לפעמים הדברים הקטנים הם שמלמדים הכול.
בסוף השבוע שעבר, איל יפה, סא"ל במיל' בן יותר מ־70, נעצר בחשד לתקיפה מינית של קצינת מג"ב צעירה בהפגנה. המעצר נעשה על בסיס סרטון שבו מתועדת התקיפה. הסרטון מזעזע, אבל ההלם הגדול עוד לפנינו: בציפוף שורות מרהיב, רבים וידועים בשמאל התייצבו לצד יפה בטענות שהדברים אינם חמורים כהצגתם, שהוא בכלל נדחק במקומו ולא התכוון, שהצילום "ערוך" ו"מגמתי", ואפילו שצריך להיות עם "עיניים על הכדור" ואסור לגנות.
כדי לבדוק את הטענות, ניגשתי לדף הפייסבוק של "דמוקרטיה עכשיו" – דף מחאה עם סמל מתון ודמוקרטי של אגרוף מונף – שמתעד את הפגנות השמאל. מצאתי שלל סרטוני "הפגנות" שמדגימים היטב את הפסיכופתולוגיה הנרקיסיסטית של קבוצה קטנה, אלימה וסוציופתית, ושם, בין השאר, נמצא גם הסרטון המקורי של ההפגנה שבה מתרחש אירוע יפה.
ובכן, אלו הפרטים. ההפגנה מתרחשת ליד כניסת הספקים של הכנסת, שאותה המפגינים משתקים בהשתרעות על הכביש והיצמדות איש לרעהו. הם צועקים בלי הרף במגפונים: "שוטר, שוטר, על מי אתה שומר", "אנחנו לא נפקיר אותם", ו"אנחנו לא מפחדות". חלקם, כולל איל יפה, מצוידים במגפון ונואמים על המדינה וחוצפתה למנוע הפגנה צודקת.
בתוך הבוקה ומבולקה הזו, כמה שוטרות מנסות לפנות את "לוחמי הדמוקרטיה" (כפי שמכנה אותם הצלמת). בשלב זה איל יפה מגיע לחזית, ונעמד מול השוכבים. הוא שם מרצונו, לבדו, איש לא דוחק אותו. קצינת מג"ב צעירה מסיימת פינוי של מפגין סמוך, ובדקה 9:10 בסרטון מגיעה לפנות את המפגינים שלרגלי יפה. כאן נוצר המגע הראשון בין השניים, כשהיא מתכופפת אל המפגינים, ויפה נצמד אליה מצידה ודוחף אותה בתנועות אגן.
הקצינה שמה לב להפרעה, דוחפת את יפה הצידה ומנתקת ביניהם את המגע. יפה בתגובה נצמד אליה מיד שוב עם פלג גופו התחתון (דקה 9:15). הוא שומר על מגע קבוע ורציף, ובערך עשרים שניות אחר כך הוא עובר מצד גופה אל גבה, תוך שהיא רוכנת קדימה אל המפגינים, ומבצע תנועות שאין צורך ורצון לפרט עליהן.
ב־9:43 הקצינה, שאוחזת מפגין שכוב, מאבדת אחיזה ונזרקת לאחור. שוב המגע עם יפה מתנתק, אבל כשהשוטרת שבה ורוכנת אל המפגינים, הוא חוזר למגע איתה. בדקה 9:50 השוטרת הסמוכה שמה לב למתרחש, ודוחפת אותו לאחור. בתגובה יפה תוקף, דוחף אותה בכתפו, והולך. תם טקס התקיפה הכפולה של השוטרות הצעירות.
עד כאן הפרטים. מכאן הכול תירוצים עלובים. יפה, כאמור, פועל באופן חופשי. אין גבר בעולם שיעשה לאישה, אפילו באופן חד־פעמי, את מה שיפה עושה באופן חזרתי בסרטון, בלי להבין את המשמעות. צריך להיות בעל מאפיינים פסיכופתולוגיים מובהקים כדי להגן על ההטרדה המינית הפומבית הזו.
אלא שזה בדיוק מה שאוסף מרשים של פעילי שמאל עושה. הם התגייסו לקמפיין להגנת יפה בשקרים, בדיות, והתקפת הימין, והוכיחו בכך שמבחינתם אפילו הטרדה מינית של בחורה צעירה היא עניין פוליטי. כפי שאמר חאבייר מיליי, נשיא ארגנטינה, בריאיון מפורסם לפני מספר שנים: למי שנושא את הדגל הפוליטי הנכון, השמאל ימחל גם על תקיפות מיניות.
למעשה, לא רק בתקיפות מיניות עסקינן. איל יפה התחיל את המחאה שלו בזמן הרפורמה בגניבת טנק. מאז התברר שהוא מחזיק באקדח בלי רישיון. לכך נוספו כעת אירועי התקיפה. אם זה לא מספיק, בחיפוש בביתו התגלו נשקים ארוכי קנה ואמצעי לחימה רבים. מדובר בעבירות פליליות של עבריין סדרתי. כל שופט מחויב, מתוקף החוק והצדק, להשית עליו את מלוא חומרת הדין.
כל זה, למרבה העניין, לא מטריד בכלל את הקפלניסטים, שממשיכים לצופף שורות סביב יפה. הנקודה המרכזית כאן היא שהשמאל הזה לא מגן עליו בשל חוסר שיקול דעת, אלא מדגים בכך את שיקול דעתו האמיתי: אין נורמה מוסרית, חברתית או אנושית, שעולה על האינטרס הפוליטי.
זהו הרדיקליזם שעומד בבסיס המטרה האמיתית של ה"הפגנות" הללו, שמשתתפים בהן לא פעם קומץ אנשים: לפגוע ולהמאיס את המצב על כמה שיותר אנשים תמימים. דהיינו, פעילות הרחוב הזו כבר מזמן איננה "הפגנה" במובנה הרגיל. המטרה כאן איננה הבעת דעה או מחאה ציבורית אותנטית; זהו רק התירוץ. המטרה של השמאל היא לפגוע באורח החיים של כמה שיותר אזרחים, כדי לתעל את זעמם לעבר הממשלה.
מדובר, לפיכך, בעבריינות לשמה. כשהיועמ"שית גלי בהרב־מיארה אמרה ש"אין מחאה אפקטיבית בלי הטרדה והפרעה לסדר הציבורי", היא ביטאה את התעלול הרטורי של תומכי ההתפרעויות הללו, שמחליף בין אמצעי למטרה. אולי נכון שאין מחאה בלי "הטרדה והפרעה", אלא שכאן המטרה היא ההטרדה וההפרעה עצמן, ואילו המחאה היא רק הכלי, התירוץ להתרת התפרעויות, שאמורות להיות בלתי חוקיות כשם שהן בלתי מוסריות.
אם למישהו זה נשמע קצת פרוע וקיצוני מדי, כדאי שישאל את עצמו אם זה חמור יותר מציפוף השורות הקפלניסטי להגנה על יפה, על שלל עבירותיו הפליליות, בהכחשות, שקרים ובדיות. ההגנה הזו על יפה הופכת את האירוע מעניין אישי של עבריין סדרתי ללקח פוליטי חשוב.
כל איש ימין שעדיין שוגה באשליות על "אחדות" עם סביבת קפלן, צריך להביא בחשבון את רמת הפתולוגיה כאן. לאנשים האלה אין חוק, אין נורמות ואין מוסר בסיסי. הם חסרי עכבות, ואפילו האנושיות הפשוטה שלהם לקויה באופן חסר תקנה. הכול משני אצלם למשימה הפוליטית. לכן הם יגנו ויוקיעו את יפה, רק אם הם ייכשלו בהצלת הדימוי שלו, והוא יהפוך לעול פוליטי משמעותי מבחינתם. כל עוד הוא מועיל להם, הם ימשיכו להגן עליו באדיקות.
ההיסטוריה מוכיחה שכאשר אנשים בעלי אישיות כזו משיגים כוח פוליטי, הם מפעילים אותו בלי היסוס נגד יריביהם הפוליטיים, גם אם לפני דקה "התאחדו" איתם. הם יעשו הכול לשם התעמולה ולמען צבירת כוח, בלי מעצורים. למי שעודו תמים, מקרה איל יפה מהווה הרמת מסך והצצה למנטליות "קפלן" האמיתית.
