1. את צביקה קליין אני מכיר שנים רבות. כשהוא הגיע למערכת מקור ראשון, אי־אז בתחילת העשור הקודם, הייתה לו מטרה אחת: להביא את נושא יהדות התפוצות לקדמת הבמה הציבורית. הוא הצליח בכך באופן מרשים, ובמשך שנים הוביל את התחום. חרוץ, שקדן, צנוע, ובעיקר ציוני נלהב כמו שרק מי שנולד למשפחת עולים שבחרה להגיע לכאן יכול להיות. לפני כשלוש שנים עזב צביקה את מקור ראשון ועבר לג'רוזלם פוסט. בהמשך מונה לעורך הראשי של העיתון שכאן בישראל קצת פחות מוכר, אבל עבור יהודים רבים בעולם עדיין משמש כגשר ומתווך לנעשה במדינת היהודים.
השבוע זומן קליין לעדות פתוחה בפרשה המכונה "קטאר־גייט", ובאמצע העדות הודיעו לו החוקרים כי מעתה הוא נחקר באזהרה. קליין נשלח למעצר בית, ולמחרת נחקר שוב. לפי פרסומים שונים, מכשיר הטלפון שלו נלקח ממנו, והוא נחקר במשך כ־12 שעות רצופות, כמעט בלי הפסקה וכמעט בלי אוכל.
אין לי מושג מה יש לחוקרי המשטרה על צביקה קליין, וזאת בדיוק הבעיה: לא יכול להיות שבמדינה דמוקרטית עיתונאי ישב במעצר בית וייחקר יותר מכמה שעות, מקסימום יממה, מבלי שהציבור ידע בדיוק במה מדובר. ידוע שהוא טס לקטאר לפני כשנה וראיין שם בכירים בממשל, כתב על כך בעיתונו ואף התראיין בכמה אולפני טלוויזיה על חוויותיו שם. עם כל הכבוד לפרטים הללו, יש עוד לא מעט עיתונאים שעשו בדיוק את אותו הדבר ולא קיבלו הזמנה לעדות או לחקירה. שנים מדברים איתנו על התדרדרות לדיקטטורה, והנה קיבלנו הצצה לאופן שבו עיתונאים נלקחים לחדר החקירות בלי הסבר מספק. עדות האופי שלי ושל אחרים על קליין אינה רלוונטית אם יש סיבה מספיק טובה כדי לחקור אותו, אבל לפחות בשעת כתיבת שורות אלה אין לנו שום דבר להיאחז בו מלבד חזקת החפות וחזקת היכרותנו עם אחד האנשים הכי פטריוטים, ישרים ונטולי רוע שמחזיקים בתעודת עיתונאי במדינה הזו.
2. מדהים לראות בכל פעם מחדש איך כל ערוץ, כל עיתון וכל פרשן לש את המציאות כראות עיניו, וחורץ דין ידוע מראש ומשעמם עד כלות. תנו לי שם של תוכנית טלוויזיה ואגיד לכם בדיוק נמרץ מה תהיה מסקנת הפאנל על פרשיית קטאר־גייט. כן מדינת אויב, לא מדינת אויב, הגיוני שאותו עורך דין יגן על כמה אנשים שמעורבים באותן פרשות, ממש לא הגיוני – הכול סובב סביב בנימין נתניהו וסביב השאלה האם מדובר במעריציו או במתעביו.
בואו ננסה לנטרל לרגע את הפוזיציה, ולומר שמבחינה חוקית בהחלט ייתכן שאין כאן עניין גדול בסופו של דבר. אני באמת מאמין שאף אחד בלשכת נתניהו – ודאי לא הוא עצמו – לא העלה על דעתו להדהד מסרים של קטאר. אבל זה בדיוק העניין, את הנעשה בלשכת נתניהו, או בכל לשכה של ראש ממשלה ישראלי אחר, אסור לבחון רק בעיניים משפטיות. לא בית המשפט בוחר את ראש הממשלה, אלא אנחנו האזרחים. ואצלנו האזרחים, הרבה לפני עולם המשפט נבחנים עולמות של היגיון, שכל ישר וטעם טוב.
העובדה שאין חולק עליה – לפחות על פי העדויות שבידינו – ולפיה יועץ של נתניהו קיבל את שכרו במשך כמה חודשים מאדם שעבד עבור קטאר, ושתוך כדי עבודתו עבור ראש ממשלת ישראל עבד גם בשיפור תדמיתה של קטאר, מספיקה כדי שכל הגורמים המעורבים בפרשה ידרשו חקירה משמעותית ורצינית בנושא. שוב, לי אישית אין ספק שנתניהו לא ידע, או לפחות לא ידע את כל הפרטים. מסיבה פשוטה: המחיר הציבורי שהוא עלול לשלם על העניין הזה גבוה עשרות מונים מהרווח שנובע מכך שמישהו משלם לאחד מעוזריו כמה עשרות אלפי דולרים. אין פה שום היגיון. אבל במקום להגיד את הדברים הפשוטים האלה, שונאי נתניהו קופצים מיד ומאשימים אותו בבגידה, ותומכיו בתקשורת מיד פונים למחוזות הדיפ־סטייט, רונן בר והיועמ"שית. ברצינות, מגיע לנו יותר משני הצדדים. די להתייחס לכולנו כמו למטומטמים. תנו למשטרה לעבוד, ותתעסקו בינתיים בנושאים אחרים. לא שחסר כאלה.
3. את חג הפסח רובנו נחגוג בביתנו או אצל קרובי משפחה. אבל יש עשרות אלפי אנשים שלא יעשו את הסדר בבית אלא במוצבים ובשטח, כשהם נמצאים בסבב שלישי או רביעי של מילואים. המצב שבו הנטל העצום הזה נופל על חלקיק זעיר מהאוכלוסייה הוא בלתי נסבל ובלתי נסלח, ורק בגללו הממשלה הזו, שנכנעת לחרדים באופן מביש, צריכה ללכת הביתה. אבל עד שהעוול יתוקן מוטל עלינו לומר תודה. תודה למילואימניקים שמשאירים מאחור ילדים מאוכזבים ונשים דואגות. תודה למשפחות שלהם. תודה לכל מי שעוזר ומסייע למערך המילואים בכל ימות השנה. פשוט תודה.
4. הילדים יוצאים תכף לחופשת הפסח, הנה עצה ובקשה: עשו להם ולעצמכם טובה וצאו לטייל. הארץ היפה שלנו נמצאת עכשיו בשיא תפארתה: הבקעה ירוקה, הגבים בנחלי האכזב מלאים, הצפון פתוח סוף־סוף אחרי המלחמה המוצלחת בחיזבאללה. השנים האחרונות, שנות קורונה ומלחמה, קצת הקהו אצל לא מעטים בקרבנו את האינסטינקט הבריא של לצאת החוצה ולשאוף אוויר. להביט בנוף, לנשום עמוק ולהרגיש את רגבי האדמה. עוד מעט יבוא הקיץ המצמית וכולנו נתכנס לתוך המזגנים. רגע לפני כן, עזבו את הסלולרי, עזבו את הרשתות החברתיות, עזבו את שלט הטלוויזיה ופשוט צאו.
