השבוע פרסם השר סמוטריץ' פוסט המוקיר את פועלו של איליה כץ, סגן הממונה על התקציבים, עם הודעתו על סיום תפקידו באוצר. כך כתב השר: "איליה מוכשר וחרוץ, עובד ציבור לדוגמא, שקידם במקצועיות ובנועם הליכות את תחום התשתיות בצורה יוצאת מן הכלל. בשם עם ישראל כולו הוא ראוי לתודה והערכה. החלטתו לסיים את תפקידו מספר חודשים לפני תום הקדנציה ע"מ לאפשר למחליפו לעבוד על תקציב 2026 מראשיתו, משקפת אחריות וראיה מערכתית וממלכתית שאפיינה אותו לכל אורך שירותו במשרד האוצר. תודה איליה!".
הפוסט הזה תפס אותי ועוד אחרים, בעובדה שהוא מרענן ביחס לשיח "הדיפסטייטי" שמנשב חזק לאחרונה.
במילים פשוטות, שנכתבו מהלב, אחרי שנים של עבודה משותפת, מודגם היטב, כיצד יש ואפשר להתייחס לפקידות המקצועית – בהכרה, כבוד והוקרת תודה. במקום להתייחס לדרג המקצועי כאל מכשול ולהקטין אותו בכינוי "פקיד", שרק תוקע את מדיניות השלטון, יש להחזירו למקומו הטבעי, לגורם מקצועי, תומך החלטות, המתמסר לביצוע אפקטיבי. הדרג שהינו המנוע של העשייה הציבורית. וככלל, מדיניות ברורה עם דרג מקצועי שנותנים לו לעבוד, היא נוסחה למשילות אמיתית ואפקטיבית.
בשטח, ביומיום, קיימת הערכה הדדית. בהרבה מהמקרים השרים אף מודים לשומרי הסף על הסיוע שלהם בסוגיות מורכבות ומעריכים את תרומתם המקצועית. אך השיח הציבורי מציג תמונה שונה – שיח שמתייג את כל הדרג המקצועי כמקשה אחת של בעיה, בשל מספר קטן של פקידים שמאתגרים את הממשלה. זה מרעיל את השיח ופוגע במוטיבציה של עובדי הציבור בהווה ובעתיד.
העובדה שיש אתגר עם מספר מצומצם של פקידים לא מצדיקה הכללה של כלל הדרג המקצועי כמתנגד או כעוין. שיח כזה יוצר אווירה עכורה ומשפיע ישירות על החוסן של השירות הציבורי. המנהלים והמנהלות, שהשירות הציבורי כל כך זקוק להם, יחששו להצטרף או להישאר בסביבה כה עוינת.
אנשים מוכשרים לא ששים להכניס את עצמם ל"מיטה חולה" ולכן חשוב לדבר באופן בריא ולא מחליא על השירות הציבורי. שיח שמורכב בעיקר מסיסמאות, אינו משקף את היחסים ביומיום, והוא לא משהו שאפשר לדפדף, הוא פוגע באווירה במשרדים ויוצר תחושת זלזול שמחלישה את חוסן השירות הציבורי.
אפשר, וצריך, לאמץ את הגישה של סמוטריץ' באופן רחב יותר. שיתוף פעולה בין הדרג הפוליטי לדרג המקצועי הוא המפתח לניהול תקין של המדינה, במיוחד בתקופות מאתגרות כמו אלה. גישה מכבדת ושיתוף פעולה יובילו לתוצאות טובות יותר בוודאות.
זו אינה רק שאלה של נימוס ועדינות, אלא של אפקטיביות ממשלתית, של שירות לציבור היושב בציון. שיח מכבד ושיתוף פעולה הם הדרך למשילות מוצלחת ולניהול אפקטיבי. אין שירות ציבורי אחר.
