ממשל ביידן סירב לעצור בפועל את התקיפות וההטרדות של יהודים ברחבי ארה"ב, אך התפאר ביצירת מדיניות נגד אנטישמיות. המדיניות לא הועילה. כעת, כשממשל טראמפ נלחם בפועל באנטישמיות, "האדריכל" של מדיניות האנטישמיות של ביידן צץ והזהיר כי מאבק באנטישמיות יגרום לאנטישמיות ו…האשים את היהודים באנטישמיות.
בראיון לפוליטיקו, אלכס פסקל, בכיר בממשלי אובמה וביידן, טען כי מניעת כספים ממכללות שלא עומדות בחוקי זכויות האזרח ומטפלות באנטישמיות, במילותיו של פוליטיקו, "תגרום לתוצאה הפוכה ותתדלק את האנטישמיות" (ברור שזה לא היה המצב אם מדובר היה בזכויות להט"ב או בגזענות נגד שחורים).
"על ידי קישור ישיר של מיליארדי דולרים של מימון מחקר פדרלי למאבק לכאורה באנטישמיות, אני חושב שזה משחק מאוד לתוך עלילות דם ארוכות שנים נגד יהודים המשתמשים במינוף כלכלי כדי לקדם את מה שנקרא האינטרסים שלהם", טען פסקל. העובדה שממשל טראמפ – ולא יהודים – הוא זה שעושה את זה, לא באמת משנה.
אבל הטענה שהמאבק באנטישמיות ישחק ישר לידיים של אנטישמים ויתדלק את עלילות הדם נגד היהודים, היא כמו הבחור שמסתכל על כתמי דיו ומתלונן שהם מלוכלכים.
פסקל שולף את עלילות הדם השמאלניות הישנות של "סולידריות קולקטיבית". "אנחנו צריכים להיות ערניים מאוד לגבי שחיקת שלטון החוק וחירויות האזרח שלנו", אמר פסקל, "כי זו ההגנה הטובה ביותר מפני אנטישמיות, לא ההגנה על האנשים החזקים".
איך זה התנהל תחת ביידן? פסקל טוען גם שגירוש תומכי הטרור שתוקפים ומטילים אימה על יהודים בקמפוסים של מכללות "גם הופך את החיים למסוכנים יותר עבור יהודים בקמפוסים של מכללות". הוא לא מסביר איך.
"האסטרטגיה של ביידן הייתה שונה בכמה דרכים מהותיות. ראשית, המאפיין המניע את האסטרטגיה של הנשיא ביידן היה ההכרה שדמוקרטיה חזקה המגנה על זכויותינו הבסיסיות, על הגנה שווה של החוק ומעריכה את הגיוון של אמריקה היא ההגנה הטובה ביותר שיש לנו מפני אנטישמיות וצורות אחרות של שנאה. שנית, הגישה של ביידן הייתה שיתופית, לא מפלגת. היא נבנתה על מציאת קרקע משותפת ואחדות בין קבוצות ממוקדות ובניית הכללה עבור יהודים בקמפוס ובחברה באופן רחב יותר. זו לא הייתה הגישה המפלגת של הממשל הנוכחי, המשתמשת באיומים והפחדה", אמר פסקל.
כשהממשל הפדרלי משתמש ב"הפחדה", זה בסדר גמור עבור כל קבוצה אחרת. אבל לממשל ביידן הייתה תוכנית טובה בהרבה לקידום "גיוון" כדי להילחם באנטישמיות, למרות שגיוון הוא עצמו מקור האנטישמיות, כפי שהראו אפילו סקרי ADL, לפני שמחקו אותם.
יהודים לא קיבלו הגנה שווה מפני אנטישמיות תחת ביידן. הממשל לא עשה דבר בנידון. דיבור על קרקע משותפת ואחדות לא יכול לכסות על כך.
לאחר מכן, פסקל טוען שישראל גורמת לאנטישמיות. "כאשר ישראל מרגישה יד חופשית לחלוטין, ולמען האמת, עידוד מצד בעלת בריתו הגדולה ביותר, לנקוט במדיניות קיצונית – זה הופך בומרנג בצורה רעה מאוד על יהודי אמריקה כאן בארצות הברית", הוא אמר.
התמה של פסקל היא שכאשר יהודים נאבקים בטרור האסלאמי בישראל או באמריקה, יש יותר אנטישמיות. אז זו באמת אשמתם. זו הייתה הטענה שהיינו שומעים באירופה בימים עברו. כעת השמאלנים משלבים אותה באמריקה.
"לא הוגנת ולא מוצדקת ככל שהאנטישמיות תהיה, פעולותיה של ישראל הסיתו להתקפות על יהודים ברחבי העולם", טען פסקל במאמר דעה ב"פורוורד".
זה מה שיש לליברלים להציע בנושא אנטישמיות. במקום להילחם בה, הם מאשימים את היהודים בגרימתה.
