אני מאמין שבחלוף כמה עשורים מאז העלייה הגדולה ממרוקו, יהודי מרוקו באים לידי ביטוי יותר מאשר בעבר. הם פרושים ברחבי החברה הישראלית ונוטלים חלק משמעותי בעיצובה הערכי והתרבותי. ועדיין, תהיה זו טעות לחשוב שיוצאי מרוקו סיימו את השתלבותם בחברה. נכון, חל שיפור גדול מאז הימים הראשונים אבל המהלך עודנו בעיצומו.
עליית יהודי מרוקו נתקלה בקשיים הגדולים ביותר בהשוואה לעליות האחרות. רבות נכתב על כך ואין כמעט מחקר על העלייה ההמונית שלא מבדיל את העלייה הזאת מהשאר. הם שוכנו במעברות ובפחונים, בעיירת פיתוח שאך עלו על הקרקע, נשלחו ליישב את יישובי הספר שלאורך הגבולות. באותן שנים התגוררו רוב תושבי המדינה הצעירה במרכז הארץ. עולי מרוקו לא זכו לכך. הם נשלחו הרחק מזירות ההשפעה של המדינה וניכר היה שקשיי הקליטה נחתו עליהם בעוצמה.
גם העולים האחרים עברו חוויה דומה, אך בנוסף עולי מרוקו זכו ליחס מפלה, לקיפוח בחלוקת המשאבים ולמידה גדולה של זלזול ולגלוג. תרבותם לא הצטיירה כתרבות רצינית ומעמדם האישי והמקצועי נתפס כנחות במיוחד. לפיכך השינוי שהתחולל בעשורים האחרונים משמעותי יותר לגביהם מאשר לשאר העליות. הדור הראשון סבל מאוד, אך סלל את הדרך לדור השני שהצליח להיכנס בהדרגה לרקמת החיים הישראלית. הדור השלישי נחשב לחלק בלתי נפרד מהשכבה שמנהלת את המדינה.
הם השתלבו ברוב שכבות הניהול ומאיישים תפקידים בכירים בכל זרועות הביטחון ובייחוד בצבא. גם במשטרה ניכרת נוכחותם. הרמטכ"ל היוצא גדי אייזנקוט הוא בנם של עולים ממרוקו והמפכ"ל הנכנס משה אדרי אף הוא בנם של עולים ממרוקו. מרתק להסתכל על ההתקדמות האדירה שעשתה יהדות מרוקו בישראל. בדיוק מאותו מקום קשה, חוותה יהדות מרוקו צמיחה מרשימה שאנחנו נהנים ממנה כעת. צאצאי העולים תפסו כאמור עמדות מפתח בצבא ובמשטרה, ואף בשירות הביטחון הכללי, במוסד, בשלטון המקומי והארצי, והצלחתם ההדרגתית לא פחות ממדהימה לאור הקשיים שעבר דור המייסדים של יהדות מרוקו בארץ.
במקביל, גם כיום רבים מצאצאיהם של יהודי מרוקו גרים בעיירות פיתוח, ביישובי הספר, וההצלחה בלימודים של הדור הצעיר אינה מספקת, מה שפעמים רבות מונע מהבוגרים לקבל את המקצועות הנחשקים בחברה הישראלית. בעיניי המטרה היא שיותר ויותר מבני הדור השלישי, והדור הרביעי שיבוא אחריו, יתקבלו ללימודי רפואה, הנדסה, ארכיטקטורה, משפטים, פסיכולוגיה, מדעים, לפחות באופן שווה לייצוג היחסי שלהם בחברה, מה שעדיין לא קורה. לכן חשוב שהמדינה תעשה מאמץ אדיר כדי לממש את הפוטנציאל של החברה הנהדרים הללו.
להערכתי זה עניין של זמן עד להשתלבותם המלאה של צאצאי העולים שהגיעו בסמוך להקמת המדינה, אולם תחושת הקיפוח של הדור השלישי עדיין קיימת אצל חלק מבני העדה (ובצדק). כדי לגרום להשתלבות להתרחש, על החברה הישראלית להיפתח, ולתת לבני הדור השלישי סיכוי להצליח, ועל בני הדור הצעיר מוטלת המשימה לעשות הכל כדי לטפס הלאה ולהגיע לגבהים פרטיים וקהילתיים חדשים, ולסיים בהצלחה את אותו תהליך ארוך.
דניאל בן סימון הוא ח"כ לשעבר. הטור נכתב לקראת הכנס שיתקיים היום בהיכל התרבות בתל אביב לציון 50 שנה לברית יוצאי מרוקו בישראל
