flower Mantis (גמל-שלמה פרח השטן) ואחרים. מכיוון שכך, עצם העובדה שהיטלר קיבל אזכור בעולם הטבע לא מרגשת אותנו, מה שכן מטריד את האיזון בטבע הוא שבעולמם של הפרו-נאצים יש חשיבות אדירה לממוראביליה. כך הפכה החיפושית המדוברת, העיוורת וחסרת הייחוד, לפריט מבוקש, מה שהביא אותה אל סף הכחדה. הניסיונות לשנות את שמה כדי לנסות ולהציל אותה נתקלו בקירו האטום של הוטל קליפורניה "You can always checkout but never leave".
בחיפוש אחר שמות מעניינים בעולם הטבע אפשר למצוא אנגרמות, פלינדרמות, משחקי מילים (Agra phobia, Gelae baen, Ytu brutus, Pieza pi) וסתם חרוזים.
אם כבר מזכירים חרוזים, ביולוג בשם Kearfott שפעל בראשית המאה וחקר עשים מסוג Pelochrista, גילה כל-כך הרבה מינים חדשים שבשלב מסוים היצירתיות שלו לא עמדה בקצב הגילויים, מה שהביא אותו לטבוע השמות הבאים: p.bobana, p.cocana, p.dodana, p.fofana, p.hohana, p.kokana, p.lolana, p.momona וכן הלאה. וזה עוד טוב יחסית לביולוג שלמין התשיעי של ציקדות שהוא גילה הוא קרא Erythroneura ix.
לאמנים רבים יש מין הקרוי על שמם, כך למשל ניל יאנג קיבל לפני כעשור את הכבוד האדיר כשמין עכביש חדש – Myrmekiaphila neilyoungi – נקרא על שמו, ואם כבר עסקינן בעכבישים ובשמות אז המין היחיד העכבישי שניזון מפירות, נקרא על שמו של הפנתר מ"ספר הג'ונגל" – Bagheera kiplingi.
אבל לא צריך להיות אמן דגול כמו ניל יאנג, או פנתר פופולארי כמו בגירה כדי לגעת בנצח, רק קצת כסף פנוי לבזבוזים, כאשר רק בשנה שעברה פורסם מכרז עבור שמות ל-12 מינים חדשים של צמחים ובעלי חיים.
אחד המקרים המשעשעים הקשורים למתן שמות בעולם החי התרחש ב-1846 כאשר חוקר שוויצרי ידוע בשם אגסיז (Agassiz), קרא למין עכביש חדש שהוא גילה ‘Oops’ ושנתיים לאחר מכן, חוקר אחר Germar, הפגין אף הוא מקוריות חסרת גבולות וקרא למין חדש של חיפושית שהוא גילה באותו השם. לא ברור איך זה קרה אבל שני השמות התקבלו. בהחלט אופס.
מי שרוצה לדוש עוד בנושא ולקרוא על שמות מסקרנים נוספים בעולם החי מוזמן לגשת לאתרים הללו שבהם רשימות מפורטות עם שמות משעשעים:
https://faculty.ucr.edu/~heraty/menke.html
http://www.curioustaxonomy.net/rules.html
