תארו לעצמכם כי באחת מתכניות הסאטירה בטלוויזיה מישהו יאמר את המשפט הבא: "לנתניהו יש תקן למאבטח כדי שלא יעשו חור בשטיח, איפה היה התקן כדי לא לעשות חור ברבין?" נקל לשער איזו מהומת אלוהים הייתה פורצת בתקשורת על חילול זכרו של ראש הממשלה המנוח, על השימוש ברצח כמקור לבדיחות ועל זה שאיש לא מחה בשידור בזמן אמיתי על בדיחה תפלה זו ההופכת את הרצח המתועב לאפיזודה קלילה וחומר לבדיחות.

אלא שאת המשפט הזה אמרה לא אחרת מאשר נועה רוטמן, נכדתו של רבין ז"ל, הזכורה לכל מנאום המלאכים שנשאה מעל קברו הפתוח, כאשר השתתפה על תקן של סאטיריקנית לעת מצוא באחת מתכניות "גב האומה" לפני כמה שנים. נועה, כמו חברת צוות מיומנת, הריצה "דאחקות" על סבה האהוב, למשל כאשר נשמעה הערה על שמלתה שהייתה עטורה במין שכמייה, אמרה: "אצלנו במשפחה לומדים לקחים, אנחנו לא יוצאים בלי אפוד מגן". בהמשך התבדחה על זכר סבה כפי שהוא מצטייר בעיני נהגי מוניות ועל משפחתה. ללא ספק, מאז הדמעות, הילדה פיתחה חוש הומור שניתן להתווכח על רמתו, אבל עבור הרדידות הסטנדרטית של "גב האומה" זה בהחלט מספיק.
למה נזכרתי בהופעה הבלתי נשכחת הזו? אתמול נשאה נועה נאום "מכונן" נוסף שבו האשימה, מבלי לבדוק את העובדות, את לשכת ראש הממשלה בהסתה כאשר לדבריה אחת מדוברות המשרד פרסמה תמונה של רבין לוחץ את ידי ערפאת תחת כותרת הכוללת את המלה "בגידה". לאחר שהתברר כי מדובר בעורבא פרח, התנצלה, אך האשמת ההסתה נותרה בעינה. חוש ההומור אבד לה לחלוטין יחד עם חוש האמת והיא כנראה לא שמה לב כיצד היא עצמה, בדבריה נגד ההסתה, הפכה להיות חלק ממערכת הסתה משומנת לא רק נגד נתניהו אלא כלפי מחנה שלם במדינת ישראל.

קשה להשתחרר מהתחושה שיום השנה לרבין הולך והופך ליום של שנאה ומחלוקת, במקום שיקרה ההיפך. כיצד רוצים לאחות את הקרעים כשאחד השדרים המרכזיים פותח את הריאיון שעשה עם שרת המשפטים בשאלה "האם המחנה שלך למד את לקחי רצח רבין?" כאשר דומה שמי שלא למד את הלקח הם דווקא אותם אנשים הממשיכים לתייג מחנה שלם כרוצחים.
העצרות הפכו לבימות שיסוי והדוברים אינם בוחלים בהליכה אל מחוזות ה"פייק ניוז", ככל הנראה כאשר הם מבחינים שהעם אינו קונה את האמת שהם מנסים להציג. כך נועה רוטמן וכך יו"ר האופוזיציה ציפי לבני שלא היססה מעל דוכן הכנסת לקבוע כי ראש הממשלה כינה את מחוללי הסכם אוסלו במילה "בוגדים", כאשר הוא מעולם לא עשה כך. אבל בלהט ההשמצות, מי שם לב? כשמדובר בנתניהו, או במחנה הימין – הכול מותר. אפילו להריץ דאחקות על זכר רבין בתכנית סאטירה.