אחד האירועים המכוננים ביותר של יציאת מצרים הינו הרגע בו עומדים בני ישראל כשהם מוקפים במצרים שרדפו אותם מצד אחד, בים מצד שני, ובמדבר יבש משני הכיוונים הנותרים. הם חוו באותו רגע חוסר אונים, קושי רב ומצוקה. מצופה היה מהם, שבאותה שעה קשה תתקיים ביניהם איזו שותפות גורל ותחושת אחדות. עם זאת, אפילו ברגע זה, המדרש אומר כי עם ישראל התפצלו לארבע כתות שונות. “ארבע כתות נעשו ישראל על הים, אחת אומרת ליפול אל הים, ואחת אומרת לשוב למצרים, ואחת אומרת לעשות מלחמה כנגדן, ואחת אומרת נצווח כנגדן.” (מכילתא דרבי ישמעאל בשלח – פרשה ב’ ד”ה ויאמר משה).
רצה המדרש להגיד, ברגע המשמעותי מול ים סוף, היו הצעות שונות לפיתרון – הייתה קבוצה שחשבה שהכי נכון להילחם, הייתה קבוצה שהציעה לחזור להשתעבד במצרים, קבוצה שחשבה שכנראה נעשתה טעות בשיקול ביציאה ממצריים, וצריך לחזור לשם, וקבוצה שבעיקר ידעה להגיד בקול שהמצב קשה וצריך לצעוק.
לכל אחד ואחד יש את הדגל שחשוב לו ושבו הוא מחזיק, ואין דגל חשוב מחברו. אין אמת אחת שמדויקת יותר מאמת אחרת. יש להכיר בכך שקיימות תפיסות שונות במבט על המציאות. בסופו של דבר, הפתרון של עם ישראל היה אחר מכל הדעות השונות. פתרון חדש שאף קבוצה לא חשבה עליו לפני. כאשר כולם נעולים על תפיסה מסוימת, הם חסרים את היכולת לחשוב על אפיקים חדשים.
אחד הדברים הבולטים בתקופה האחרונה, היא האוטומטיות. לא משנה מה הנושא, באופן כמעט אוטומטי, העמדות הנשמעות ברורות ומחזקות כיוון מסויים. ואף אחד לא נותן לעובדות לבלבל אותו.
ברגע שהיה פרסום שעש מחשבה לפטר את היועצת המשפטית לממשלה, מצד אחד נשמעו קריאות על דגל אדום ואובדן הדמוקרטיה ומהצד האחר, אמירות על משילות, וסוף סוף, כך צריכה להיראות דמוקרטיה שנבחרים קובעים וכו. או ברגע שהיה פרסום על מעצר של יועצי ראש הממשלה, מיד, חלוקה הברורה לזו סתם התנכלות, ומה הם כבר עשו והם בכלל לא עובדי מדינה, לבין אלו שאמרו שזו סכנה נוראית לבטחון ישראל. בלי קשר לדיון הענייני מה נכון ומה לא נכון, ואולי יש שמץ של אמת גם בעמדה אחרת? אולי עמדה שלישית? ברגע שאתה בצד מסויים כמעט ברור מה תחשוב על מציאות מסויימת. ההבנה כי למציאות יש פנים שונות, והיכולת שלנו לתת כבוד לתפיסות אחרות השונות מהתפיסות שלנו חשובה מאד. ההכרה כי גם בחשיבה המנוגדת לשלנו יש חלקיות של אמת, מאפשרת לנו לחיות יחד למען מטרה משותפת, נעלה יותר, ולמצוא פתרונות שכולם יכולים לקבלם.
פסח הזה, כשנשב בליל הסדר עם כל ההתרגשות והשמחה, הוא זמן טוב שנצליח להבחין באמיתות שונות ולקבל אותן. כדי לחצות יחד את הים צריך לזכור שיש דעות אחרות, ואולי גם אצל אחרים יש איזו אמת. אין צורך שכולם יהיו אחידים בדעתם. אך גם כשיש מחשבות מנוגדות, אין לנו את הברירה, אלא למצוא את הנתיב שבו כולנו יכולים לחצות יחד.
