רבים כל כך לא האמינו. לא מעט מחבריה הקרובים חשבו שהפעם היא הולכת רחוק מידי, אבל הבוקר ד"ר עליזה בלוך עשתה את מה שנחשב עד לפני מספר חודשים כלא יאמן, ונבחרה לראשות העיר בית שמש. בלוך לא הייתה יכולה לעשות זאת בלי קולות מהציבור החרדי בעיר. רובנו עוד זוכרים את המערכה הקודמת, שבה התאחד כל המחנה הציוני בבית שמש סביב אלי כהן – והפסיד. פעמיים. מאז נוספה לבית שמש עוד אוכלוסייה חרדית ולכולם היה ברור שאם יש סיכוי למועמד שאינו חרדי להיבחר לראשות העיר, הוא חייב לנפץ את הבועות, לפרוץ חומות ולהביא קולות גם מהמחנה החרדי.
ולמשימה הזאת, לא הייתה דמות ראויה יותר מעליזה בלוך. כשהיא הגיעה לבית שמש עם בעלה לפני 27 שנים, העיר עוד הייתה עיירת פיתוח קטנה עם הרכב אוכלוסייה מסורתי. רק שנים ספורות לאחר מכן הגיע הציבור החרדי לעיר והחל לצבוע אותה בצבעים אחרים. בני הזוג בלוך הגיעו לעיר מכיוון שהיה להם ברור שהם לא רוצים לגור בישוב הומוגני אלא במקום שילדיהם יכירו מגוון ויחיו מגוון.
"כשממיינים וממתגים", נוהגת עליזה לומר, "מפסידים אנשים מדהימים". בתוך העיר הם בחרו לגור באזור מגוון שהפך לימים להיות קו תפר בין האוכלוסיות. גם בבית הספר 'ברנקו וייס' שהיא ניהלה במשך 14 שנים ראה עליזה ערך שבאותה חצר ישחקו ילדים ממעגלים שונים. למרות שהוא מוגדר כבית ספר ממלכתי, בין כותלי 'ברנקו וייס' תמיד אפשר היה למצוא לא מעט כיפות. "אף פעם לא עבדתי בבית ספר דתי וזה מאוד במודע", אמרה לי בלוך. "רציתי לעסוק בחינוך לא ממיין שאומר בוא נראה את האדם באשר הוא אדם". בבחירות 2013, בשלב שבו היא עדיין הייתה במרוץ לראשות העיר, המסר המרכזי של בלוך היה שילד חרדי או ילד עולה מאתיופיה או ילד שהוריו עלו ממרוקו, חילוני או דתי, כולם צריכים לקבל בית ספר מצוין ורחוב נקי.
בלוך מאמינה שבית שמש היא מראה שצריכה להילמד במדינת ישראל. היא רוצה שהעיר הזאת תלמד את כולנו איך לומדים לחיות יחד ואיך לוקחים אחריות כללית. לפני שנה וחצי היא אמרה לי:" אני יודעת שזה נשמע קצת נאיבי אבל בסוף יש עיר אחת ומדינה אחת וחברה אחת וצריכים ללמוד לחיות יחד. כתושבים אנחנו חייבים לקחת אחריות יותר גדולה על האמירות שלנו ועל היכולת שלנו להשפיע כי בסוף, כמה זמן שזה לא ייקח, נצטרך ללמוד לחיות פה".
אגב, לניצחון של עליזה בלוך הבוקר בבית שמש יש הרבה דמיון לניצחון של טל אוחנה בירוחם. שתיהן נשים מאמינות וממלכתיות, שגדלו בבית מזרחי בפריפריה. שתיהן דוגמא מובהקת לפריצת חומות, הכלה, וחיבור בין אוכלוסיות, ולא לחינם שתיהן גם זכו בבחירות הללו לתמיכה מובהקת מציבור חרדי. הספר המצוין שפרסמה עליזה בלוך לפני שנתיים נקרא "לבנות את הגשר הזה". זו גם הכותרת הכי טובה למשימה החדשה שלה בעיריית בית שמש.
