עשרות עיתונאים וצלמים מהארץ ומהעולם חיכו לאביגדור ליברמן שלשום בצהריים בחדר ועדת הכנסת. ליברמן, סבלני ונינוח, ענה באריכות ובמתינות־לשון לשאלות העיתונאים על תהליך ההסדרה מול חמאס, על הדלק הקטארי וגם על המחלוקת שלו עם ראש הממשלה בנושא חאן אל־אחמר. בשיחות פרטיות ליברמן הרבה יותר בוטה נגד נתניהו. הוא טוען בין היתר כי ראש הממשלה מעולם לא נתן לו גיבוי מדיני ופוליטי ולא אישי, אחרי ששרי הקבינט נפתלי בנט, ישראל כץ ויואב גלנט תקפו אותו ללא הרף. הוא ציפה למילה אחת של תמיכה, והיא לא הגיעה.
"אני שר הביטחון שלך, בנאדם", התבטא ליברמן, "אתה לא יכול להגיד משהו? כמה זמן אני יכול להיות שכפ"ץ שלך? איך אני יכול לצאת כל יום לעבודה בתחושה שאני לבד?"
היחסים המעורערים עם נתניהו עודדו את ההתפטרות של ליברמן, אבל לא רק הם. במסיבת העיתונאים בכנסת, דקות לפני הפרישה של ישראל ביתנו מהקואליציה, התגנבה הערה אחת שמספרת הכול. הכתב הפוליטי של ערוץ 10, עקיבא נוביק, הגדיר את ליברמן "כישלון" בשאלה שהציג לו. ליברמן רתח בפעם הראשונה והיחידה. הוא טען שנוביק הוא "עיתונאי מטעם". מטעם מי? כנראה מטעם נפתלי בנט והבית היהודי, לפחות בעיני רוחו של שר הביטחון המתפטר.
וזו הולכת להיות המלחמה הגדולה של הבחירות הבאות. מי חזק יותר מול חמאס, מי מכה בלי הפסקה, מי ימני יותר. תחושות הביקורת של רוב הציבור לנוכח ההסדרה האחרונה ומול תהלוכות הניצחון של חמאס, הן זירה מצוינת לפעילות מאגפת. כל אחד ינסה לעלות על טנק או מטוס קרב ולתפוס טרמפ על עזה. לפי שעה, ליברמן משאיר לבנט אבק. הוא מיהר לעזוב את הממשלה ה"רופסת", אבל שר החינוך בנט מתעקש להישאר שם, גם אם הוא דורש את תיק הביטחון (ולא יקבל אותו).
ליברמן ירוץ בבחירות הללו על כרטיס המלחמה וההכרעה, כאילו שהוא לא היה שר הביטחון במשך שנתיים וחצי, הפר הבטחות מיליטנטיות (חיסול הנייה) וגילה עודף איפוק, ובצדק. אני משוכנע שליברמן היה מכיל גם את ההסדרה הזאת לו היינו בתחילת 2017. אבל היום הולכים לבחירות, האינטרס האישי והרצון לשרוד קודם לכול. ליברמן הוכיח שהוא יודע לעשות פוליטיקה, ואת הקמפיין שלו בבחירות 2019 הוא פתח בבום מפתיע ומעורר השתאות.
