דבר אחד היה מאוד בולט ברחוב התל-אביבי לאורך כל מערכת הבחירות. גם עם מאות המודעות שנפרסו בעיר על ידי הקמפיין הממומן היטב של אסף זמיר המתמודד על הכתר, גם עם הסרטונים שרצו ברשת של אסף הראל, לא נרשמה תחושה של בהילות כלשהי בקרב התושבים לאורך כל הקמפיין.
גם ויכוחי ההדתה, שסיעת 'יש עתיד' ניסתה לפמפם, לא באמת תפסו משום שבניגוד לתדמית הרווחת שמוצגת על ידי אינטרסנטים, מערכת היחסים בין הדתיים וחילונים בעיר נמצאת במקום מצוין וקהילות חיות זו לצד זו בהרמוניה. סביר מאוד אגב שימשיך להיות ככה גם אם תהיה תפנית בסוגיית תחבורה ציבורית מוגבלת בשבתות.
במידה מסוימת, אלו היו דווקא בחירות מנומנמות יחסית ברחוב עצמו ואת התנועה המרכזית סביבן היה אפשר להרגיש ברשתות החברתיות. גם השבתון לא נתן תחושה מיוחדת מעבר לעוד יום בו בתי הקפה בעיר מלאים, רק שהפעם היו אולי קצת יותר הורים עם ילדים בהם.
את הקרדיט על כך צריך לתת גם לעובדה ששלושת המועמדים לא לקחו את הקמפיינים שלהם למקומות נמוכים כפי שהורגלנו בבחירות המקומיות האלו, אבל לא פחות מכך גם לזה שגם הראל אבל במיוחד זמיר, לא הצליחו לפצח איך משכנעים תושבים שגרים בעיר שנחשבת אחת המבוקשות בעולם להחליף את ראש האופרציה שהביאה אותה למקום הטוב שבו היא נמצאת, ושעדיין נראה שכוחו במותניו לחלוטין (בלי עין הרע).
כמה שזה אירוני, דווקא ההייפ שנוצר סביב הראל במרכז תל-אביב והתמיכה לה זכה ברשתות החברתיות, היו צריכים להדליק אצלו נורת אזהרה לקראת קו הסיום של המרוץ הזה. עם קצת פחות יהירות מצדו, וגם מצד התומכים שלו, הראל היה מבין שכדי להשיג את המקסימום הריאלי היה נכון יותר אם היה פורש מהמאבק על ראשות העיר ומתמקד בריצה למועצה כאופוזיציה לוחמנית, במקום לבזבז אנרגיות במרוץ חסר סיכוי לחלוטין. כך היה לטעמי מגדיל את כוחו במועצה ואולי גם הייתה דינמיקה אחרת גם ברמת הרחוב לקראת שינוי אפשרי.
המצב הנוכחי בעיר יצריך תפקוד של אופוזיציה פעילה הרבה יותר מזו שעמדה מול חולדאי עד עכשיו. מבחינת חזון מגורים ברי השגה לצעירי העיר, אלו שבסופו של דבר הופכים אותה למה שהיא, המצב לא מזהיר בלשון המעטה. ביטחון עצמי הוא משהו שאף פעם לא היה חסר לחולדאי לאורך כל הדרך, סביר שאם זאת הקדנציה האחרונה שלו נשמע אותו אפילו בוטה יותר ממה שהורגלנו.
אסף זמיר, ששחק ככל הנראה משהו בדימוי שלו בשל ההפסד בהתמודדות הנוכחית, יצטרך לשנות מסלול בשביל לרשת את חולדאי בבחירות הבאות מול לא מעט פוליטיקאים מהרמה הארצית שעשויים ללטוש עיניים לתפקיד. על אף האספירציות, קשה לראות את אסף הראל מצליח להתרומם מעבר למקום שבאמת יסכן מועמד מיינסטרים כזה או אחר.
באופן אירוני, לאחר ההפסד, זמיר יבלה הרבה יותר תחת זכוכית המגדלת של ציבור הבוחרים. כדי לקבל את מה שהיה חסר לו עכשיו הוא יצטרך לדאוג להיות זה שעומד מול חולדאי ואומר 'לא' כשצריך, בעיקר בסוגיות בהן נדמה שהאינטרסים של בעלי ההון קודמים לאלו של האוכלוסייה הלא עשירה של העיר.
