דמיינו מצב שבו תושב תל־אביב נחטף על ידי הרשות הפלסטינית, נחקר בעינויים במרתפי המוחבאראת (השב"כ הפלסטיני) במשך שבועיים, ואיש אינו פוצה פה ומצפצף. מתאם פעולות הממשלה בשטחים לא מרים טלפון למקבילו, ראש השב"כ איננו מתעניין, ראש הממשלה לא מציב דרישה חד־משמעית להחזיר את האיש ולא מאיים בשלילת אישורי מעבר לבכירים, חברות החדשות לא פותחות מהדורות עם הסיפור, והעיתונים אינם מכריזים עליו בכותרות הראשיות. היחידים שמתעניינים בפרשה הם קומץ עורכי דין פרטיים ועיתונאים. עכשיו הַחליפו נתון אחד, והכול יהפוך הגיוני: החטוף הוא ערבי. ערבי יכול להיחטף, ערבי יכול לעבור עינויים, ערבי 'לא מעניין אותנו'.
צריך לקרוא את החלטתו של סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, השופט משה דרורי, כדי להבין את עומק אוזלת ידן של הרשויות בטיפול בחתרנות המדינית של הרשות. דרורי הורה לשחרר למעצר בית את "מושל מחוז ירושלים" מטעם הרשות הפלסטינית, עדנאן ג'ית, הקשור על פי החשד לחקירתו בעינויים של אזרח ישראלי־אמריקני שנחשד במכירת נכס ליהודים.
תחילת הפרשה בגלגוליו של בית חמולת ג'ודה בשכונת סעדיה, הממוקמת בין שער הפרחים לרחוב ויה דולורוזה בעיר העתיקה. החמולה העמידה למכירה את הבית בן שלוש הקומות, ומוחמד דחלאן לטש עיניים וביקש לקנותו. דחלאן, מבכירי הרשות בעבר ויריבו המר של אבו־מאזן, הפעיל את מקורבו, אדם בשם פאדי אל־סלאמין, גייס כסף ממדינות המפרץ ושילם מקדמה על הבית. מאבקי הכוח והשליטה הפנים־פלסטיניים גרמו ליו"ר הרשות לסכל את המכירה. בדרך כלשהי הצליח הראיס למנוע את העברת הכספים, והעסקה בוטלה.
חמולת ג'ודה המתינה עד בוש, ומשהבינה שלא תראה את הכסף ביטלה את העסקה והציעה את הנכס שוב למכירה. הפעם הגיעה אליה חברה זרה המיוצגת על ידי איש עסקים פלסטיני בשם ח'אלד אל־עטארי, שהציע סכום נדיב במיוחד של 2.5 מיליון דולר. העסקה נחתמה, והבעלות הועברה בטאבו. זמן־מה לאחר מכן התברר שאל־עטארי העביר את הזכויות בנכס לחברות זרות. הללו פינו את הבית מדייריו, ולמקום נכנסו משפחות יהודיות.
דחלאן זעם על אבו־מאזן בגין טרפוד העסקה, ושלח את פאדי אל־סלאמין להגיש תביעת נזיקין בארה"ב נגד הרשות, בסכום של 103 מיליון דולר. מקורביו טענו בתחילה כי הנכס הגיע לידיים יהודיות בשל חמדנותו של אבו־מאזן והאינטרסים הכלכליים שלו. בהמשך הפיצו תיאוריית קונספירציה שלפיה אל־עטארי הוא מקורבו של אבו־מאזן וכן של הגנרל מאג'ד פרג', וכי שני הבכירים הפלסטינים אישרו את העסקה כחלק ממזימה לקדם בעלות ישראלית על נדל"ן בעיר העתיקה, כשלב בדרך להשתלטות על מסגד אל־אקצה. תרבות השחיתות ברשות הפלסטינית יצרה אקלים של חוסר אמון כה עמוק, כך שגם טענות הפייק המופרכות ביותר זוכות לאוזן קשבת.
הסיפור פגע במעמדה של הרש"פ, והראיס החליט לעשות הכול כדי להוכיח שאין לו אחות. בעשרה באוקטובר הוא כינס את הממשלה הפלסטינית, והורה להקים ועדת חקירה שתבחן את נסיבות מכירת בית חמולת ג'ודה. אבו־מאזן אף מינה את מקורבו הגנרל פרג' להפעיל את אנשיו במזרח ירושלים, כדי להדק את הפיקוח על שוק הנדל"ן בעיר.
את המשימה קיבל עדנאן ג'ית שהוזכר לעיל. ג'ית הסתובב בעיר העתיקה, ושמע שבעליו של נכס נוסף באותו רחוב מקיים מגעים עם מתווך מזרח־ירושלמי המחזיק בתעודות זהות ישראלית ואמריקנית, ומייצג חברות זרות שביקשו לרכוש את הנכס. המתווך השלים את ביצוע העסקה, ופתח תיק בהוצאה לפועל לצורך פינוי הדיירים מהבית שנרכש כדין. ג'ית חשד שגם כאן מדובר בחברות בבעלות יהודית, וזימן את המתווך ל'תשאול' במשרדי המוחבאראת ברמאללה. זה קרה לפני למעלה משבועיים, ומאז האיש עצור במרתפי המוחבאראת. אגב, בפסק דין אחר של השופט דרורי, שבו נפסקו פיצויים לפלסטינים שנחקרו במרתפי הרשות, מתוארים העינויים הקשים שעוברים הנחקרים שם.
אתר העיתון הפלסטיני 'אל־וטן' פרסם ידיעה שלפיה המתווך דווקא קיבל אישור מהרש"פ לרכוש את הנכס, אולם התנאי היה שהוא יחזיק בנכס בעצמו ולא יעביר אותו לצד שלישי. העיתון טען שהאיש נעצר מאחר שהפר את תנאי הרישיון שקיבל מהרשות. כך או כך, הפרסום חשף את המעורבות המדינית העמוקה של הרשות בתוך העיר העתיקה, בניגוד חמור לחוק הישראלי ולהתחייבויותיה בהסכמי אוסלו. התגלה שהרשות פועלת שלא כדין בשטחים ישראליים, בכך שהיא דורשת מכל מוכר או קונה של נכס לקבל אישור מראש להליך המכירה.
"רק ציטט פתוות"
כמה מילים על עדנאן ג'ית: האיש, תושב מזרח ירושלים, הורשע בחברות בארגון 'כוח 17' של אש"ף, ובמהלך השנים נעצר כמה פעמים במעצרים מנהליים על רקע ביטחוני. בכתבי האישום שהוגשו נגדו הוא תואר כ"ראש הפת"ח באזור סילואן, ראש התנזים באזור ירושלים, ומי שמכוון פעילות טרור עממי בסילואן". תוארו ברש"פ הוא "מושל ירושלים", ומבחינתה הוא הזרוע לקיום פעילות מדינית וריבונית בבירה. מעבר לארגון הפרות סדר והתפרעויות, תפקידו הנוכחי מטעם הרשות הוא לרדוף, לאיים ולפגוע באנשים שנחשדו במכירת נכסים ליהודים.
ג'ית ואנשיו מפיצים הודעות ברחבי מזרח־ירושלים, שבהן הם מבהירים כי כל עסקת מקרקעין באזור צריכה לקבל את אישורם. עסקה לא מאושרת עשויה לגרור עונש כבד למעורבים. למותר לציין כי על פי הסכם אוסלו אסור למנגנוני הביטחון הפלסטיניים לפעול במזרח ירושלים, אלא שג'ית פועל באופן מתוחכם. כאשר הוא מזהה חשד לעסקה לא מאושרת הוא מזמן את החשודים ל'תשאול' ברמאללה, תוך שהוא רומז להם כי סירוב לחקירה יעלה להם במחיר אישי כבד. לחלק גדול מתושבי מזרח העיר יש משפחה בשטחי הרש"פ, ואי־שיתוף פעולה עלול לגרום למעצרים ולעינויים של קרוביהם.
בעוד המתווך נמק בכלא, נעצר ג'ית ומעצרו הוארך על ידי בית משפט השלום. פרקליטיו ערערו למחוזי, והתיק הגיע לשופט משה דרורי. מההחלטה שפרסם דרורי עולה כי האיש חשוד בגיוס ישראלי לכוח מזוין של הרש"פ, באיומים וב"חטיפת תושב ישראלי והבאתו לחקירה במשרדי הרשות". במהלך הדיון התעוררה בעיה עם חומר הראיות. מתברר שאדם מסוים נכח בחקירת המתווך וראה שם את ג'ית, אולם לדבריו נוכחותו של ג'ית הייתה פסיבית והוא לא היה מעורב בחקירה או בעינויים. בנוסף, מדובר בעדות שמיעה שלא ניתן היה לאמת.
השופט דרורי הבין שקשה להאריך מעצר עם בסיס ראייתי רעוע, אולם שתל בהחלטתו רמזים עבים לאוזלת היד של הפרקליטות, שיכלה להעמיד לדין את ג'ית בגין כמה סעיפי אישום אולם לא עשתה זאת. שני הסעיפים המרכזיים שעליהם הצביע השופט דרורי הם הסתה לאלימות וחתרנות מדינית. כך, למשל, ג'ית פרסם פוסטים בפייסבוק שבהם קרא להרוג פלסטינים המוכרים קרקעות ליהודים. דרורי מציין כי עורך דינו של ג'ית טען אמנם כי ג'ית רק "ציטט פתוות" (פסקי דין מוסלמיים; י"י) וכי זו איננה עמדתו האישית, אולם הוסיף שעניין זה צריך להתברר בדיון הוכחות בבית המשפט. הוא כותב כמעט במפורש שניתן היה לעצור את ג'ית לתקופה ממושכת, אילו רק היה מוגש נגדו כתב אישום. עוד מוסיף השופט כי הסכמי אוסלו מחייבים את הרשות להחזיר אזרחים חטופים בתוך 24 שעות מרגע שנמסרה להם דרישה ישראלית, אולם מתברר שרשויות החוק בישראל לא טרחו להעביר דרישה כזו.
אגב, הרש"פ כלל לא מנסה להתחבא או להתחמק. סוכנות הידיעות של הרשות, 'ופא', ציטטה את וליד עסאף, שר פלסטיני המוגדר כ'ממונה על המאבק בגדר ובהתנחלויות': "לא מדובר בעניין מקרי, אלא מתוכנן. המעצר נעשה בד בבד עם המעקב אחר מדליפי הנכסים, במטרה לבוא עימם בחשבון. אני מזהיר מפני צעדי הסלמה ישראליים ביחס למוסדות הפלסטיניים, האזרחיים והביטחוניים. המעצרים הם חלק מהמאבק הפלסטיני ומוסיפים לנו כוח ועקשנות. הדלפת נכסים בירושלים היא פשע דתי, לאומי ומוסרי. זוהי בגידה גדולה, ועל פי הפתווה משנת 1935 יש להחרים את המוכר אפילו במותו".
משרד עורכי הדין גלס־ברסלע פנה בעניין ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדבליט, בדרישה להעמיד את ג'ית לדין בגין עבירה על סעיף 97 לחוק העונשין הקובע עונש מיתה או מאסר עולם לפעילות שנועדה לפגוע בריבונותה של המדינה. לחילופין אפשר להעמיד את ג'ית לדין בגין סעיף לחוק ליישום הסכמי הביניים (הסכם אוסלו), הקובע כי אזרח ישראלי המתגייס או חבר בכוח מזויין פלסטיני דינו מאסר חמש שנים.
ג'ית לא עובד לבדו. פעיל נוסף העובד איתו הוא כאמל אבו־קוידר, המפעיל כמה קבוצות פייסבוק פופולריות הממוקדות בהסתה נגד ערבים שנחשדו בשיתוף פעולה עם יהודים. הוא הראשון שביצע 'אאוטינג' למעורבים בעסקה השנייה, בפוסט שפרסם בפייסבוק. הנה כמה פנינים מהדף שלו:
"*** ובְנָהּ הכלב מכרו את הבית ל***, וזאת באותה דרך שעשה ג'ודה, ובאותו רגע איש זה מכר את הנכס למתנחלים. אתם בוגדים. מכרתם את ירושלים. קללה עליכם ויריקה עליכם… הוי טמא, ירושלים תחזור לבעלים שלה במוקדם או במאוחר ואתה תלך לפח הזבל של ההיסטוריה, אתה ואנשי עבאס המגנים עליך. איבדת את העולם הזה, כיוון שבכל מקרה הוא אינו נצחי. הכסף שלך יהיה האש שבה תישרף בגיהינום, הוי כופר מתייהד. הוי חזיר, אני קורא תגר עליך ועל כספך, שקיבלת כדי שתלך ברחובות ירושלים ורמאללה או בכל מקום בפלסטין ללא שומרים, וללא חשש על צווארך ועל אחוריך. אתה זבל, אפילו אצל האנשים שאתה משרת ושמכרת להם את הבית. יש לך כסף, ושום דבר אחר יותר מזה. לא יהיה לך מזל בעולם הזה ובעולם הבא".
בחזרה לפרשה. ח"כ בצלאל סמוטריץ הגיש שאילתה דחופה למשרד הביטחון, ובתגובה טען המשרד שהסוגיה מצויה באחריות שב"כ וכי יש להעביר את השאילתה למשרד ראש הממשלה. הפניית שאילתות לשב"כ היא דרך מוכרת למסמוס מהיר. סמוטריץ ביקש תגובה מראש הממשלה, והלשכה פנתה אליו והבטיחה לו פגישה עם גורמים במל"ל בתמורה למשיכת השאילתה. "זוהי חרפה", אומר סמוטריץ, "במדינה מתוקנת ראש השב"כ היה מתקשר ללשכתו של אבו־מאזן, נותן לו שעתיים להחזיר את האיש, ואם זה לא קורה מבטל במקום את כל אישורי המעבר ונכנס עם טנקים למוקטעה. היחס המחפיר לביטחונם של אזרחים ישראלים־ערבים נובע רק מגזענות. אם הוא היה יהודי, כל המדינה הייתה עומדת מזמן על הרגליים".
ביום רביעי השבוע הגיש סמוטריץ תלונה במשטרה נגד ג'ית בגין פגיעה בריבונות המדינה, מעשה המרדה, פרסום הסתה לגזענות ואיומים. "הפרשה חושפת את אוזלת ידה של מערכת החוק הישראלית בהגנה על חייהם של פלסטינים שכל חטאם הוא מכירה חוקית של קרקע ליהודים, והיעדרן של סנקציות אפקטיביות נגד הרש"פ בגין החוק הגזעני הקובע עונש מוות למוכרי קרקעות", אומר סמוטריץ. 
