סקרי דעת הקהל המתפרסמים מעת לעת בתקשורת הכללית, מעלים ממצאים חד־משמעיים: הציבור הישראלי תומך באופן ברור בעסקה הכוללת את שחרור כל החטופים בתמורה לסיום המלחמה.
"מואיז הקטן", צייצן מוכר ברשת X, ביצע ניסוי מעניין: הוא העלה סקר ברשת שהשיח השולט בה הוא לרוב משמאל לדעת הקהל הכללית, ובניגוד לסקרים הרגילים, הציג בו את המשמעויות שמאחורי עסקה כזו: סיום המלחמה כשחמאס חמוש ושולט ברצועה, נסיגה ישראלית מלאה, שיקום הרצועה ושחרור אלפי מחבלים כבדים. תוצאות הסקר – שאומנם לא בוצע במתודה מקובלת, אך הגיע לאלפים רבים – הפוכות לחלוטין. מחיר העסקה המדוברת כה כבד, עד שדי בהצגתו בבהירות כדי לשנות את דעתם של רבים לגבי כדאיותה.
אולם השאלה שהוצגה בסקר המדובר עודנה חלקית, משום שהיא דנה בהצעה שספק אם תיתכן במציאות. פעולות רבות נעשו עד כה לשחרור חטופים, אך השיח לגבי חוסר המעש של ממשלת ישראל נמשך כמעט ללא שינוי, באופן מנותק מהעובדות. "העסקאות החלקיות של ביבי" הפכו לגינוי שכיח, תוך התעלמות מוחלטת מכך שעד היום ישראל הצליחה להוציא מעזה רוב מוחלט של החטופים שנחטפו חיים. אם מחריגים מהחישוב האכזרי אך ההכרחי את החטופים שנהרגו ככל הנראה ממש בימיה הראשונים של המלחמה, כששום עסקה לא עמדה על הפרק, מגיעים לרוב מוחץ ממש. אין באמור כדי להוריד מאחריותו של נתניהו; החטופים נחטפו תחת שלטונו, וחטיפתם – כמו גם אירועי 7 באוקטובר כולם, הם כתם בל יימחה על כהונתו. אך שאלת אחריותו למחדל אינה קשורה לשאלה כיצד פעל לאחר אותו כישלון – מבלי להיכנס לשאלה אם טוב פעל בעצם הבחירה בעסקאות, שאינה עניינה של רשימה זו.
כל אדם הוא עולם ומלואו, ואין שום כוונה להקל ראש או להקשיח את הלב כלפי אף חטוף שמוחזק בשבי האיום של חמאס, ובטח שלא להקל ראש במי שמצאו את מותם בשבי. אך החטופים, כאמור, נמצאים בידי מפלצות חמאס, לא בידינו; גורלם נתון בידיהם, לא בידינו.
עסקת "כולם תמורת סיום המלחמה" אינה נמצאת באמת בין הקלפים, משום שחמאס מבין היטב שללא החטופים הוא חשוף לחלוטין. כדי שעסקה כזו תתאפשר, ישראל תיאלץ להסכים לתנאים כה מרחיקי לכת, שקשה להאמין שאף הקוראים לעסקה כזאת היו מסכימים לה. תנאים אלה יכללו התחייבויות בינלאומיות קשיחות לאי־חזרה למלחמה, לרבות החלטה במועצת הביטחון של האו"ם. כל מחיר פחות מכך לא יספק את חמאס, ובחישוב הזדוני שלו – בצדק.
הבחירה בעסקאות חלקיות ולא בעסקה אחת כוללת אינה נובעת מחוסר רצון לשחרר את כל החטופים, אלא משום שזו השיטה היחידה שעובדת. האפשרות האחרת לא הייתה על השולחן מעולם. שלב ב' של עסקת החטופים האחרונה היה פיקציה, משום שהפער בין הצדדים הוא בלתי ניתן לגישור, כפי שמציינים גם האמריקנים. מטרתו היחידה הייתה לאפשר את שלב א' – שבניגוד לרבות מההערכות, בוצע בשלמותו.
מה שנעשה עד היום בשביל לשחרר חטופים פשוט עובד. התמונות הקשות, הסרטונים, פניהם של אלו שעודם בשבי – מקשים על ראיית התמונה הגדולה. אך מדינה חייבת להביט בראייה כוללת: הצלחנו לשחרר את רוב רובם של החטופים, תוך שלא ויתרנו על האפשרות להמשיך ולהיאבק בחמאס, וכשאפשרות לשחרור עוד מספר חטופים עודנה על הפרק.
ייתכן שלא נצליח לשחרר את כולם. למעשה, שחרור כל החטופים בשלום, עד האחרון שבהם, יהיה כמעט בגדר נס, שאין ישראלי שלא מייחל לו. אך בשם עסקה שהיתכנותה אפסית אסור לפגוע במאמצים להשיג את העסקאות שעל השולחן.
בימים אלו מפעילה ישראל לחץ כבד על חמאס, והיא אף חזרה לתמרן ברצועה, תוך שהיא נמנעת מהרחבת התמרון, בתקווה לחלון הזדמנויות שיביא לשחרור חטופים נוספים. עלינו להציל את מי שאפשר, מתוך ידיעה שככל הנראה לא נוכל להציל את כולם. מי שיסכל עסקה כזו משום שהוא רוצה את "כולם, עכשיו", יקבל בסופו של דבר אף אחד, אף פעם.
