שעתיים. זה הזמן שניתן היום לראש הממשלה בין נחיתתו בנתב"ג לבין המשך עדותו בבית המשפט המחוזי בירושלים אשר בתל אביב. בשבוע בו הספיק נתניהו לבקר בשני מדינות, האחד ביקור מתוכנן והשני מעכשיו לעכשיו, ולשהות במצטבר את כמעט אותו מספר שעות באוויר כמספר השעות בקרקע, בקשתו לדחות את הדיון, שנקבע ליום נחיתתו, נדחתה על ידי בית המשפט לאחר התנגדות הפרקליטות, שהבהירה כי חזרה מטיסה מדינית אינה מצדיקה ולו דחיה של דיון אחד שתוכנן לפי הלו"ז. בסופו של דבר נתניהו הופיע לעדותו, רצוץ ועייף, על מנת שלא להפר את החלטת בית המשפט.
מאז שהחלה עדותו של נתניהו מדובר במוטיב חוזר. הן בדחיית הבקשות לדחות את העדות לתקופת זמן נוספת בגלל המלחמה, הן ההתעקשות של בית המשפט המחוזי והתביעה לקיים שלושה דיונים בשבוע, הן בקושי שמוערם בפני דחיית דיונים בשל נסיבות פוליטיות או ביקורים מדיניים – בית המשפט המחוזי נחוש לקיים את עדותו של נתניהו בלוח הזמנים הקצר ביותר האפשרי, ומדינת ישראל צופה בהשתאות כיצד ראש ממשלה בתקופה קריטית מוצא את עצמו מבזבז שעות על שעות מזמנו הקצוב בבחינת אייטמים מאתר וואלה מאמצע העשור הקודם, במקום לעסוק בגורלה של המדינה.
בנקודה הזאת בשיח מתערבים המקטרגים, ומזכירים שנתניהו התחייב בפני בג"צ שאין סתירה בין ניהול מדינה לבין ניהול משפט פלילי, ולכן, אם ישנה סתירה שכזו, הוא בהחלט מוזמן לעזוב את תפקידו ולהתרכז במשפטו. אולם, בטיעון הזה ישנו חוסר הבנה הנובע מאי הבנת האיזונים שנקבעו בחוקי היסוד לעניין הפסקת כהונת ראש ממשלה.
לדילמה כיצד לאזן בין הליך פלילי לבין כהונת ראש ממשלה יש מספר תשובות אפשריות; ניתן לקבוע שעצם הגשת כתב אישום פוסלת אדם מלכהן או להיבחר לתפקיד. ניתן לבחור הפוך – שהגשת כתב אישום נגד ראש ממשלה אינה אפשרית כלל, או שהיא דורשת אישור פוליטי מיוחד. לכל אחת מהשיטות ישנם יתרונות וחסרונות – הראשונה אולי מאפשרת פוליטיקה "טהורה" יותר, אך מעבירה לתביעה את היכולת להשפיע על זהות ההנהגה ופוגעת בעיקרון הבסיסי של חזקת החפות, והשנייה מבטיחה שקט תעשייתי, אך עלולה ליצור עיר מקלט פוליטית.
בישראל נבחרה במודע דרך ביניים. סעיף 18 לחוק יסוד הממשלה קובע כי ניתן להגיש כתב אישום כנגד ראש ממשלה, באישור יועמ"ש, אך שהגשת כתב האישום וניהול ההליך לא מפסיקים את כהונתו, אלא רק לאחר פסק דין סופי וחלוט. דהיינו, המחוקק, שהיה מודע היטב למשמעויות של הליך פלילי, קבע שהליך כזה יכול להתנהל, וכי השוויון בפני החוק חל גם על הדרג הפוליטי הגבוה ביותר – אך גם קבע באופן מפורש שכהונת ראש ממשלה תימשך בזמן שההליך מנוהל. לא נכתב בחוק "רק אם התיק מאוד פשוט ולא דורש הרבה עדויות" או "רק אם העבירות קלות" או כל הסתייגות אחרת. נתניהו לא ביקש בקשה חריגה כאשר הכריז שהוא יכול להמשיך ולכהן תחת כתב אישום, אלא בסך הכל מימש את כוונת המחוקק המפורשת – ראש ממשלה מדיחים בקלפי, ולא דרך כתב אישום, ואם רצון העם כפי שהוא מבוטא על ידי הקואליציה המוקמת בכנסת הוא בראש ממשלה תחת עננה של משפט פלילי, זהו רצון שיש לכבד.
ההיתר של המחוקק לא יכול להיות היתר טכני שרוקן ממהותו. אם זהו ההסדר החוקתי, על כלל הרשויות לכבדו, לרבות הרשות השופטת ולרבות התביעה. שימוש בסמכות הטבועה של בית המשפט לקבוע מועדי ותדירות דיונים אינה יכולה לגרום לעומס בלתי אפשרי על ראש הממשלה. אם נוצרת התנגשות כזאת, על בית המשפט להתגמש, על מנת לקיים את כוונת המחוקק, חוק שחל גם עליו. מספר הדיונים בשבוע שקבע בית המשפט מצוי ברף העליון של ניהול תיקים דומים – בחירה שהופכת, למעשה, את היכולת של ראש הממשלה להמשיך בתפקידו במקביל לניהול המשפט בלי לפגוע בתפקוד המדינה – לבלתי אפשרית. לא ניתן לקבל מצב שבו על אף קביעה של חוק יסוד מפורש, כוונת המחוקק תסוכל בשל החלטה פרוצדורלית במעמד נורמטיבי נמוך של בית המשפט.
משפט נתניהו נמשך כבר שנים, ונראה, לצערנו, שהוא ימשיך ללוות אותנו עוד שנים, כך שהשפעת התארכות מסוימת של תקופת עדות נתניהו אינה מעלה ואינה מורידה כמעט דבר. לעומת זאת, ניהול המשפט באופן שמאפשר את תפקודו התקין של ראש הממשלה, שהוא תפקודה התקין של הרשות המבצעת כולה, הוא חובה שמוטלת על בית המשפט, לא טובה אישית לנתניהו.
משפט נתניהו והאופן בו הוא מתנהל הפך להיות הפרעה אמיתית ליכולת של מדינת ישראל להתנהל באופן תקין. התשומות שמושקעות בו בתקופה של מלחמה לא יכולות להיות סבירות, בשום מדינה נורמלית. נראה שבשלב זה הן בית המשפט והן התביעה מצויים בראיית מנהרה, הרואה במשפט את הדבר החשוב ביותר, מאבק על עצם יכולתנו להיקרא מדינת חוק, בה כולם שווים בפני החוק, ולעזאזל ההשלכות. אולם גם חוק יסוד הממשלה גם הוא חוק. חוק יסוד. חלק מהמבנה המשטרי הבסיסי ביותר שלנו. והחוק ברור – המשך ניהול ההליך הפלילי – כן. שוויון מהותי בפני החוק – כן. ניהול ההליך באופן שמתנגש עם המשך כהונת ראש ממשלה, כל ראש ממשלה – לא. חוסר התחשבות בסיטואציה הייחודית בה אנו מצויים, ובה על ראש הממשלה לתפקד – לא.
זה החוק. הגיע הזמן להתחיל לכבד את החוק.
