יום שני, אפריל 7, 2025 | ט׳ בניסן ה׳תשפ״ה
לארכיון NRG
user
user

רות קבסה אברמזון

מומחית לניהול וממשל, יו"ר "אימהות למען ישראל" וחברה בתנועות "הביטחוניסטים" ו"נקראים לדגל"

הסכם או תקיפה: הגרעין האיראני על פרשת דרכים

האם פנינו לעסקת סרק נוספת, המבוססת על הצהרות ריקות ומנגנוני פיקוח חסרי שיניים, או שמא אנו ניצבים בפני שינוי אסטרטגי, שיאפשר לבלום – אולי לצמיתות – את האיום הקיומי הגדול ביותר על מדינת ישראל?

לפני כחודש, הציב נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, אולטימטום חד משמעי של חודשיים למשא ומתן עם האיראנים, לטובת הגעה להסכם גרעין חדש. על פי הדיווח, טראמפ שלח מכתב אישי למנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, ובו הבהיר כי "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני".

לכאורה, זו הבשורה שהתפלל אליה הציבור הישראלי. נשיא אמריקני שמבין שגרעין איראני אינו מאפשר קיום ישראלי בביטחון, ונכון לפעול על מנת למגר את האיום הזה, שמאיים גם על הדומיננטיות האמריקנית במזרח התיכון ועל היציבות העולמית.

מהי האסטרטגיה ומהו סיפור הכיסוי?

אלא מה היא, שמי שעוקב מקרוב אחר התבטאויותיו של הנשיא, נשאר מבולבל משהו. "יש לנו מצב עם איראן שבו משהו יקרה מאוד בקרוב", אמר טראמפ תוך שהוא רומז לתקיפה. אך באותה נשימה הוא גם אמר כי הוא "מקווה שתהיה עסקת שלום. הייתי מעדיף לראות הסכם שלום ולא אפשרות אחרת", תוך שהוא רומז להסכם. ניסיון ללמוד מהעובדות בשטח נתקל גם הוא באותה דו-משמעות, כאשר לא ברור מהי האסטרטגיה האמריקנית "האמיתית" ומהו סיפור הכיסוי.

מצד אחד, ישנם סימנים המעידים על התקרבות תקיפה. בין הסימנים נמצאים שישה מפציצי B-2 Spirit שחונים בבסיס האמריקני בדייגו גרסיה – אי מרוחק אך אסטרטגי, ששימש בעבר לתקיפות בעיראק ובאפגניסטן. מדובר במפציצים חמקניים מהמתקדמים בעולם, המסוגלים לשאת חימוש חודר בונקרים ולבצע תקיפות כירורגיות ארוכות טווח – בדיוק מה שנדרש לפגיעה במתקני הגרעין האיראניים. בנוסף לכך, קבוצות תקיפה של נושאות מטוסים הוצבו באזור. הוארכה שהותה של נושאת המטוסים "הארי ס. טרומן" בים האדום, והאמריקנים אף שלחו לה תגבורת בדמותה של נושאת המטוסים "קארל וינסון". גם מערך ההגנה עובה, ובישראל נפרשו מערכות הגנה אווירית כמו THAAD ופטריוט.

מצד שני, ישנם גם סימנים המעידים על התקרבות להסכם. כאשר שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י, כותב ברשת X כי "איראן אינה חותרת לפיתוח נשק גרעיני" ולדבריו היא ממשיכה לעמוד, לפחות הצהרתית, על עקרונות הסכם הגרעין משנת 2015, משיב לו השליח המיוחד ויטקוף בציוץ משלו: "נהדר". ויטקוף מתחרט תוך דקות, משל היה תיכוניסטית שמפלרטטת עם חבר ברשת, ומוחק את הודעתו, אך ההצצה אל חדרי המשא ומתן האמריקני-איראני אינה מותירה מקום להרבה ספק.

סטיב ויטקוף, צילום: EVELYN HOCKSTEIN / POOL / AFP
סטיב ויטקוף, צילום: EVELYN HOCKSTEIN / POOL / AFP

הפלירטוט הזה מצטרף לשני איתותים חזקים בשטח. הראשון מגיע היום מעיראק, שם הודיעו כוחות מקומיים שנתמכו בידי איראן כי הם מוכנים להתפרק מנשקם על מנת להימנע מעימות עם כוחות אמריקניים. השני הגיע כבר בשבוע שעבר, מדיווח על כוונתה של איראן להסיג את כוחותיה מתימן. האם הציוץ של וויטקוף אותת על כך שהמהלכים האיראניים הם לשביעות רצון האמריקנים ומתקבלים כמחוות של רצון טוב כחלק מהמשא ומתן?

גם הקהילייה המודיעינית האמריקנית משדרת מסר כפול. דו"ח שפורסם לאחרונה קובע כי איראן אינה עוסקת כעת בפועל בהרכבת פצצה גרעינית, אך מחזיקה בכמות מספקת של חומר בקיע לצורך כך – עם "יכולת סף" שבמצב של החלטה יכולה להתממש תוך שבועות. המשמעות: כל עיכוב או הסכם רופף יהווה עבור איראן כיסוי מושלם להשלמת פרויקט הגרעין תחת חסות דיפלומטית.

כמו עמלק

בתוך כך, ראש הממשלה בנימין נתניהו נקרא לפגישה בהולה בבית הלבן, בענייני המיסוי האמריקני. בהנחה שזה לא הנושא היחיד שיעלה לדיון, מצטופף עם ישראל מחוץ לדלת החדר ומצמיד אליה אוזן בדאגה. לחסד או לשבט? האם פנינו לעסקת סרק נוספת, המבוססת על הצהרות ריקות ומנגנוני פיקוח חסרי שיניים, או שמא אנו ניצבים בפני שינוי אסטרטגי, שיאפשר לבלום – אולי לצמיתות – את האיום הקיומי הגדול ביותר על מדינת ישראל?

כמו עמלק, הדמות הלאומית המיתית מההיסטוריה היהודית, גם משטר האייתולות בנוי על מומחיות ביצירת מצגי שווא. על היכולת לכחש במתק שפתיים, להונות את היריב, להניא אותו ממטרתו ולהוביל אותו אל עבר מלכודת אכזרית. הסכם עם עמלק זו חזרה אומללה על ההיסטוריה. אין שום ישראלי שיוכל להניח את הראש על הכרית בלילה בביטחון, כל עוד פוטנציאל הנזק של האיראנים נותר על כנו.

איראן הציבה שעון במרכז טהרן. הוא סופר לאחור להשמדתה של ישראל ב-2048. מבחינתם, היה נחמד "לקצר לו"ז", אבל אם הם יאלצו לעשות איגוף בדרך על מנת לפגוש את המטרה הסופית, הם יעשו זאת. יש להם סבלנות היסטורית.

טראמפ ונתניהו במסיבת העיתונאים בבית הלבן, ביום שלישי. צילום: EPA
טראמפ ונתניהו במסיבת העיתונאים בבית הלבן, ביום שלישי. צילום: EPA

מבחינת ישראל – זוהי אולי ההזדמנות האחרונה. אם אכן מתאפשר גיבוי אמריקני לתקיפה, או לכל הפחות חלון הזדמנויות מדיני-אסטרטגי שבו איראן מבודדת – זהו הרגע לפעול. לא עוד המתנה לוועדות פיקוח, לא עוד תקוות שווא לדיאלוגים מול אויב שמצהיר בגלוי על רצונו להשמידנו.

ההיסטוריה לא תסלח לנו על פספוס ההזדמנות הזו. "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים". הדור הזה חייב לשאול את עצמו: האם נהיה הדור ששחזר את טעויות העבר, או הדור שמנע את הקטסטרופה הבאה?

הכותבת הינה מומחית לניהול וממשל, יו"ר אימהות למען ישראל וחברה בתנועות "הביטחוניסטים" ו"נקראים לדגל"

כתבות קשורות

כתבות אחרונות באתר

Welcome Back!

Login to your account below

Retrieve your password

Please enter your username or email address to reset your password.