אולם הספרייה של אוניברסיטת המבורג היה שומם באותו בוקר, אולם בעבור פרופ' טליה איינהורן זו הייתה תחילתו של עוד יום עבודה שנפתח בשבע וחצי בבוקר ומסתיים באחת עשרה בלילה, כמנהגה בשלושת העשורים האחרונים. משימתה הייתה השלמת ספר על המשפט הבינלאומי הפרטי של ישראל. הטלפון הנייד שלה צלצל, ומכיוון שהיא הייתה האדם היחיד באולם היא לא נאלצה לצאת. על הקו היה השר יריב לוין, שביקש ממנה להצטרף לוועדה למינוי בכירים במשק הישראלי.
איינהורן אמרה כן, ולא צפתה את מחול השדים שייפתח. בשבוע האחרון, עם ההכרזה על מינויה, עסקה התקשורת במנשר שעליו חתמה כביכול בימי ההתנתקות, ובו קראה לסירוב פקודה של חיילים הנדרשים לפנות התנחלויות.
רשימת התארים של איינהורן ארוכה: פרופסור מן המניין במחלקה לכלכלה ולמנהל עסקים באוניברסיטת אריאל, חוקרת בכירה אורחת בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל־אביב, וחברה באקדמיה הבינלאומית למשפט השוואתי. איינהורן חברה בהנהלה המדעית של האגודה הבין־תחומית למשפט פרטי השוואתי ובינלאומי פרטי, באגודה האמריקנית למשפט בינלאומי, באגודה הגרמנית למשפט בינלאומי, ובוועדות הסחר הבינלאומי, משפט המורשת התרבותית והבוררויות הבינלאומיות של ארגון המשפט הבינלאומי. בעברה הייתה חברת מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו.
מבלי להיכנס לוויכוח הנושן על סירוב פקודה לעקירת יישובים, זה לא המקרה. איינהורן הייתה חברה בחוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי. בשנת 2004, זמן קצר לאחר שבעלה נפטר והיא הפכה לאלמנה טרייה, היא חתמה עם יתר הפרופסורים על מנשר ציבורי הקובע כי עקירת יהודים מבתיהם, השחתת רכוש יהודי וביצוע טרנספר ליהודים הם פשע שצריך לקומם את כל מי שזכויות האדם חשובות לו, בהיותו מנוגד באופן חריף לערכי חוק יסוד 'כבוד האדם וחירותו'. הפנייה במנשר הייתה לממשלת ישראל, לא לחיילים. איינהורן התבטאה כמה פעמים שקריאה לסירוב פקודה בסיטואציה כזו איננה הוגנת כלפי החיילים שכן היא מציבה אותם בעמדה בלתי אפשרית, והתביעה צריכה להיות מהממשלה. אף שמדובר בפייק ניוז שלא עבר בדיקה, השמאל עט על השמועה כמוצא שלל רב ותקף את איינהורן בתקשורת הכתובה והמשודרת.
הרגישות ברורה. הוועדה למינוי בכירים, בראשות השופט אליעזר גולדברג, הוקמה בהחלטת ממשלה משנת 1999 בעקבות שערוריית בראון־חברון, ותפקידה הוא "להבטיח את טוהר המידות במינויים הבכירים, ולבחון שמא דבקו פגם או דופי כלשהם במינויים המוצעים". היא כוללת את נציב שירות המדינה החדש פרופ׳ דניאל הרשקוביץ ושני נציגי ציבור, ובאחריותה לאשר את מינוי התפקידים הרגישים ביותר: רמטכ״ל, מפכ"ל, מפקד שב״ס, ראש המוסד, ראש השב״כ, נגיד בנק ישראל והמשנה לנגיד.
לחברי הוועדה ישנה השפעה משמעותית על יכולת הממשלה למנות בכירים, מה שמסביר את המלחמות סביב איוש חבריה. אם עד היום התרגלנו כבר לכך שמינוי הבכירים עצמם הוא סיוט מתמשך לממנים ולממונים, שעובר דרך תחנות קבועות כמו לשכת היועמ"ש, מבקר המדינה ובג"ץ – היום המלחמה מתחילה כבר במינוי לוועדה המאשרת את המינויים.
הדרמה הנוכחית החלה כזכור לפני כחודשיים, כאשר נתניהו מינה את איריס שטרק ואת יעקב נגל כשני נציגי הציבור בוועדה. התנועה לטוהר המידות עתרה לבג"ץ נגד המינויים, בטענה שמצאה פגמים בעברם של שטרק ונגל, וכן שהשניים הם "מקורבים של נתניהו" שלא ישמשו כשומרי סף אמיתיים בעת בחינת המינויים הבכירים. בתחילת ספטמבר הוציאו שופטי בג"ץ צו על תנאי נגד המינויים, מה שהכניס להקפאה עמוקה את כל הליכי מינוי הבכירים במשק, וזאת בימים שבהם אמורה הממשלה למנות רמטכ"ל, מפכ"ל ונגיד חדשים.
נתניהו הבין את הרמז, משך את ידיו מעיסוק בנושא והעביר את תפוח האדמה הלוהט ליריב לוין. לוין בחר כאמור בטליה איינהורן, ובמשה טרי שכיהן כיו"ר הרשות לניירות ערך ובתפקידים בכירים נוספים.
'הבעיה' המרכזית של איינהורן היא שהיא לא באה מהמחנה הנכון. חווֹת הדעת שלה מתחום המשפט הבינלאומי עמדו בפני ועדת השופט אדמונד לוי להסדרת ההתיישבות ביו"ש, ובפני המשפטנים שעמלו על ניסוח חוק ההסדרה. מעבר לזיהוי הפוליטי, איינהורן נחשבת מבקרת חריפה של האמריקניזציה שעוברת על הפקולטות הישראליות. קריטריון מרכזי בקידומם של אקדמאים בישראל הוא מספר המאמרים שהם מפרסמים בכתבי עת בינלאומיים באנגלית. הואיל ועורכיהם של כתבי העת הללו אינם מתעניינים במשפט ישראלי, התוצאה היא שרוב החוקרים הישראלים הבכירים מקדישים את חייהם לחקר המשפט האמריקני, או להתעמקות בתיאוריות משפטיות מופשטות המנותקות מצורכי השעה. כך נוצר מצב שבו תרומתה של האקדמיה הישראלית לפיתוח המשפט הישראלי נמוכה באופן משמעותי מהמקובל במדינות המערב.
ביקורת נוספת של איינהורן היא על היעדרה של ביקורת שפיטה אפקטיבית באקדמיה הישראלית. בניגוד למקובל בארה"ב ובאירופה, חוקרים ישראלים חוששים לבקר פסקי דין של שופטים ישראלים ולפרסם את הביקורות בפומבי. התוצאה היא שהשופטים אינם מקבלים משוב מקצועי על עבודתם.
כך או כך, למרות הצעקות מינויה של איינהורן אושר בממשלה, והדרך למינויי הבכירים בחורף נפתחה, עד לבג"ץ הבא.
