השבוע נפתחה בישראל שנת הלימודים האקדמית. לצד כ־300 אלף סטודנטים התחילו את לימודיהם לתואר אקדמי באוניברסיטאות ובמכללות, 25 אלף סטודנטים התחילו את שנת הלימודים במכללות הטכנולוגיות, במסלול לימודים של שנתיים שיכשיר אותם להיות הנדסאים. כ־1,600 מתוכם התחילו את לימודיהם במכללה הטכנולוגית באר־שבע, המוסד הטכנולוגי הגדול בדרום שמכשיר הנדסאים כבר למעלה משישים שנה. יעקב דור, המשנה למנכ"ל של המכללה, כבר יודע שהסטודנטים במכללה שלו לא יככבו בסיקור התקשורתי של פתיחת שנת הלימודים האקדמית.
למרות הדיווחים על מחסור של כאלפיים הנדסאים במשק בכל זמן נתון, החברה הישראלית עדיין דוחפת את מרבית בניה ללימודי השכלה גבוהה שבסופם תואר אקדמי. ישראל היא אחת המדינות המשכילות בעולם, אבל ההשכלה הזו איננה מתורגמת לפריון עבודה גבוה. תהליכי האקדמיזציה המואצים יצרו מצב אבסורדי של עודף אקדמאים שאינם מוצאים עבודה המתאימה לרמת השכלתם, בעוד ההנדסאים שמסיימים את לימודיהם לאחר שנתיים וללא תואר אקדמי, נחטפים על ידי התעשייה וגם משתכרים שכר יפה, שלא נופל משכרו של אקדמאי בעבודה מקבילה. המציאות הזו עשויה להסביר את העובדה ש־11% מהסטודנטים במכללה הטכנולוגית בבאר־שבע הם אקדמאים המבקשים לבצע הסבה מקצועית.
סטודנטים שפגשתי במהלך סיור במכללה הסבירו לי מה הביא אותם לבחור, בניגוד לכיוון התנועה, במסלול הלא אקדמי של הנדסאים. גיא, שלומד הנדסאות חשמל וכבר התקבל לעבודה באינטל, סיפר שקרצה לו האפשרות הפרקטית ללמוד שנתיים בלבד ולמצוא עבודה. חברו אלעד סיפר שבניגוד למוסדות האקדמיים, המכללה הטכנולוגית לא דרשה ממנו בגרות מלאה וגם שכר הלימוד בה היה נמוך יותר. גם גיא וגם אלעד התלוננו על היעדר החשיפה לעולם ההנדסאים, הגורם לכך שהמסלול אינו מוכר די הצורך לצעירים. "כשאני מספר שאני לומד להיות הנדסאי", תיאר אלעד, "שואלים אותי למה שלא אלמד להיות מהנדס. זה מזכיר לי שבשירות הצבאי שלי בשריון שאלו אותי למה אני לא בגולני. כמו שצה"ל צריך גם שריונרים, המשק הישראלי צריך גם הנדסאים".
יעקב דור, שלצד תפקידו במכללה מרַכז את הפורום הארצי של המכללות הטכנולוגיות, סוקר באוזניי עשרים שנה של הזנחת המכללות הטכנולוגיות בישראל. התהליך החל, הוא אומר, בשנות התשעים, עם ביטול כמעט מוחלט של החינוך הטכנולוגי בתיכונים, והמשיך במהפכה האקדמית שדחפה את כל בוגרי התיכונים להשכלה גבוהה עם תואר. נוסף על כך, גל העלייה הגדול מבריה"מ מילא אז את שורות ההנדסאים בתעשייה וסיפק את הביקושים. אלא שבשנים האחרונות אותם עולים פורשים לפנסיה, והתעשייה מחפשת להם מחליפים. בשנת 2003 פגע חוק ההסדרים בהכשרה המקצועית למבוגרים, ושש שנים לאחר מכן, בשנת 2009, קוצץ תקציב המכללות הטכנולוגיות, ובתי ספר להנדסאים נסגרו. כשהגיעו מים עד נפש יצאו המכללות הטכנולוגיות למאבק, ובשנת 2013 נחתם הסכם שהגדיל את תקציבן במתווה שש־שנתי מ־130 מיליון שקלים בשנה ל־200 מיליון.
ועדיין, טוען דור, קיים פער עצום בין תקצוב ההשכלה הגבוהה לתקצוב ההכשרה הטכנולוגית. הסטודנטים במכללות הטכנולוגיות הם כ־11 אחוזים מ־200 אלף הסטודנטים המתוקצבים בישראל (יש עוד כ־100 אלף סטודנטים במכללות פרטיות, שאינם מתוקצבים). מתוך עוגת תקציב של 12.5 מיליארד שקלים להשכלה הגבוהה, הסטודנטים במסלול הטכנולוגי מתוקצבים ב־200 מיליון, כלומר באחוז וחצי בלבד. כלומר, סטודנט במסלול אקדמי מתוקצב פי עשרה מסטודנט במסלול טכנולוגי.
התקווה של דור נובעת מרפורמה שאמורה להיכנס לתוקפה בשנת הלימודים הבאה, ולהוסיף עוד 200 מיליון שקלים לחינוך הטכנולוגי מדי שנה. בינתיים הוקמו ועדות לגיבוש הסכמות סופיות, ועד שהתקציב הנוסף לא יגיע, דור לא מתכוון לנוח. בראייה לטווח ארוך הוא סבור שיש לחזק את המסלול הטכנולוגי על ידי הוספת שנת לימודים שלישית למסלול, שתהיה שנה אקדמית ושתכשיר את ההנדסאים להוראה ולניהול. עם אפשרות לתואר אקדמי, עם יותר תקציב ועם יותר הכרה ממשלתית וחשיפה תקשורתית לעולם ההנדסאות, דור משוכנע שניתן יהיה להחזיר עטרה ליושנה, לספק את הביקוש האדיר במשק להנדסאים ולהגדיל את הפריון והצמיחה.
הקשב המפקד
מלבד 25 אלף הסטודנטים במכללות הטכנולוגיות, יש עוד כ־5,000 תלמידים, בוגרי תיכון, שלומדים במסלול טכנולוגי המשתייך למשרד החינוך, ומוכר כמסלול עתודה או כשנות י"ג וי"ד של התיכונים. ביום שני הקרוב ייחנך בבית הספר הדתי אמי"ת־טכנולוגי בבאר־שבע מסלול חדש של עתודה טכנולוגית לתקשוב. התלמידים במסלול החדש יתגייסו בסיום לימודיהם לתפקידים מקצועיים בצה"ל בתחום התקשוב, וישרתו בחיל הטכנולוגיה והאחזקה. חלקם ימשיכו למסלול של קצונה, וגם לתואר אקדמי בהנדסה. החידוש של העתודה החדשה הוא בהרכב התלמידים. אף שמדובר במוסד חינוכי המשתייך לחמ"ד, בעתודה החדשה ילמדו יחד תלמידים ותלמידות, יוצאי חינוך חרדי עם דתיים, מסורתיים וחילונים.
פתיחתו של מסלול טכנולוגי בתיכון דתי היא בשורה טובה לזרם החינוך שבשנות התשעים הכחיד מתוכו כמעט לחלוטין את החינוך המקצועי והטכנולוגי. במחקר שקיימה ד"ר עליזה בלוך על החינוך המקצועי בישראל עלה שתלמידים בחינוך הממ"ד, שרצו ללמוד בחינוך הטכנולוגי נאלצו לפנות לבתי ספר ממלכתיים, לאחר שמגמות אלקטרוניקה וחשמל נסגרו במקיפים הדתיים.
מנהל העתודה החדשה, ד"ר ירון נעים, מסביר שהמסלול החדש, שמאומץ ושמלווה על ידי צה"ל, משרת גם צורך של הצבא שהתעורר בעקבות קיצור השירות הצבאי. העתודה מכשירה בעבור הצבא מועמדים לשירות שמקבלים בינתיים דחיית גיוס, והצבא מרוויח חיילים עם הכשרה מקצועית ועם הסמכות טכנולוגיות שונות, שמסוגלים להיכנס באופן מיידי לתפקידים מקצועיים ללא הכשרות נוספות. המהלך מתואם גם עם הקמתה של קריית התקשוב החדשה של צה"ל, בסמוך לבאר־שבע. בראייה לרחוק, צה"ל יהיה זקוק לעתודות של אנשי תקשוב מאזור הדרום. העתודה החדשה שתיחנך השבוע בבאר־שבע עשויה לסייע לו בכך. 
