רעידת אדמה פוליטית הכתה בצרפת בשבוע שעבר כאשר מארין לה פן, נשיאת מפלגת הימין "האיחוד הלאומי" (לשעבר "החזית הלאומית"), הורשעה במעילה בכספים פוליטיים. לה פן נידונה למעצר בית ומאסר על תנאי, אך חמורה הרבה יותר מבחינת המערכת הפוליטית במדינה הייתה החלטת בית המשפט למנוע ממנה להתמודד על משרה ציבורית במשך חמש שנים. פירושו של העונש בפועל הוא שלה פן לא תוכל להתמודד בבחירות לנשיאות ב-2027, שם היא צפויה הייתה להיות המועמדת המובילה להחליף את עמנואל מקרון.
מדובר בפרשה מורכבת: לה פן ו-24 נאשמים נוספים הואשמו שהעבירו במרמה כספים פוליטיים ממפלגתם בפרלמנט האירופי כדי לממן תשלום משכורות לעובדי מפלגה בצרפת שכמעט שלא עסקו בעניינים הנוגעים לפרלמנט האירופי. בית המשפט העריך שבמשך 12 שנים הנאשמים מעלו בכספים בסכום כולל של יותר מ-4 מיליון אירו, כאשר מתוכם לה פן בעצמה נושאת באחריות אישית ל-474 אלף אירו בתקופה שכיהנה כחברת הפרלמנט האירופי.
כל הנאשמים למעט אחד הורשעו ונידונו לקנסות, פסילות מהתמודדות בבחירות ועונשי מאסר על תנאי. גם המפלגה הורשעה ונקנסה ב-2 מיליון אירו. אולם העונש החמור ביותר הוטל על לה פן. התביעה נקטה בצעד חריג כאשר ביקשה משלושת השופטים בתיק לפסול באופן מיידי את התמודדותה של לה פן בבחירות, במקום להמתין עד לסיום הליך הערעור כפי שנהוג בדרך כלל בצרפת. השופטים נענו לבקשה, כשהם משתמשים בחומרה לכאורה של העברות כהצדקה. בנוסף הם הטילו עליה קנס בסך 100 אלף אירו וגזרו עליה ארבע שנות מאסר – מהן שתיים על תנאי, ושנתיים במעצר בית. העונשים הללו יעוכבו עד להכרעה בערעור.
כאשר מסתכלים על הנתונים היבשים נראה שמדובר כאן בתיק משפטי שגרתי יחסית: לה פן עברה על החוק, העבירה כספים בסכומים גדולים באופן לא חוקי, וכעת נענשת. אך למעשה מדובר בפסק דין מסעיר, כמעט חסר תקדים, וכזה שערער את יסודות הדמוקרטיה באירופה – ולא בפעם הראשונה בשנים האחרונות.
הימין הצרפתי הגיב בזעם לגזר הדין. "זו לא רק מרין לה פן שנידונה היום שלא בצדק", אמר יו"ר מפלגת האיחוד הלאומי ז'ורדן ברדלה, שהחליף את לה פן ב-2022. "הדמוקרטיה הצרפתית היא שהוצאה להורג".
הסיבה לזעמם של ברדלה ואחרים היא שהעונש החמור שהושט על לה פן באמת נראה חריג יחסית לפשעים שיוחסו לה: חברי פרלמנט אירופי אחרים כבר הסתבכו בעבר עם הכללים הפיננסיים העמומים העומדים במרכז הפרשה. אתר התחקירים Follow the Money דיווח כי בין השנים 2019 ל-2022 לא פחות מ-139 חברי פרלמנט אירופי – כמעט אחד מכל חמישה – ככל הנראה עשו שימוש אסור בתקציבים באותו אופן בדיוק שהוביל להסתבכותה המשפטית של לה פן. ברוב המקרים האחרים הסיפור נגמר לאחר שחברי הפרלמנט השיבו את הכספים ששולמו להם. העיתון הצרפתי "לה מונד" אף דיווח שלה פן בעצמה החזירה בשנת 2023 סכום של 330 אלף אירו, מבלי להודות באשמה. למרות זאת התביעה הצרפתית ובית המשפט החליטו להחמיר עמה במיוחד.
זה מסביר מדוע ברדלה ודמויות ימניות נוספות בצרפת ובאירופה מיהרו לגנות את פסק הדין. חלקם, כמו ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן, אף הביעו עמדה עוד לפני שנגזר דינה של לה פן. סגן ראש ממשלת איטליה מתאו סלביני תקף אף הוא את פסק הדין וכינה אותו "סרט רע" ו"הכרזת מלחמה מצד בריסל".
ולא רק הימין הצרפתי הביע חשש מההחלטה. כלי תקשורת בצרפת דיווחו שבסביבתו של ראש הממשלה פרנסואה ביירו אמרו שהוא "מוטרד" מהפסיקה. ביירו ומפלגתו התמודדו בעבר עם האשמות דומות, ובעוד ביירו בעצמו זוכה בשנה שעברה, אחרים ממפלגתו הורשעו. שר המשפטים הצרפתי ז'רלד דרמנין אף אמר בנובמבר שיהיה זה "מזעזע ביותר" אם לה פן תיפסל מלהתמודד בבחירות עתידיות. לדבריו "יש להביס את לה פן בקלפי – ולא בדרכים אחרות".
לנצח בבית המשפט במקום בקלפי
דבריו של שר המשפטים הצביעו בדיוק על הבעיה הגדולה ביותר בגזר הדין: החשש כי בכל העולם, נציגי הימין – ובייחוד פופוליסטים ומי שנחשבים לקיצוניים – מתמודדים עם אתגרים משפטיים שכל מטרתם למנוע מהם להתמודד לבחירות. ישראלים ודאי יוכלו לחשוב על דוגמאות רלוונטיות של פסילת מתמודדים מהימין (ואולי גם על תיקים מסוימים שמתנהלים בעניינו של ראש ממשלת הימין), אך קיים מגוון דוגמאות גם ממדינות אחרות.
"זה מה שהם רצו לעשות לטראמפ", הכריזה כותרת מאמרו של העורך האמריקני ריץ' לאורי, שהשווה את רדיפת לה פן לסדרה של כתבי האישום שהוגשו נגד הנשיא האמריקני בשנים בין כהונתו הראשונה לשנייה. "מערכות בחירות נעשות הרבה יותר פשוטות כשהיריב שלך בכלל לא יכול להתמודד. זו כנראה תובנה כל כך מובנת מאליה וכל כך אוניברסלית, עד שהיא כבר ממלאת תפקיד מרכזי הן בפוליטיקה הנשיאותית של ארצות הברית והן בזו של צרפת. השבוע מרין לה פן נפסלה מלהתמודד לנשיאות… זה מזכיר בדיוק את הניסיונות למנוע מדונלד טראמפ להתמודד לנשיאות ב-2024: חיסול מנהיג של תנועה פוליטית רחבה, שיש לו סיכוי מצוין לנצח בבחירות לאומיות. למעשה, לפחות בשלב הזה מצבה של לה פן אפילו טוב מזה של טראמפ בשנה שעברה. לפי הסקרים, היא מובילה בפער של עשרה אחוזים במרוץ להחלפת עמנואל מקרון, שלא יוכל להתמודד לכהונה נוספת בבחירות של 2027".
לא צריך להרחיק עד ארה"ב כדי למצוא דוגמאות ללוחמה משפטית נגד מועמדי ימין. המערכה המרכזית היא באירופה. ברומניה למשל, הפוליטיקאי הפופוליסט קאלין ג'אורג'סקו נפסל לאחרונה מלהתמודד בבחירות לנשיאות שייערכו במאי הקרוב לאחר שבית המשפט החוקתי דחה את ערעורו פה אחד. ג'אורג'סקו, שנחשב למנהיג הימין הקיצוני במדינה, ניצח בסיבוב הראשון של הבחירות לנשיאות בשנה שעברה אולם תוצאות הבחירות פשוט בוטלו לאחר שהמודיעין הרומני טען שרוסיה הייתה מעורבת בהקמת מאות חשבונות טיקטוק שתמכו בקמפיין שלו. ועדת הבחירות המרכזית קבעה כי ג'אורג'סקו "הפר את החובה להגן על הדמוקרטיה", ופסלה את מועמדותו בבחירות החוזרות. תומכיו טענו כי מדובר בפסילה פוליטית במסווה של הגנה על שלטון החוק והדמוקרטיה, והפגינו מחוץ לבית המשפט כשהם מניפים דגלים, איקונות נוצריות ושלטים נגד מה שכינו "דיקטטורה".
באיטליה, סגן ראש הממשלה מתאו סלביני הועמד לדין פעמיים בעקבות החלטותיו כשר הפנים למנוע את עגינתן של ספינות מהגרים מצפון אפריקה בנמלי איטליה. המשפט הראשון החל ב-2020 והסתיים בסגירת התיק ב-2021, ואילו השני נפתח ב-2021 ונמשך עד דצמבר 2024, כאשר זוכה בשנית מכל אשמה לאחר שנים של מאבקים משפטיים ואיום במספר שנות מאסר. גם במקרה של סלביני עלתה ההאשמה כי מתנהלת נגדו לוחמה משפטית עיקשת במטרה לבלום את הצלחתו הפוליטית ועלייתו המטאורית בפוליטיקה האיטלקית.
יצוין שהטענות ללוחמה משפטית נגד פופוליסטים באירופה לא נשמעות רק מצד מועמדי ימין. גם מנהיגים מהשמאל הקיצוני – כמו הסוציאליסט הצרפתי ז'אן-לוק מלנשון – התמודדו לאחרונה עם לחצים משפטיים וטענו שמדובר בניסיון למנוע את הצלחתם בבחירות. אך ברוב המקרים הללו החקירות הסתיימו ללא פסילה מהתמודדות. בשלב הזה הדפוס החוזר הוא לוחמה משפטית מוצלחת נגד מנהיגי ימין, והמקרה של לה פן הוא אולי המובהק ביותר עד עכשיו.
"הפשע האמיתי של לה פן בעיני הפוליטיקאים והתקשורת הוא דווקא הפופולריות שלה", נכתב במאמר מערכת בוול-סטריט ג'ורנל שהתריע נגד לוחמה משפטית בפוליטיקאים מצליחים. "היא מתחזקת מבחירות לבחירות, והסקרים צופים לה סיכוי טוב לנצח בבחירות הבאות ב-2027. וזה מטריד ומקומם את נציגי הממסד, שעדיין זוכרים היטב את ההיסטוריה המפוקפקת של המפלגה עם אנטישמיות (שלדברי לה פן היא עושה מאמצים גדולים כדי להרחיק) ונעלבים מהקמפיינים המוצלחים שלה – שמכוונים נגדם. אין ספק שיש סיבות טובות לחשוש מהמדיניות שמציעה לה פן… אבל הניסיון מרחבי העולם מראה כי אין דרך טובה יותר לדחוף את המצביעים לזרועותיה של לה פן מאשר להעמיד אותה לדין. השלטונות בצרפת משחקים היישר לידי המסר המרכזי שלה: שהיא אומרת לציבור אמיתות שהממסד לא רוצה שהם ישמעו. אולי יום אחד אלופי הדמוקרטיה ברחבי העולם יתחילו באמת לבטוח בדמוקרטיה – במקום לנסות, ולעיתים קרובות להיכשל, לנצח בבחירות דרך בתי המשפט".
"לשמור על עצמה בכל מחיר"
ובחזרה לצרפת. במהלך נאום לוחמני שנשאה בפני תומכיה שלשום שבה לה פן והכריזה כי פסק הדין נגדה היה פוליטי וכי מאבקה הוא "למען האמת והצדק". היא תקפה את יחידת החקירות של האיחוד האירופי למאבק בהונאה (OLAF) והגדירה אותה "גוף טוטליטרי", והאשימה את מרטין שולץ, נשיא הפרלמנט האירופי לשעבר מטעם הסוציאל-דמוקרטים, בכך שעומד מאחורי החקירות נגדה ונגד מפלגתה. "המערכת כולה נועדה רק לדבר אחד: לשמור על עצמה, בכל מחיר".
לה פן התהדרה בתמיכתם של פוליטיקאים ברחבי אירופה, והצביעה על כך שב"כל המדינות באירופה מנהיגים לאומיים נרדפים בבתי המשפט". לה פן ובני בריתה במפלגה ממשיכים להציג את הרשעתה כמעשה אנטי-דמוקרטי, וטוענים שכל מטרת המשפט הייתה להדיח אותה מהתמודדות בבחירות. לפחות לפי שעה, פסק הדין לא פגע בכוחה האלקטורלי של לה פן. סקר שנערך בצרפת לאחר ההרשעה הראה כי לה פן עדיין זוכה ל-32 עד 36 אחוזי תמיכה בסיבוב הראשון של הבחירות לנשיאות ב-2027 – נתון שמציב אותה בפער ניכר מעל כל יתר המועמדים.
אך מאחר שאין לדעת האם הערעור של לה פן יתקבל, האפשרות שהיא תיאלץ לבחור יורש כבר מרחפת מעל המפלגה. לה פן קידמה בשנים האחרונות את ברדלה, יורש העצר המיועד שלה. ברדלה בן ה-29 הוביל את הקמפיין של המפלגה בבחירות המוקדמות לפרלמנט בשנה שעברה, אך מעולם לא התמודד ישירות בזירה המאתגרת של המרוץ לנשיאות.
בינתיים לה פן שומרת על עמימות באשר לכוונותיה המדויקות. בראיון טלוויזיוני בשבוע שעבר היא תיארה את עצמה כלוחמת, והצהירה שלא תיפול בשל החלטת בית המשפט. עם זאת, היא גם חלקה שבחים לברדלה, כינתה אותו "נכס אדיר לתנועה שלנו", ואז הוסיפה: "אני מקווה שלא נצטרך להשתמש בנכס הזה מוקדם מהצפוי".
