כמה נהנינו לעשות שוב סיבוב על קריית שמונה. כמו בהצגה שכל התפקידים בה ברורים, מימין ומשמאל נעמדו הכן לקמפיין הזחיחות, היהירות, ההתקרבנות והמתקפה. אלו צועקים "היא סמולנית מהקרן החדשה", ואלו צועקים "בואי אלינו לשמאל, עזבי את הימין". כולם יורים ומחבקים ומחזקים, ועל הדברים אותם זעקה אורנה פרץ, חולת הסרטן, תושבת העיר הצפונית ביותר בישראל, אף אחד לא מדבר.
על האבסורד הפרובינציאלי בחנוכת מוקד רפואי פרטי במעמד ראש ממשלת ישראל. מוקד שכמותו נפתחו עשרות ברחבי המדינה ובפריפריה, כפי שנתניהו עצמו הצהיר. בשום עיר אחרת לא לקח חמש שנים להקים מוקד שכזה, ובשום עיר אחרת לא נערך טקס דומה.
כשדימי אפרצ'ב, ראש המועצה בקצרין הסמוכה, ביקש מוקד דומה שכזה, בתוך חצי שנה הוא ושר הבריאות גזרו כבר את הסרט. ובקריית שמונה? התושבים המשיכו להילחם ולהפגין ולשלם בחייהם על המחסור בשירות הרפואי הבסיסי. נוח לנו שהיא מוכה וחבולה, מפגינה על החיים עצמם. נוח גם לראשיה כנראה, כי ליצמן הצהיר במשך השנים בתוקף ובאינספור פעמים שהוא יעמוד בסירובו לממן את מלוא התשלום על הפעלת המקום ללא תשלום ולו סמלי של הרשות המקומית. "אם אפטור את קריית שמונה מתשלום, אצטרך לפטור את כולם מתשלום", הוא הצהיר בעבר וגינה את התנהלות ההנהגה המקומית.

גם השבוע, כחלק מחגיגת הבחירות הקבועה והחוזרת על עצמה, יגיע השר ישראל כ"ץ לחנוך כביש פנימי בתוך העיר שסלילתו נמשכה שנים, ואת הסרט על התחלת העבודות גזר בו בערב הבחירות הקודמות בחורף 2013.
נוח לנו להתייחס לקריית שמונה כאחות המפגרת והנחשלת. נוח לנו להכניס אותה למסגרת הזאת של העיר שממנה תמיד מביאים את הכתבות על המקרר הריק והעוני והדלות. נוח לנו, נוח מאוד למנהיגיה ונוח מאוד לפוליטיקאים שלנו.
זו העיר ששרי הממשלה ומנהיגי הציבור מגיעים אליה כדי לדבר ממנה אל 'הזקנה מהמסדרון', ואל פרץ או בוסקילה מהשכונות. וזה נוח לכולם. זה נוח להנהגה שרגילה לצעוק ולזעוק 'מגיע לי'. להנהגה שנבנית על סלוגן של 'רק אנחנו נביא כסף מהממשלה' ואל עיר שלא מוכנה לתת דבר, אפילו לא את חלקה היחסי במימון המוקד הרפואי כמו כל עיר נורמלית במדינת ישראל.
פליטת הפה המכעיסה "את פשוט לא מעניינת, את משעממת אותנו" של נתניהו נגד המעריצה שלו, אורנה פרץ, שבעמוד הפייסבוק שלה במשך שנים הרעיפה עליו אהבה וסגידה, לא פגעה רק בה, היא פגעה בתושבים מפוקחים בעיר שרואים את מצעדי הפוליטיקאים, תושבים שמשתתפים במסיבה הדמוקרטית והחליטו לפתע לזעוק 'המלך הוא עירום'.

גם אתה אבי גבאי, יו"ר המחנה הציוני, אצת לעשות סיבוב על זעקתה של פרץ ודאגת לקיים עמה שיחת טלפון ולפרסם אותה ערוכה, תוך כדי השמטת הפצרותיה ממך שלא להשתמש בה לסיבוב פוליטי על מצוקתה. שלטי התמיכה שנתלו בכל פינה בעיר הליכודניקית בוודאי שלא תרמו לה ורק הבעירו עוד חיצי שנאה ולעג שיורטו עליה מבית.
מוקד רפואי פרטי ומקומי הוא לא פתרון ולא תרופה. את טיפולי הסרטן המפרכים שעוברת פרץ בראשה היא נאלצת לעבור בפתח תקווה ולנסוע שעות בכל פעם לטיפולים. אבל אל תתמקדו בסרטן. בכל פרמטר תושבי העיר הזאת נפגעים יותר מאחרים. בתחלואה, בתמותה, בחוסר מענה רפואי איכותי, בחינוך, בתרבות, בתעסוקה ועוד.
הפתרון חייב להיות הוליסטי. כזה שיצמיח אנשי חזון ועשייה מתוך העיר ויוריד מירושלים מעט יותר העצמה וחכות, ולא רק דגי לקרדה מיושנים.
עזבו את אורנה פרץ בשקט. הניחו לה להילחם במחלת הסרטן שאוכלת את גופה. התייחסו לתוכן דבריה הקשים והמקוממים, גם אם נאמרו בזמן רגיש ובמהלך נאום מרוגש בטקס חסר משמעות. וכן, גם אם הסגנון לא נעים לכם, ואתם חרדים לפגיעה במעמד ראש הממשלה, הניחו לה. "היזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה" (תלמוד בבלי, מסכת נדרים).