ב־5 באפריל 2002 ניצב אביב כוכבי בפני אחד האתגרים המשמעותיים בחייו. הוא היה אז בן 38, אלוף־משנה, ועל חטיבת הצנחנים שבפיקודו הוטלה משימה מורכבת במיוחד: לכבוש את הקסבה של שכם, יחד עם חטיבת גולני בפיקודו של משה (צ׳יקו) תמיר. הקרב בשכם היה אחד משיאי מבצע חומת מגן, וברקע היה חשש כבד מהסתבכות ומאבידות כפי שקרה בג׳נין, בקרב שהחל יומיים קודם לכן. בתדרוך האחרון לקראת המבצע נצפה כוכבי רוכן על מפות עטופות היטב בניילון מהודק, שהוארו בפנסי יד. מתוך האפלולית, הוא נראה שלו וקר רוח.
תוצאות הקרב שהתנהל באותו לילה עלו על כל הציפיות: כיבוש מהיר של שכם, חיסול כמאה מחבלים, מאות עצורים, והרוג אחד בלבד לכוחותינו מאש ״ידידותית״ בשוגג. מט לטרור. קרב שכם נחשב מאז מופת של לוחמה אורבנית, וצבאות ברחבי העולם לומדים אותו עד היום.
אחרי אותו לילה ארוך בשכם כוכבי כבר נחשב נסיך, שדרכו כמועמד מוביל לרמטכ״לות סלולה. בינתיים הפרק הטקטי בקריירה שלו הסתיים והאתגרים השתנו לחלוטין, בעיקר בתפקידיו כמפקד פיקוד הצפון וכראש אגף המודיעין, וכעת כסגן רמטכ״ל. בסוף השבוע שעבר הודיע שר הביטחון אביגדור ליברמן על מינויו של כוכבי לראש המטה הכללי. הנה האתגרים המרכזיים שמצפים לכוכבי בקומה ה־14 בבניין הקריה בתל־אביב, ובחזיתות הגבול של ישראל.
הכי דחוף: עזה
אין סיבה להתרשם יתר על המידה מהדיבורים על ״הסדרה״. המצב ברצועת עזה נפיץ מאוד, בעיקר משום שמשחק השחמט איננו מול חמאס לבדו אלא גם נגד הג׳יהאד האסלאמי הפלסטיני, המשרת את רצונותיהן של סוריה ואיראן, שבכלל ״מתחשבנות״ עם ישראל על התקפותיה בצפון.
כוכבי מכיר היטב את הזירה הדרומית, עוד מימיו כמפקד אוגדת עזה. גולת הכותרת של כהונתו הייתה הנהגת שיטת ״חופת אש״ לסגירת מעגלים מהירה נגד מטרות בשטח הצפוף. לימים, כראש אמ״ן ב'צוק איתן', לקה המודיעין בהנהגתו בעיסוק פרטני בכל מטרה ומטרה, תוך החמצת חלק מהתמונה הגדולה של שיקולי האויב שהתבררה באיחור.
גם כיום, כל ירי לעבר ישראל או חיסול של איש חמאס או ג׳יהאד עלול להצית מחדש מלחמה מלאה מול עזה, והמטרה המדינית של מלחמה כזו עשויה להיות גם הפלה של שלטון חמאס. תרחיש כזה עשוי לקרות עוד לפני שכוכבי יקבל את הפיקוד מאיזנקוט, וכמובן במהלך כהונתו. הפתרון למצב הנפיץ בעזה מצוי במידה רבה בקהיר, שאוחזת את הרצועה במקום רגיש – המעברים הקרקעיים והתת־קרקעיים ברפיח – ואיננה בוחלת באיומים.
הכי מורכב: הצפון
אם חזית עזה מורכבת, הרי שהמשחק בצפון הוא מהמורכבים בעולם, בעיקר בגלל המשחק הכפול והמשולש של המעצמה הרוסית, שיושבת על אדמת סוריה ומנהלת אינטרסים סותרים מול ישראל, אסד, טורקיה, ואיראן. ועוד לא הזכרנו את חיזבאללה, שיש לו שיקולים משל עצמו.
בבסיס המצב בחזית הצפונית עומדת נחישות ישראלית למנוע, גם בכוח, התבססות של איראן בסוריה, ולמנוע נשק אסטרטגי גם מחיזבאללה. הצד השני, לעומת זאת, נחוש להשיג את הדברים הללו. וושינגטון לא באמת מתעניינת בנעשה בסוריה. כוכבי יצטרך להציג דרכים שימשיכו את הנס: תקיפות חוזרות ונשנות על יעדים איראניים, בלי מלחמה מצידה ובלי לחטוף מסוללות הנ״מ הרוסיות שהובאו לסוריה לאחר הפלת המטוס הרוסי.
הכי קריטי: איראן
עם כל הכבוד לחזיתות הצפון והדרום, איום של פצצת גרעין על ישראל הוא היחיד שיכול להיחשב קיומי. איראן שקועה עד זוב דם בצרותיה בבית ובסוריה, ונאנקת תחת עול הסנקציות הכלכליות המחודשות, אך דווקא משום כך גם התרחיש הבא איננו בגדר בלתי אפשרי: מנהיגי איראן מופיעים יום אחד על במה בטהרן ומכריזים כי ברשותם נשק גרעיני, שפיתוחו הושלם בסתר עקב ביטול ההסכם עם ארה"ב. הכרזה כזו יכולה להינתן בין אם בידי איראן יהיה נשק גרעיני אמיתי ובין אם לאו. מה ימליץ צה״ל של כוכבי לדרג המדיני במקרה כזה?
הכי ארוך: התאמה לעידן החדש
בעידן הסייבר והלחימה האורבנית, אופי האתגרים הצבאיים משתנה במהירות. צה״ל משנה את מבנהו באופן משמעותי, והתוכנית הרב־שנתית 'גדעון', שיישומה החל בשנת 2018, נהנית מתקציבי עתק. הבעיה היא שהמציאות משתנה הרבה יותר מהר מקצב ההשתנות של גוף גדול כמו צה״ל.
התאמתו של צה״ל לעידן החדש היא אתגר שלא ניתן להפריז בחשיבותו ובמורכבותו, והוא ילווה את אביב כוכבי בכל שנות כהונתו. שתי החלטות משמעותיות צפויות ממש בשנה הראשונה: החלטה על כלי הטיס העתידיים של צה״ל, ואולי גם רכש מסיבי נוסף של טילי קרקע־קרקע מדויקים.
נתחיל במטוסים: צה״ל צפוי להחליט בשנה הקרובה על רכש טייסת חדשה של מטוס הקרב F15 מתוצרת בואינג בגרסה מיוחדת לישראל, לאחר הזמנת שתי טייסות 'אדיר' בשנים קודמות (מטוסי F35I של לוקהיד מרטין). השאלה שנותרה פתוחה היא האם טייסת נוספת שירכוש חיל האוויר תורכב ממטוסי F15, או שוב מ'אדיר'.
עוד מסתמן בתחום האווירי כי צה״ל ירכוש מטוסי תדלוק חדישים מתוצרת בואינג, ושמונה מסוקי אימון מתוצרת 'מאקי' באיטליה לבית הספר לטיסה. הקרב הפתוח הוא בתחום המסוקים הגדולים שיחליפו את ה'יסעורים' הקשישים: האם צה״ל ירכוש מסוקי 'סיקורסקי' של לוקהיד מרטין מהדגם החדש, או מסוקי 'צ׳ינוק' של בואינג, בתוספת מספר מסוים של V22, מטוס המסוגל להמריא ולנחות אנכית כמו מסוק.
בתחום הטילים המדויקים לטווח של עד 150 קילומטרים, כוכבי נחשב כמי שתמך בתוכניתו של שר הביטחון ליברמן להצטייד בנשק מדויק מאוד מתוצרת תעש. כוכבי עשוי להורות על רכש טילים משמעותי נוסף כדי להשלים את החזון של ״חיל טילים״, גם על מנת לאפשר תקיפה מדויקת של מטרות מדויקות ומרוחקות, ללא צורך במטוסים המאוימים על ידי טילי נ״מ מתוחכמים.
הכי רגיש: צבא וחברה
זהו הנושא שצה״ל הכי פחות אוהב להציף בתקשורת, אבל גם הוא מחכה לרמטכ״ל הבא: שינויים באתוס החברתי והפיכת משרתי הקבע לשק חבטות, משפיעים על נכונותם של קצינים מצטיינים לשרת בקבע כקריירה ארוכת־טווח. חלק מהאזהרות של נציב קבילות החיילים בנוגע למוכנותו של צה״ל למלחמה הבאה – אזהרות שהרתיחו את הרמטכ״ל היוצא איזנקוט – קשורות גם לירידה באיכות צבא הקבע בשדרות הרחבות של הצבא (ולא בהכרח ביחידות הנוצצות), ובעומס הכבד המוטל על משרתים לאחר כמה סבבי קיצוצים.
זה עשוי להיות מאבק גורלי על אופיו של שירות הקבע בצה״ל, במטרה למנוע מצב שבו צה״ל יהיה למשרתיו בראש ובראשונה ״מקום עבודה״, שיזכיר באופיו את משמר הגבול ומשטרת ישראל.
