בית המשפט הגבוה לצדק לא אהב את הנחייתו של היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, בנוגע לרגישות הדרושה בעת טיפול בתיקים של אישי ציבור. מנדלבליט דרש "זהירות תהליכית" כשמדובר בשרים, חברי כנסת וראשי ערים, וזאת בשל ההשלכות הציבוריות שיש לעצם החשדות נגדם. בהנחייתו קבע היועץ שבמקרים כאלה יש לקיים בדיקה מקדימה לפני שתיפתח חקירה פלילית. בבג"ץ, כאמור, חשבו אחרת. השופט דוד מינץ תהה "האם דמם של אישי ציבור שונה, אדום יותר או כחול יותר" משל אזרחים אחרים.
את הביקורת הזו יכולה מערכת המשפט להפנות לעצמה בלבד. השופטים הם אלה שקבעו את המשוואות הבאות: כתב אישום שווה פסילת מועמד או הדחת נבחר ציבור; חקירה שווה היעדר יכולת תפקוד ציבורי. זה המנגנון שגזל מהנבחרים את חזקת החפות, וממילא הכפיל ושילש את החשדות נגדם מעבר למשקל הסגולי האמיתי שלהם. מכל אלה לא סובל האזרח הקטן והאנונימי. על פי רוב, גם כשנפתחת נגדו חקירה הוא יכול להמשיך להחזיק במשרתו. שמו הטוב לא נפגע עדיין, ותמונתו לא מתנוססת בעיתונים ולא פותחת מהדורות כשסימן שאלה גדול מרחף עליה.
היו אלה שופטי בג"ץ שקבעו כי עצם הגשת כתבי אישום נגד ראש עיריית רמת־השרון יצחק רוכברגר וראש עיריית נצרת־עילית שמעון גפסו מהווה טענה ל"התנהגות שאינה הולמת", ומחייבת את הרשות המקומית להעביר אותם מתפקידיהם – גם אם הותר להם להתמודד מחדש בבחירות 2013 (ולנצח). פסיקות דומות התקבלו גם לגבי השרים אריה דרעי ורפאל פנחסי. בסופו של דבר מהתיקים הללו נולדו הרשעות, אבל הליכים משפטיים אחרים נגמרו בתוצאה אחרת. תשאלו את שר הביטחון, אביגדור ליברמן.
שני גורמים עומדים לנגד עיני היועמ"ש כשהוא מדבר על איש ציבור: האיש והציבור. בניגוד לאינסטינקט המתבקש, שבא לידי ביטוי בהערתו של השופט מינץ, איש הציבור הוא לא הצד החזק בעניין הזה, והאזרח איננו החוליה החלשה. החשיפה המוגברת של אנשי ציבור גורמת לחייהם הפרטיים, לעברם ולכל תנועה שלהם להיות חשופים, נשפטים ומבוקרים בחוסר מידתיות קיצוני. רבים וטובים – מוחות מבריקים ובעלי אישיות משכמם ומעלה – מעדיפים להישאר בבית ולוותר על ההדר הציבורי הלא פשוט הזה, ומותירים אותנו מול שוקת שבורה של נבחרים שלא תמיד מוסיפים כבוד למי שהצביע עבורם.
וישנו גם הציבור. אותו ציבור שבחר אישיות כלשהי לעירייה או לכנסת, או שנבחריו מינו אותה בשמו, וקולה נגדע בטרם עת ובטרם יתברר התיק עד תומו. כל אלה מביאים למסקנה הבלתי נמנעת שכפי שביקש היועמ"ש, דרושה בדיקה בטרם חקירה. אחרי שבג"ץ סירס את חזקת החפות של נבחרינו, אך מתבקש שאלה ייהנו לכל הפחות מהליך רגיש יותר מהממוצע. אכן, דמם אינו אדום יותר, אבל למערכת המשפטית אסור להסתכן בכך שיהיה אדום פחות.
לתגובות: orlyg@makorrishon.co.il
