השם "הגדה המערבית" מעלה אסוציאציות של אזור מורכב ושנוי במחלוקת במזרח התיכון. ככל שמינויו של מייק האקבי לשגריר בישראל מתקרב לאישור ונקודת המבט הנוצרית הבלתי מתנצלת שלו מגיעה לידי ביטוי, גובר הדיון על השם עצמו. הגיע הזמן לחזור לשמות האמיתיים, ההיסטוריים, התנ"כיים של יהודה ושומרון – שמות המשקפים את הקשר העמוק בן אלפי השנים בין העם היהודי למולדת אבותיו.
בחודש שעבר, יו"ר ועדת החוץ של בית הנבחרים, בריאן מאסט, הנחה את צוות הוועדה להתייחס לאזור כאל יהודה ושומרון במסמכים הרשמיים וכן באמצעי התקשורת. הוא אמר שהקונגרס צריך "להכיר בתביעה הנכונה של ישראל על ערש הציוויליזציה היהודית". והוא צודק.
ימות יהושע או המאה ה-20?
האזור נקרא יהודה ושומרון מאז הנהיג יהושע את בני ישראל. יהודה הייתה הממלכה העתיקה של היהודים, חלק מרכזי בהיסטוריה ובזהות היהודית. דוד המלך נולד שם. גם ישו. השומרון היה גם אזור אינטגרלי מישראל הקדומה וגם בירת הממלכה שלה. שמות אלה אינם רק מונחים גיאוגרפיים; הם נושאים משקל תרבותי, היסטורי ודתי.
מצד שני, המונח "הגדה המערבית" הומצא במאה ה-20. זהו מונח מלאכותי, שהוטבע כדי לתאר את הגדה המערבית של נהר הירדן לאחר שירדן תקפה את ישראל במלחמת העצמאות ב-1948 וסיפחה את האזור ב-1950. זה היה חלק ממאמץ מכוון להגדיר מחדש את האזור במונחים שהיו מנותקים מהזהות היהודית, מה שמקדם את הנרטיב שהארץ הייתה נטולת נוכחות יהודית עד אז.
אך מה נעשה וכמו שהשמות רומזים – יהודה ויהדות קשורים קשר בל-יינתק.
הכינוי "הגדה המערבית" אומץ על ידי גופים בינלאומיים וגורמים פוליטיים המבקשים לעשות דה-לגיטימציה לריבונות היהודית באזור, ולתדלק את התפיסה שהאדמה שייכת לאחרים, ולא לעם היהודי ששמר על נוכחות רציפה בה במשך אלפי שנים.
בעוד שאנשים רבים משתמשים במונח בתמימות, בין אם מתוך הרגל או משום שכך הם שמעו שקוראים לו, אחרים משתמשים בו בכוונה. מכיוון שהשפה ממסגרת את החשיבה שלנו, לשם שמנתק את היהודים מארץ ישראל עלול להיות השפעה שלילית של ממש על המדיניות כלפי ישראל. העברת מסרים נכונה היא, אם כן, דבר הכרחי.
"להשתמש בשמות ההיסטוריים"
לאחרונה השיקה חברת הקונגרס קלאודיה טני ממדינת ניו יורק את ההצעה של ידידי יהודה ושומרון כדי להעלות את המודעות למשמעות ההיסטורית, האסטרטגית והתרבותית של האזור, הן לישראל והן לארה"ב. במכתב לנשיא דונלד טראמפ, חברי הוועדה כתבו: "יהודה ושומרון מהווים את ליבה התנ"כית היהודית-נוצרית, שבה התרחשו למעלה מ-80% מהתורה והברית הישנה. אזור זה הוא הלב של המורשת היהודית-נוצרית המשותפת שלנו".
בבתי הקונגרס המתאימים, הציגו טני והסנאטור טום קוטון ממדינת ארקנסו את "חוק ההכרה ביהודה ושומרון", הקובע כי על הממשל האמריקני "לא להשתמש עוד במונח 'הגדה המערבית' בחומרים ממשלתיים רשמיים" ובמקום זאת יש להתייחס לאזור זה ב"שמותיו ההיסטוריים – יהודה ושומרון".
זה הרבה יותר מעמדה פוליטית. וזו אינה הכרזה שמטרתה לקדם או לשלול מדיניות ספציפית כזו או אחרת. החזרת השמות יהודה ושומרון היא צעד הכרחי לקראת החזרת האותנטיות לנרטיב המקיף של האזור. הקשר של העם היהודי לארצו אינו מותנה בגחמותיה של הגיאופוליטיקה המודרנית – זהו קשר עתיק ושורשי שנשמר במשך מאות שנים של ניסיונות ותלאות.
יש הטוענים ששימוש במינוח "יהודה ושומרון" יקשה על השגת השלום. הם טועים. שלום אמיתי לא יכול להיבנות על היסטוריה כוזבת. ההכרה בשמות הנכונים של יהודה ושומרון היא צעד לקראת טיפוח דיאלוג כנה ואמיתי יותר על עתידו של האזור. הקשר של העם היהודי ליהודה ושומרון אינו נתון למשא ומתן, וכל תהליך שלום שיתעלם מהאמת הבסיסית הזו – סופו להיכשל.
השם "הגדה המערבית" משמש זה מכבר כלי למניפולציות פוליטיות שנועד לנתק את הקשר בין העם היהודי לארץ ישראל. הגיע הזמן להפוך דף ולחזור לשימוש ביהודה ושומרון, לב המולדת היהודית. הבה נכבד את העבר ונבטיח עתיד שבו ניתן לבנות שלום על בסיס של אמת.
