אם עולה חדש היה נוחת כאן השבוע, המילים הראשונות שהיה לומד בעברית הן "שומרי הסף". צמד מילים ישן שזוכה לעדנה מחודשת מלאה בצביעות. ביטוי שהוא נכון בעיקרו אבל הפך להיות בשבועות האחרונים סמל לכלום. "שומרי הסף" הוא הכינוי החדש של האופוזיציונרים החדשים לממשלה.
מיהם שומרי הסף? כל מי שמתיישר לפי האג'נדה הנכונה, אמת לשעתה. המפכ"ל (רק כשהוא חוקר את ראש הממשלה), הרמטכ"ל (רק כשהוא מבקש, לפי הדיווחים, לרסן את הממשלה), בית המשפט העליון (רק כשהוא מחליט להתיר את כניסתם של פעילי BDS לישראל או לפנות את עמונה), סגן הרמטכ"ל יאיר גולן (רק כשהוא מתריע מפני "תהליכים" בחברה הישראלית), העיתונאים (רק כשהם מטפלים בבנימין נתניהו, או שוב לועסים את תזת "הימין רצח את רבין"), הפקידות המקצועית במשרדי הממשלה (רק כשהם מתריעים מפני מירי רגב או איילת שקד, אחרת הם "פקידונים" או "משרתי הממשל"), וכמובן – היועצים המשפטיים. האחרונים כבר קטפו במציאות חיינו את דרגת האל החדש, הקדושים המעונים, הילד הדמוקרטי עם האצבע בסכר מול כוחות האופל הפשיסטיים.
וככה, שומרי הסף מלטפים זה לזה את האגו בחשיבות עצמית בלתי נגמרת, מתנחמים אלה בזרועות אלה כמה חיוניים הם, ומקבלים חיבוק חם מהברנז'ה התקשורתית, מהאופוזיציה, ומהלשעברים והבדימוסים, מרואיינים נחשקים לעת מצוא. הם אלה ששומרים על החברה הישראלית, כי מה מבין העם? הם אלה שמונעים פה שטף דיקטטורי.
גם היועץ המשפטי לממשלה הוא שומר סף, כל עוד הוא פועל לפי האג'נדה כמובן. אם לא, הוא הופך להיות "השפן" ומותר לבזות אותו, להפגין מול ביתו ומול בית הכנסת שלו בזמן שהוא אומר קדיש על אימו. הוא שומר סף כשהוא יוצא נגד חוק "נאמנות בתרבות" או נגד חוק ההסדרה, אבל אם יעז לגבות את שרת המשפטים או ראש הממשלה – הוא משרתם של אדוני השלטון, שומר הסף שסרח.
השבוע הייתה זו דינה זילבר, המשנה ליועמ"ש, שהחליטה לצאת בנאום הטפת מוסר לפוליטיקאים ולעם כולו בכנסת. במקום להביא חוות דעת מקצועית, שזה תפקידה, היא החליטה להיות נביאת הזעם הקדושה. המילים שהיא נשאה שם בלתי נתפסות: "הארץ שינתה את פניה", הטיפה לנו הפרקליטה הבכירה, "הימים אינם פשוטים והם מביאים איתם לא רק חוקים חדשים אלא גם מילים חדשות. משילות, נאמנות, התגברות. שיח לעומתי, פוצע, מצלק את הרקמה החברתית המשותפת". הבנתם? מילים! מילים חדשות. יוצרי השיחדש המשפטי מטיפים לנבחרי הציבור ולציבור כולו על מילים חדשות בשיח. אלה שהביאו עלינו את מבחן הסבירות והמידתיות הצבוע והמומצא, החליטו שאנחנו, כן אנחנו, אלה שמביאים מילים חדשות.
הגברת זילבר, אנא, הרשי לי הקטנה, אף על פי שאני מחוסרת תואר משפטי כלשהו, להבהיר לך: את לא פוליטיקאית ולא פובליציסטית. היתרון היחיד שלך על שאר הציבור הוא שאת מוסמכת להביא חוות דעת מקצועית לפי הכשרתך וניסיונך. ניסיונך איננו בשפה העברית או בסוציולוגיה. אשמח שתרוצי כמו עמיתתך טליה ששון בבחירות דמוקרטיות, ותעמידי את סל ערכייך למבחן הדמוקרטי. עד אז, המוסר שלך לא גבוה יותר משל האדם ברחוב.
מילה טובה לשרת המשפטים, איילת שקד, שהחליטה להעמיד את זילבר במקומה ולא לאפשר לה לייצג את הממשלה בכנסת. את זילבר צריך לפטר. זה אמנם לא בסמכותה של שקד, אך מכיוון שכך צריך לקצץ את סמכויותיה מפני שגם כך היא מנצלת אותן בניגוד לתפקידה.
שנת ישרים בתקופה חשוכה
שלא תבינו לא נכון. אני מאמינה בשומרי הסף. אני מאמינה שנדרשת מערכת של איזונים ובלמים בין הפוליטיקאים לבין שאר המערכות. אבל לאחרונה שומרי הסף האלה הם גולם שקם על יוצרו, ואז אין צורך בדמוקרטיה. העם בוחר אנשים שמייצגים את ערכיו, והם מייצגי הציבור. שומרי הסף צריכים לשמור שהם לא ינהגו בצורה מושחתת או בניגוד לחוק, אבל אין להם שום יתרון על פוליטיקאים כשמגיעים לסל ערכים מוסרי.
גם היום "שומרי הסף" מונעים הרס בתי מחבלים בגלל פלפולים משפטיים ומוסריים, רומסים את ההרתעה הישראלית מול הטרור. שומר הסף הבג"צי מתיר כניסת חולים מרצועת עזה לטיפולים בישראל, כשהשבוע הבהיר ראש השב"כ שבפועל אותם חולים משמשים בלדר של חמאס. הם גונבים מנבחרי הציבור את שיקול הדעת שניתן להם לפי חוק, ומי שמעז לבקר אותם מתויג כאויב הדמוקרטיה. על איזה סף בדיוק הם שומרים?
תשאלו את אילנה דיין כמה נעים להיות שומרת סף כשאת שומרת על הסף הנכון. רגע אחד תחרגי מהסף הנכון ותוגדרי כמשתפת פעולה עם השטאזי. תחקיר אחד, אחד בלבד, פרסמה אילנה דיין בתוכניתה 'עובדה' נגד פעילי שמאל קיצוניים, עזרא נאווי וחבורתו, שנחשדו בהסגרת חפים מפשע למנגנוני העינויים של הרשות הפלסטינית. תחקיר אחד הספיק לברנז'ה כדי לשפוך עליה קיתונות של בוז ושנאה. את תחקיר ההמשך החליטה דיין לגנוז. סיבותיה עימה.
ומעל הכול, אתם יודעים למה אני מפקפקת בתזת "שומרי הסף"? כי בתקופה הכי חשוכה כאן הם ישנו שנת ישרים. הם לא היו כאן בשנת 2005, בתקופת ההתנתקות, עת רמס אריאל שרון כל נורמה דמוקרטית כדי לגרש אלפים מהבית שלהם. התקשורת אתרגה והכשירה שחיתויות, בג"ץ פסק לפי הממשלה ולא התערב, רשויות החוק עצרו קטינים עד תום ההליכים והנהיגו "משטר מיוחד" כלפי נוער שהתנגד להתנתקות, הם הגדירו "אי ציות" וחסימת כבישים כ"המרדה" (היועמ"ש מזוז, כיום שופט בבית המשפט העליון), ועצרו ילדות בנות 14 למשך 40 יום בתת־תנאים. שומרי הסף המהוללים. הילד עם האצבע הדמוקרטית בסכר.
יש הרבה חשיבות בשומרי סף בדמוקרטיה. נבחרי הציבור מוכרחים להיות נתונים לביקורת ואוי לנו אם יעשו מה שבראש שלהם. התקשורת חשובה, בית המשפט חיוני, הפקידות המקצועית הכרחית. לכן, כשהם חורגים מתפקידם בשם איזו שליחות מוסרית אישית, הם עצמם פוגעים בדמוקרטיה ובאמון הציבור.
מי יהיה שומר הסף של שומרי הסף? 
