אין פתרון לעזה. הכול ניסינו ותמיד חזרנו לאותה נקודה. גם אם נצא היום למבצע רחב היקף שיעלה לנו ביוקר רב בעקבות הגראד על באר־שבע – נחזור לאחור ואז נחפש מחדש סידור עד לפעם הבאה. הכול החל במהלכים היסטוריים שגויים לאורך שנים: התעקשות להחזיק בחבל הארץ הנוראי הזה נגד כל הסיכויים, ובסוף התנתקות הכרחית שנצמד לה טמטום מדיני. ישראל לא השכילה לגבות מחיר ראוי על נסיגה לקווי 67', פינוי 21 יישובים ו־8,000 מתנחלים מבתיהם. ישראל גם לא ידעה להפיק תועלת מהמצב החדש ולהתייחס אל עזה כמדינה בפני עצמה, עם גבול קשיח כמו ברמת הגולן או בלבנון, בלי משאיות שנכנסות ויוצאות על בסיס יומי, ובלי לדאוג לחשמל ולמים.
עכשיו אנחנו שוב לפני מלחמה, ואולי כדאי לחשוב על משהו אחר. אני מכניס את עצמי לראשו של עזתי ממוצע בן 16־45, והם הרוב המוחלט. הנער העזתי, האיש הצעיר או בעל המשפחה קמים בכל בוקר לגיהינום חדש. הם חיים בדרך כלל במחנה פליטים חרב ומוזנח, אין להם תעסוקה (3,000 איש התנפלו על בעל מאפייה בעזה שחיפש עובד), אין להם מים נקיים, חשמל ולא תנאי קיום בסיסיים אחרים. העזתי יודע שהוא חי בדיקטטורה שלא סובלת חופש, אבל השלטון מנצל את המצוקה כדי לשלוח אותו להפגין על גדר הגבול מול ישראל ולסכן את חייו. הוא הולך לשם כי אין לו באמת מה להפסיד.
מיליוני אנשים בעולם נמלטים מבתי כלא גרועים פחות. הם נוטשים כל עוד נפשם בם מדינות באפריקה ובמזרח התיכון ויוצאים למסע תלאובות בדרכם לאירופה ולקנדה. משאת נפשו של העזתי הצעיר זהה. גם הוא רוצה לברוח מהזוועה בעזה, ולחפש לעצמו עתיד טוב יותר בכל מקום אחר. לכן ישראל צריכה לפתוח את הגבולות מערבה. לא להטיל מצור ימי ולצמצם מיילים, אלא לשחרר את הנתיב ולהעמיד ספינות לכל מי שרוצה לצאת. השר ישראל כץ הציע להקים אי בים התיכון לצורך ההיפרדות מעזה. זה כיוון נכון.
מהלך כזה צריך להיות בתיאום הדוק עם ארה"ב, רוסיה ומדינות האיחוד האירופי וגם עם מצרים שמחזיקה את מעבר רפיח וצריכה לפתוח אותו לכל מי שרוצה. מבצע בינלאומי אדיר בעלות של מיליארדים שיקלוט מאות אלפי פלסטינים עם תעודת פליט של אונר"א. כך לא צריכות להיות לישראל נקיפות מצפון. היא נסוגה מהשטח וחמאס נקט טרור חיצוני ופנימי במקום להפוך את הרצועה לגן פורח. ישראל אפילו יכולה להשתתף במאמץ החילוץ הגדול הזה ולהציע לקלוט אצלנו אלפיים פליטים פלסטינים מעזה, על בסיס הומניטרי.
למה לא? אני בטוח שחבר'ה שחותכים את הגדר ומנסים לחדור לישראל יהיו מוכנים להישאר כאן ולהשתלב בעבודה, כמו כל תושב אחר בסכנין או באום אל־פחם. מעבר לזה, כדי שהעניין לא ייחשב חלילה טרנספר יזום – ישראל תתחייב במסגרת הסכם בינלאומי רחב שהיא לא חוזרת לעזה.
שלום או אפילו הסדר עם הפלסטינים לא יהיה כאן אף פעם, הרבה באשמתנו. שלום עם חמאס בלתי אפשרי, כי אי־אפשר להגיע להסדר שפוי עם ארגון דתי רצחני שמבסס תורה שלמה על חיסול ישראל. צריך לרוקן מעזה את התושבים שהפכו לבני ערובה וכך להציל את חייהם. עשירים בעזה כבר הצליחו לעזוב, אחרי ששילמו דמי כופר לחמאס. למיליון וחצי האחרים אין פרוטה. אפשר לעזור להם ואולי להשאיר בעזה את הנייה וסינוואר לגמרי לבד.
