יומיים לאחר פיגוע הטרור הלאומני בפיטסבורג, נדמה כי כרגיל בשיח הציבורי בארץ חלקנו כבר עבר הלאה לאירועים הבלתי פוסקים, וחלקנו עוד עסוק בניכוס האירוע, על מנת להצדיק את טיעוניו בדיון הערכי/פוליטי הניטש בארץ.
בין אלו הקוראים ליהודי ארה"ב לעלות ארצה, לבין אלו הקוראים להם להתמגן ולהתבצר; בין התומכים בליברליזם ובמאבק לפתיחת שערי ארצות הברית להגירה, לבין אלו המשווים בין ההגירה הבלתי חוקית בישראל להגירה הלא חוקית בארה"ב; בין הטוענים כנגד הקהילות הליברליות בארצות הברית ובין אלו הסונטים בהתעלמות מהזרמים הליברליים בישראל, מוטב שננהג כפי שמצופה מאחים.
כאשר אחיך שרוי באבל, כאשר הוא נמצא בכאב נורא, המעשה הנכון הוא לא להוכיח אותו, לא לומר לו "אמרתי לך", לא להגיד לו מה נכון עבורו, גם אם אנחנו מאמינים בכך בכל מאודנו. המעשה הנכון, המעשה היהודי, הוא להושיט יד, לתת חיבוק גדול, לשאול מה אפשר לעשות עבורו ולהראות לו שאתה שם בשבילו, תמיד, כי אתה יודע שהוא שם בשבילך. בלי שאלות, בלי ספקות, בלי פקפוקים.
אולי הגדול שבאתגרים הניצב בפנינו בדרך אל מנהג האחים לעיל, היא העובדה שאנחנו לא מכירים האחד את השני. למרות הרשתות החברתיות, למרות ידיעת האנגלית, למרות הפעולות השנתיות לקירוב הלבבות, מלבד כמה אלפי ישראלים הקשורים בכל נימי נפשם לקשרי ישראל תפוצות, רוב הציבור הישראלי שבוי בדעות קדומות ובהיכרות שטחית בלבד עם אחינו שמעבר לים.
רק לפני כשבוע שהו כאן אלפי מנהיגי הפדרציות היהודיות בצפון אמריקה. זו הייתה עת לשיח, להיכרות, לחיבוק, לדיאלוג על עתיד העם היהודי. ניסינו כולנו, ישראלים, קנדים ואמריקנים, להסיר מסכות של דעות קדומות, לדבר על מה שכואב ולהבין האחד את צרכי השני. והנה, האירוע הנורא הזה שב ומעלה בפנינו הן את הצורך באחדות ובאמון הדדי והן את האיום.
אחים אנחנו, אחים רחוקים-קרובים, לכל אחד מאיתנו ייחוד משלו, מולדת משותפת, כאשר עבור חלקנו היא מולדת אחות למולדת אישית, פיזית. עלינו לשאוף להכיר האחד את השני, ללא תגיות, ללא כותרות – בלי למדוד "מה אתה", אלא יותר "מי אתה".
כמה עובדות שכדאי שכל ישראלי יכיר היום על הקהילה בפיטסבורג: ב-2017 ערכה אוניברסיטת ברנדייס מחקר מקיף על הקהילה הייהודית בפיטסבורג, קהילה המונה יותר מחמישים ושישה אלף איש, בדומה לגבעתיים, להוד השרון וקריית אתא, או כמו מעלות, בית שאן וטירת הכרמל ביחד. המחקר מצא כי כ-84% מיהודי פיטסבורג הבוגרים אוחזים בתואר אוניברסיטאי, 52% מהילדים היהודים בפיטסבורג השתתפו באירוע בקהילה היהודית במהלך השנה שלפני הסקר, 35% מהאוכלוסיה נוהגת לבקר בבתי כנסת, כשליש מהיהודים חברים במרכזים הקהילתיים באיזור. כשישים אחוזים מיהודי פיטסבורג ביקרו בישראל או חיו בה, ולעומתם 17% אחוז מיהודי העיר כלל אינם חשים קשר לישראל.
אלו הם אחינו. וכמו אחים, עלינו האחריות להכיר אותם, להיות לצדם בעצב ובשמחה, בלי שיפוטיות, בלי דעות קדומות, בלי לכפות האחד על השני את דעותינו ואמונותינו. רק כך נוכל לשוחח בפתיחות ולהשפיע.
הכותב הוא מנהל בית הספר הבינלאומי על שם קורת ללימודי העם היהודי במוזיאון העם היהודי בבית התפוצות
