1. פחות מיממה לאחר מעצרו של העיתונאי אתמול במסגרת פרשת 'קטאר-גייט' פרסם בצהריים ארגון העיתונאים והעיתונאיות הודעה רשמית. האם הובעה בה חרדה לחירותו של חברם למקצוע? האם נשמעה בה דאגה עמוקה ורצינית לגורלם של חופש העיתונות והדמוקרטיה הישראלית לנוכח החקירה הבעייתית? לא ולא. מה שטרד את מנוחתם של חבריו של העיתונאי החשוד למקצוע הוא בכלל משהו אחר, האיסור שהטילו שופטי נתניהו על העיתונאים לפנות אליו באולם בית המשפט ולשאול אותו שאלות.
"ארגון העיתונאים והעיתונאיות יפנה לביהמ"ש העליון בבקשה לערער על ההחלטה לאסור על עיתונאים להפנות שאלות לראש הממשלה בכניסה לדיוני תיקי האלפים, אסור ליצור מובלעות בציבוריות הישראלית, אשר בהן חל איסור על שאלות עיתונאים. לא בביהמ"ש, ולא בשום מקום אחר", נאמר בהודעה. לשיטתם של מנסחיה "ההחלטה לאסור על עיתונאים להפנות שאלות לראש הממשלה בטרם כניסתם לאולם הנה החלטה רדיקלית ובלתי סבירה בעליל אשר מהווה פגיעה קשה בחופש העיתונות".
2. ובכן, מסתבר שהנהלת ארגון העיתונאיות והעיתונאים מוטרדת מאוד מהחלטה (די מינורית, יש לומר, של הרכב השופטים במשפט נתניהו, עד כדי הוצאת הודעה מיידית לתקשורת. כי זוהי לדעתם "פגיעה קשה בחופש העיתונות". מעצרו של עיתונאי בעקבות חשד לעבירה של "מגע עם סוכן חוץ" כנראה פחות מטריד אותם, שהרי למעלה מיממה לאחר המעצר לא מצאה הנהלת הארגון את הפנאי הדרוש על מנת לעסוק בנושא ולפרסם הודעת גינוי לגופו של עניין.
בארגון הסתפקו בפנייה לרשויות על מנת לוודא שכל האישורים לחקירה התקבלו, ובפרסום ציוץ פרווה ברשת X שלמעשה לא אומר כלום: "עם ובלי קשר לאירועי הימים האחרונים, ארגון העיתונאים והעיתונאיות מבקש להזכיר כי הגנה על מקורות כוללת חיסיון מלא גם על מקורות החשודים/ נאשמים בפלילים, על מידע שהתקבל מהם ואף על עצם הקשר עימם. הארגון שב וממליץ לכל עיתונאי שמוזמן לחקירה/ מסירת עדות, לעדכן את הארגון ישירות או באמצעות עורך דין. אנו נדאג, בדיסקרטיות כמובן, שכלל זכויות העיתונאי יישמרו". אבל האמת היא שזו לא רק הנהלת הארגון שנאלמה דום. עיתונאי ישראל בכללם כמעט שלא השמיעו ציוץ בעקבות האירוע המטורף במסגרתו נחקר עיתונאי בחשד לעבירה של "מגע עם סוכן חוץ".
3. עיתונאים לא אמורים ליהנות מחסינות מפני עבירות פליליות בשום פנים ואופן, ועדיין טיבה של העבודה העיתונאית שונה מעבודות אחרות. עיתונאים חוצים גבולות, מותחים קווים, ומסתננים למקומות שרגלם של אחרים לא דורכת בהם, תוך נטילת סיכונים, כשהם בשליחות העיתונאית להביא את מלוא המידע לקוראיהם/צופיהם.
החופש העיתונאי הוא נשמת אפה של דמוקרטיה, וחופש עיתונאי כולל גם מגע עם הגרועים שבאויבינו, כדי לאפשר לנו אזרחי ישראל ללמוד עליהם ועל כוונותיהם. כל עוד מדובר בזרימה של מידע מהם אלינו ולא להיפך, זו עבודתו של עיתונאי, ובטח לא מעשה שעשוי להיחשב לעבירה פלילית. אם נאפשר את חציית הקווים הזו, והפיכתה של העבודה העיתונאית ליעד לחקירות פליליות אז באמת תהיה הדמוקרטיה הישראלית בסכנה.
4. אלא שבמדינת ישראל 2025 הכל פוזיציה. איש כבר איננו נוהג בענייניות, בטח לא חברינו ועמיתינו למקצוע העיתונות, שחלק ניכר מהם שכחו מזמן יושרה עיתונאית מהי. "הוֹי הָאֹמְרִים לָרַע טוֹב וְלַטּוֹב רָע שָׂמִים חֹשֶׁךְ לְאוֹר וְאוֹר לְחֹשֶׁךְ שָׂמִים מַר לְמָתוֹק וּמָתוֹק לְמָר", התנבא ישעיהו כאילו על הימים האלו ממש. ימים בהם מי שפועלים למען הדמוקרטיה מתויגים כסכנה לה ומי שמעוניינים להפקיע מהעם ומשליחיו את זכויותיהם הדמוקרטיות מתויגים כמגיני הדמוקרטיה.
רק בעולם כזה מגיני חופש העיתונות יכולים להיות מוטרדים מהגבלת הזכות לקרוא לעבר ראש הממשלה קריאות שמהן הוא ממילא נוהג להתעלם, ולשתוק שתיקה מהדהדת לנוכח מעצרו של עיתונאי שנחקר על מעשים שעשה כחלק מעבודתו. אם לא נתעורר כולנו, ונזעק בכל כוחנו על העוולה שנעשית פה ממש לנגד עינינו, סופה המר של החירות העיתונאית במדינת ישראל יהיה קרוב בהרבה משנדמה לנו. מדינת משטרה/שב"כ זה כבר כאן, לא מחר אלא היום.
