ביום שלישי יתקיים בירושלים – וביישובים נוספים ברחבי הארץ – הסיבוב השני של הבחירות המקומיות. משה ליאון ועופר ברקוביץ יתמודדו ראש בראש על ראשות העיר. כל אחד מהשניים סוחב איתו מכשלות מהסיבוב הראשון ב־30 באוקטובר. אלה של משה ליאון ביזאריות במיוחד. אחרי חמש שנים בירושלים, השקעה כספית גדולה ומאמצים אדירים, ליאון נותר חסר תמיכה של ממש. למעט הדיל החרדי בין ש"ס ודגל התורה שהריץ אותו לראשות העיר והזניק אותו לסיבוב השני עם 33.2 אחוזים מהקולות – לא היה לו הרבה מה להציע לתושבי העיר. הרשימה של ליאון פשוט לא עברה את אחוז החסימה, והוא לא נכנס למועצת העיר.
אם ייבחר, ליאון לא יהיה ראש עיר עצמאי אלא תלוי עד צוואר בסיעות החרדיות ששלחו אותו לתפקיד, דגל התורה (6 מנדטים מתוך 31) וש"ס (5 מנדטים). שאלתי את בני כשריאל, ראש העיר הנצחי של מעלה־אדומים, האם אפשר לנהל עיר בלי חברי מועצה. "זה קשה מאוד, כמעט בלתי אפשרי", הוא ענה.
ליאון התחייב ערב הבחירות שיש לו תמיכה מסיבית של עשרות אלפי בוחרים שגייס בשכונות, בין פעילי ההסתדרות, בסניפי המרכולים של חברו רמי לוי ובמקומות אחרים. בפועל הוא אכזב, והביא לקלפי פחות בוחרים אזרחיים מאשר במרוץ הקודם שלו, בסוף 2013. הטענה כי שמו לא היה רשום על פתק הבחירה למועצה בגלל טעות טכנית נשמעת כמו תירוץ מהטירונות. באותה מידה אפשר לטעון כי שמו של ליאון, שבניגוד לאחרים התנוסס על פתק הבחירה לראשות העיר באותיות־ענק, סייע לו יותר.
המכשלה של ברקוביץ קשורה באחוז המצביעים הנמוך בקרב האוכלוסייה שתומכת בו. ברקוביץ זכה ב־28.8 אחוזי תמיכה בלבד בסיבוב הראשון. זה מספיק כדי לעלות לסיבוב השני, אך לא מעבר לזה. הסיפור מפתיע, כי לברקוביץ ותנועתו יש אחיזה בעיר. הוא כמעט הכפיל את מספר המנדטים של סיעתו 'התעוררות' במועצת העיר, מארבעה מנדטים לשבעה. בשכונות מעורבות גדולות כמו ארמון־הנציב, פסגת־זאב או קריית־יובל, רק מחצית מהבוחרים יצאו להצביע. אם ברקוביץ ייכשל שוב ולא יצליח להוסיף 10־15 אלף מצביעים, נוסף על 73 אלף המצביעים שתמכו בו בסיבוב הראשון, אין לו שום סיכוי לנצח.
אבל הסיפור היה ונשאר הפילוג בציבור החרדי, שהתפזר בין התמיכה בליאון ובמועמד החרדי יוסי דייטש, שלא הצליח להתרומם. התוצאות בקלפי החריפו את הקרע בין דגל התורה הליטאית ובין אגודת ישראל שמאגדת חצרות חסידיות (גור, בעלז, בויאן, סלונים ואחרות). דגל זכתה כאמור ב־6 מנדטים לעומת 3 של אגודת ישראל. הליטאים לא הפסיקו השבוע לקנטר את יריביהם וללעוג להם, ולקרוא לעברם 6:3 בכל הזדמנות, כמו אחרי תבוסה במשחק כדורגל.
הקרב בין דגל התורה ואגודת ישראל מאפיל כמעט על ההתמודדות בין ליאון וברקוביץ. אחרי שיטוט בשכונות החרדיות ושיחות עם רבים בהנהגה וברחוב, הגעתי למסקנה הבאה: 30 אלף המצביעים של אגודת ישראל יתחלקו בצורה שווה בין ליאון וברקוביץ, ובכלל לא חשוב מה יחליטו האדמו"רים הגדולים. עשרת אלפים יצביעו לליאון, עשרת אלפים כועסים ותאבי נקם יצביעו לברקוביץ, והיתר יטילו פתק לבן או שלא יגיעו כלל לקלפי. יש לי תחושה שסגן השר יעקב ליצמן יהיה אחד מהם.
