יום חמישי, מרץ 6, 2025 | ו׳ באדר ה׳תשפ״ה
לארכיון NRG
user
user

אלישיב רייכנר

החל את דרכו במקור ראשון ב-2000. כותב טור בענייני חברה ופריפריה במוסף 'יומן'. פרסם שבעה ספרים על החברה הישראלית

אחרי השיטפון: אסון נחל צפית מייבש את הנגב

הטיול שהסתיים בטרגדיה גורם לבתי ספר רבים ללכת לקצה השני, ולבטל סיורים בדרום גם כאשר אין חשש אמיתי לשיטפון. לא רק התלמידים מפסידים

פחות משלושה מילימטרים של גשם ירדו בהר הנגב מתחילת העונה ועד אמצע השבוע הנוכחי. הנגב המזרחי עדיין יבש ונטול שיטפונות. זה לא הפריע לבית ספר שהיה אמור לטייל באזור בימים שני ושלישי, במסגרת 'מסע נגב', לבטל לחלוטין את הטיול. רעואל קסל, מדריך הטיולים שהיה אמור להדריך את הקבוצה, הציע לה לבקש מחדר המצב של משרד החינוך מסלולים אלטרנטיביים ללא חשש שיטפונות, אך בית הספר החליט לוותר על הטיול לחלוטין. הוא לא היה היחיד. מדריכי טיולים בנגב מדווחים לאחרונה בעצב על תופעה נרחבת של ביטולי טיולים, המסתמנת כפוסט־טראומה של אסון נחל צפית באפריל.

קסל, שבעשור האחרון מדריך טיולים בעיקר בנגב, מדבר על "יד קלה על ההדק" מצד כל הגורמים. "גם משרד החינוך, גם חדר המצב שמופעל על ידי החברה להגנת הטבע וגם בתי הספר עצמם, מבטלים בקלות רבה מדי את הטיולים", הוא טוען. "כלי התקשורת מדווחים בהגזמה על מזג האוויר, וכולם נכנסים להיסטריה, לא סומכים על המדריכים אלא בוחרים ללכת על בטוח ופשוט לבטל הכול, בלי לחפש אלטרנטיבה".

צילום: מרים צחי
מבטלים הכול מבלי לחפש אלטרנטיבה. טיול בנחל הבשור. צילום: מרים צחי

אלון שריג, רכז הטיולים של 'מדרשת ביחד' בירוחם, מאשר את קיומה של התופעה. "אף שמשרד החינוך לא היה אשם באסון שאירע בנחל צפית, הוא נכנס לפניקה מוחלטת וכך גם ההורים. על כל חשש קל לשיטפונות סוגרים את כל המסלולים בהר הנגב, מערד ועד אילת. אם עד האסון היה קיים מדרג בין האזורים והיו מוצעות אלטרנטיבות, היום לא מאשרים טיול באף מסלול שמופיעה בו המילה נחל". שריג מביא כדוגמה את שביל המצלעות במכתש הגדול. מדובר במסלול מוכר, הוא אומר, חלק משביל ישראל שעובר בו רק יובל קטן, אך גם הוא נסגר מאימת הגשמים.

רשימת הנפגעים מהביטולים הרבים אינה מסתכמת במדריכי הטיולים. היא כוללת אכסניות נוער, אורחנים ומקומות לינה אחרים, חברות אוטובוסים, חברות אבטחה ואנשי תיירות רבים שהיו אמורים לספק שירותים לקבוצות שביטלו את הגעתן. על פי נתוני משרד החינוך, מאז תחילת שנת הלימודים הנוכחית, לא פחות מ־1,600 בתי ספר דחו טיולים בשל מזג אוויר.

בחברה להגנת הטבע, המפעילה את חדר המצב של משרד החינוך, אומרים שהחברה היא רק "קבלן מבצע", ושההחלטות מתקבלות לפי הקריטריונים שקבע משרד החינוך. דוברת משרד החינוך, מיכל צדוקי, אומרת שחדר המצב רק מספק אישורים לבקשותיהם של מנהלי בתי הספר, ואינו מבטל טיולים. המנהלים הם שמחליטים אם לבטל את הטיול לחלוטין, או להתאמץ למצוא מסלול חלופי. צדוקי גם טוענת שלמיטב ידיעתה לא חל שינוי בקריטריונים לאישור טיולים בעקבות אסון נחל צפית.

בינתיים, למדריכים ולכל יתר המעורבים בטיולים בנגב לא ממש אכפת מי הם הגורמים הלחוצים במערכת. בשורה התחתונה הם שעומדים ומחכים בנגב לקבוצות המטיילות, שמבוששות השנה לבוא.

נשארים בקהילה

כשבלה אלכסנדרוב עזבה את באר־שבע בנעוריה, היא לא העלתה על דעתה שהיא עוד תשוב אליה, בטח שלא במסגרת גרעין התיישבות אידאולוגי. כיום היא עומדת בראש ארגון ארצי המשקיע משאבים רבים בהפיכת בירת הנגב למוקד של קהילתיות, התחדשות וחדשנות. אלכסנדרוב עלתה מלטביה בילדותה היישר לשכונה ד' בבאר־שבע, מהשכונות החלשות בעיר. כבר כילדה רצתה לעזוב. "הייתי בטוחה שהשכונה שלי, עם כל המראות הקשים שהיו בה אז, זו באר־שבע. כשהגעתי פעם לשכונת רמות בעיר וראיתי את הווילות שם, התקשיתי להאמין שגם זו חלק מהעיר". כגו'דאית מצטיינת היא התקבלה בגיל תיכון ללימודים במרכז לטיפוח מחוננים בספורט של מכון וינגייט, והתנתקה בהדרגה מבאר־שבע. אחרי התיכון הקימה וניהלה מעון לנוער בסיכון, ולמדה לתואר בעבודה סוציאלית. בשנת 2009 שמעה על קהילת קמה, קהילת בוגרים של גרעיני תנועות נוער הפועלת בשכונה שלה לשעבר, והחליטה להצטרף.

אלכסנדרוב, שהקימה בינתיים משפחה, משתייכת עד היום לקהילת קמה. הקהילה, שעברה בינתיים לשכונה אחרת בבאר־שבע, מונה כיום 14 משפחות. בשנת 2006 הקימו חברי הקהילה את עמותת 'ארץ עיר' ('תור המדבר' לשעבר), ואלכסנדרוב מנהלת את העמותה בשנים האחרונות. החזון של 'ארץ עיר' מדבר על קידום קהילתיות עירונית בכל הארץ, בעיקר בערי הפריפריה, באמצעות שלושה תחומים מרכזיים: קהילה, יזמות ותעסוקה. אלכסנדרוב וחבריה מאמינים שקהילתיות היא הערך המוסף של הערים. "כשיש קהילה פעילה בעיר, חבריה מרגישים שייכות למקום. זה יוצר אכפתיות ומעורבות חברתית שמשפרת את העיר, וגורמת לצעירים המקומיים להישאר ולצעירים מבחוץ להצטרף".

'ארץ עיר' הקימה וליוותה עד היום יותר מחמישים קהילות עירוניות, וכיום נמצאות ברשת הקהילות שלה 19 קהילות מגוונות של צעירים. גם בפעילותם בתחום התעסוקה, משתמשים ב'ארץ עיר' בכלים קהילתיים. "עשינו מיפוי גדול וגילינו שיש מספיק שחקנים בתחום התעסוקה, ומה שחסר הוא אינטגרציה ושיתוף פעולה בין כל הגורמים". בסיוע מרכז לאודר לתעסוקה בנגב ובשותפות קק"ל ארה"ב, הקימה 'ארץ עיר' רשת מנהלי משאבי אנוש של כל החברות בנגב. הם נפגשים, מחליפים ידע, וחושבים יחד על פיתוח התעסוקה באזור. במקביל הוקמה גם רשת של כל ארגוני התעסוקה בנגב, ורשת של ארגוני צעירים המקדמים תעסוקת צעירים.

כל הגורמים הללו נפגשו ביום שני השבוע באירוע שיא שנתי – ועידת משאבי אנוש השנייה בנגב. נושא הוועידה, שהתקיימה בבאר־שבע, היה "אתגרי התעסוקה בעידן הרב־דורי". רבים מהדוברים התייחסו לסוגיה של התאמת מקומות העבודה לצעירים, בני דור ה־Z, שנולדו החל מאמצע שנות התשעים. "זה לא ברור מאליו שאנשים נפגשים כך במטרה לשתף פעולה ולשתף ידע", אמרה אלכסנדרוב בפתח הוועידה. "אנחנו רואים במעסיקים לא רק מקומות עבודה, אלא סוכני שינוי משמעותיים. כדי לשנות את הנגב, צריך שנפעל כולם יחד".

כתבות קשורות

הידיעה הבאה

כתבות אחרונות באתר

Welcome Back!

Login to your account below

Retrieve your password

Please enter your username or email address to reset your password.