מראשית השבוע רודפת אחרי תמונתה של אנגווץ וואסה אוחזת בידיה את בנה הפעוט, מחייכת בטקס חלוקת תארים. מי היית, מה חלמת להיות, אלו מטרות היית מגשימה? כבר לא נדע. אנגווץ נרצחה על ידי בעלה בביתה, כששלושת ילדיה נמצאים בסמוך. אלימות נגד נשים הפכה למכת מדינה. 20 נשים נרצחו בידי בני זוגן מראשית השנה, עשרות יתומים, אינסוף שאלות, ואין מענה לבעיה שרק הולכת ומחריפה.
התוכנית הממשלתית למאבק באלימות נגד נשים יצאה לדרך בשנת 2017 לאחר שנים של דיונים ומאבקים מול הממשלה. התוכנית הוערכה בעלות של 50 מיליון שקלים כל שנה, למשך חמש שנים. אולם בפועל קיבלה התוכנית רק 20 מיליון שקלים ב-2017. ב-14 המקלטים לנשים מוכות ברחבי הארץ שהו בשנה שעברה 686 נשים ו-945 ילדים. עבור חלקן הגדול של הנשים זהו מקלט מפני רצח בטוח. "אם לא הייתי פה, הוא היה רוצח אותי בלי להסס", הוא משפט ששמעתי לא פעם מנשים ששהו במקלט.
בשבוע שעבר נדקרה למוות עליזה שפק, בת 51, בביתה בנתניה. בעלה בנפרד יצחק נעצר כחשוד. לפני כשנתיים הגישה שפק תלונה במשטרה נגד בעלה בגין אלימות ואיומים. שפק אף הורשע בתקיפה ואיומים ונידון לשישה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים.
על פי נתונים שהוצגו היום בדיון מיוחד בוועדה למעמד האישה עולה כי 70 אחוז מהנרצחות הגישו תלונה בעבר וניתן היה להצילן. זהו נתון שצריך להבהב לכל המערכות. בידכם היכולת לעצור את הרצח הבא.
מערכת החינוך צריכה להשקיע בחינוך נגד אלימות בכלל ונגד אלימות כלפי נשים בפרט. כמו בכל תחום, גם כאן מניעה מתחילה בחינוך. נשים וגברים צריכים לשמוע וללמוד על הסכנה שבאלימות.
מערכת החוק צריכה לעשות הכול כדי למנוע החזקת נשק מגברים שיש חשד אפילו קל שבקלים שינצלו את הנשק הזה לרצח, ובעיקר להתייחס ברצינות לכל תלונה של כל אישה. מערכת המשפט צריכה להחמיר את הענישה על גברים אלימים. זו כבר לא בעיה שולית, אלא מגיפה שחייבים לעצור.
לסיום, כבר הרבה שנים שאני פעילה במערכה הפועלת נגד אלימות כלפי נשים. השתתפתי בעשרות מפגשים וכנסים וברובם, רוב מוחלט של המשתתפים היו משתתפות. זה חבל. אלימות נגד נשים היא לא בעיה של פמיניסטיות, היא לא בעיה של נשים, והיא לא עניין לנשים בלבד. גברים תתעוררו, מחר זו יכולה להיות הבת שלכם, אחותכם או הקולגה שלכם. אל תשאירו אותנו לבד במאבק הזה.
