מודעות אבל ענקיות כיסו שלשום את לוח המודעות בצומת סנהדריה בירושלים. בלילה הובא שם למנוחות השר דוד אזולאי ז"ל. עוברים ושבים בוססו רגליים בתוך מדמנת עלוני תעמולה עם תצלומים של גדולי תורה. חלקם ציוו על צאן מרעיתם להצביע דייטש, חלקם פסקו שיש איסור מדרבנן להצביע דייטש. לראש העירייה החדש, יהיה מי שיהיה בסוף, ייקח הרבה זמן לנקות את ירושלים מהלכלוך הזה. גדולי התורה שלה יתקשו להשלים ביניהם אי־פעם.
בשעה טובה ומוצלחת, הבחירות המקומיות מאחורינו. בעוד שבוע וחצי יתקיים סיבוב שני בכמה מקומות, אבל מוקד הסופה כבר מאחורינו. אנשים רבים רואים בבחירות הללו מיצג דמוקרטי לתפארת, אך זו לא יותר מהתלהבות של צופי יציע במופע גלדיאטורים. רוב זירות ההתמודדות היו עיסה עכורה של תאוות שררה מנוגדות. יועצים אסטרטגיים ניפקו סיסמאות ריקות למועמדים אגוצנטריים, מגבול הצפון ועד מבוא הערבה. תעשיית השיסוי הסלולרי עבדה שעות נוספות.
גם באזור מגוריי בחבל בנימין, שלתומי חשבתי אותו לזך יותר בכל הקשור לפוליטיקה מקומית, התפרצה לבה לוהטת של איבה. רק שלא יוסבר לנו עכשיו שזו הייתה מחלוקת לשם שמיים. הבחירות לרשויות המקומיות, משני צדי הקו הירוק, היו מחלוקת לשם משהו אחר לגמרי. שום דבר עקרוני לא היה שם, אפילו לא בירושלים. הקטטה הגדולה בין החרדים הליטאים והחרדים החסידים הייתה קטטה לשמה. גם אם החסידים וש"ס ניצחו לכאורה, אחרי שליאון הביס את אלקין ואת דייטש, מדובר באסון מנקודת המבט האינטרסנטית של המחנה החרדי כולו. עוד ניצחון כזה ואבד.
בעיצומם של הקרבות בירושלים רמז סגן השר ליצמן לאנשיו בבית שמש לתמוך בעליזה בלוך המזרוחניקית. זה טוב למדינה, רע לחרדים. תשוקת נקם גרמה לבכיר הפוליטיקאים החרדים לשלוח יד בלכידות הפוליטית החרדית, סוד קיומם והצלחתם. בלעדיה ובלעדי המשמעת הפנימית לא היו גורפים את הישגיהם העצומים בדור האחרון: תקציבי הישיבות, פטור גורף מחובת גיוס, המשך הדממת התחבורה הציבורית בשבת למרות הלחצים החילוניים, ועוד ועוד. עכשיו מרחפת על כל הטוב הזה סכנת פילוג והתפוררות.
במערכת הבחירות של סתיו תשע"ט הוטל גם ספק בציות ל"גדולי הדור". אין עוד רבנים מורמים מעם שאליהם נשואות עיני כל המצביעים והפוליטיקאים. אם אלפי חסידי גור אכן יצביעו בהמוניהם ברקוביץ בסיבוב השני, רק כדי לנקום בגפני וברבניו, זה יהיה כבר הרבה יותר מתחילתו של הסוף. המחנה החרדי ייגש חבול ומסוכסך מאי־פעם לבחירות הכלליות, שמועצת גדוליו פעלה באופן נמהר להקדמתן. ספק אם יהיה חבר בקואליציה הבאה. ספק אם יצליח לשמר באופוזיציה אפילו חלק מהישגיו ההיסטוריים. בלעדיהם, כל הסדר הישן בחוצותיו עלול להתפורר. מה שלא הצליחו לעשות שלל המפלגות האנטי־חרדיות לדורותיהן, עושים כעת החרדים לעצמם. יאיר לפיד עוד יגיד עליהם קדיש דרבנן.
