מה מתחיל במ', מה מתחיל במ', מתחיל במ'? יש שיר כזה לילדים שכתבה דתיה בן־דור, וחוץ מממתקים ומרציפן ומרגרינה וגם מה פתאום ומה נשמע ומה זאת אומרת, שמופיעים בשיר הילדים החמוד הזה, יש עוד הרבה דברים כמובן שמתחילים במ'. למשל מ'. סגן אלוף מ'.
יש עוד הרבה מילים שמתחילות במ' ופחות מתאימות לשיר ילדים עליז. מוות מתחיל במ', ומסירות מתחילה במ', ומולדת ומדינת ישראל מתחילות במ', ומחבלים, ומבצע ומדים ומלחמה. ומ', שהשבוע הקשה הזה התחיל בידיעה על מותו במבצע חילוץ הרואי ממבצע שהסתבך בעזה, ומאז שוגרו לעבר ישראל מאות רקטות והדרום חזר להיות חזית פעילה.
ועכשיו הייתי רוצה להתעכב עוד קצת על מ', אבל לכי תכתבי על אדם שהקדיש את חייו למדינה ולשמירה על ביטחונה אבל אסור לנו לדעת עליו כמעט כלום. ואני באמת לא יודעת הרבה על מ', ולא יודעת הרבה על משפחתו וילדיו, אבל קצת קצת יודעת על האבל הכבד שירד עליהם ועל החיים בלי, בלי מ'. ורוצה לשלוח מפה חיבוק ומילות ניחומים. שידעו שבלי שאנחנו מורשים לכבד את זכרו עם שם ותמונה ולשמוע מי הוא היה, ובאילו תכונות טובות הוא התברך, או מה הוא אהב לעשות ומה היה מצחיק אותו, אנחנו כואבים יחד איתם את מותו בטרם עת, ודומעים יחד איתם ומרכינים ראש.
סא"ל מ' מצטרף לחיילים אלמונים, שמשורתם משחרר רק המוות. "וּמִכָּל עֲבָרִים רִבְבוֹת מִכְשׁוֹלִים/ שָׂם גּוֹרָל אַכְזָרִי עַל דַּרְכֵּנוּ/ אַךְ אֹויְבִים, מְרַגְּלִים וּבָתֵּי־אֲסוּרִים/ לֹא יוּכְלוּ לַעֲצֹר בַּעֲדֵנוּ". מ', יהי זכרך ברוך.
דרום ללא פואנטה
אתם מכירים את הז'אנר הזה של הסיפור בלי פואנטה? אז הנה אחד: היה היו תושבים בדרום שהבית שלהם הפך לזירת מלחמה מודרנית וכשנשמעות אזעקות הם צריכים להיכנס למקלטים. זה משהו שקורה מדי פעם. לפעמים זו סוג של שגרה. רבים מהם סובלים מפוסט־טראומה. הם קמים בבוקר לבית הספר או לעבודה, וצריכים להתפלל שלא ייפלו עליהם פצצות מהשמיים.
יש המשך לסיפור: פעם אחת ועוד פעם אחת ועוד פעם אחת, כלומר הרבה פעמים, הממשלה לא ידעה מה לעשות עם חמאס שמעבר לגדרות. אבל האופוזיציה, חברתה הטובה של הממשלה, לחשה לה במתק שפתיים מה היא צריכה לעשות. היא יודעת ממש טוב מה צריך לעשות. להפציץ! מכה אנושה! ללא רחם! בכל הכוח! הממשלה הייתה מבולבלת. מוזר, היא חשבה לעצמה. אולי איזה זאב אכל את החברה שלה, ואם זה לא זאב, אולי זה היה נץ שבלע אותה. היא מדברת קצת מוזר, אבל זה משהו שקורה מדי פעם. לפעמים זו סוג של שגרה.
ומה קרה בסוף? אני רואה אצבעות מונפות מהקהל. האם יש סוף לסיפור הזה? אני לא יודעת. האם יהיה סוף לסיפור הזה? אני לא יודעת. הבטחתי סיפור ללא פואנטה. הנה, קיימתי.
עיר ללא אחריות
אדישי כל העולם התאחדו בירושלים. ערסים, זקנים, דתיים, חילונים, אנגלוסקסים, צרפתים, שארית הפליטה של אצולת רחביה, משפרי דיור בהר־חומה, ירושלמים ותיקים וירושלמים לרגע.
כ־60 אחוזים מהיהודים שגרים בירושלים לא הלכו לקלפי ביום שלישי. אולי היה קר, אולי היה משהו משעשע בטלוויזיה, אולי באמת באמת לא מעניין אותם מה קורה בעיר שלהם. גם כשהיה ברור שיש פה קרב בין דילים שנרקמים מעל לראשי התושבים, של כוחות פוליטיים גדולים שפחות אכפת להם מהעיר ויותר אכפת להם מעצמם (ראו ערך הנתון שליאון לא הכניס ולו מועמד אחד מטעם מפלגתו למועצת העיר), להתארגנות מקומית של התושבים, הם נשארו בבית עם התה והספרים. נו, מה נאמר ועל מה נתאונן, ירושלמים אוהבים להיות בבית.
כל הפוליטיקאים הגדולים דחפו את האף שלהם למקום שהם לא גרים בו, כי מעבר לדילים ולפוליטיקה הישנה, הם יודעים שירושלים היא משהו מיוחד. שלירושלים יש חשיבות מיוחדת. ואת מה שהבינו אלה בחוכמתם, התושבים שלא נהרו לקלפיות לא הבינו.
כירושלמית שגלתה לפני כשנה מהעיר אחרי 31 שנים, אני מרגישה נבגדת בידי התושבים. תושבי ירושלים לא אמורים לדאוג רק לענייני תברואה וארנונה יקרה, הם תושבים של עיר הבירה של ישראל, שהיא מורכבת והטרוגנית מאוד, שכמה שהיא יכולה להיות יפה וסגנונית, ככה היא יכולה להיות גם מכוערת וכבויה. ירושלים שיכולה להיות משוש כל הארץ, עיר שחוברה לה יחדיו, וקריית מלך רב – איכה יועם זהב?
סליחה אם אני נשמעת פומפוזית, אבל בשונה מכל עיר אחרת בישראל, לבעלי זכות הבחירה בירושלים יש אחריות לאומית. עיני רבים היו נשואות לתוצאות בה, ולא סתם. הפסיפס האנושי והתרבותי שבה יכול להיות אור לערים אחרות, והדבק הגס שבו הוא הודבק אתמול בערב לא ממש מחמיא לעיר. כשרואים את תמונות הניצחון מהמטה של ליאון – רק חרדים, ללא אוכלוסיות אחרות, ללא נשים, זה לא נראה טוב.
ואף שאני תומכת נלהבת בחוק יסוד ההתבכיינות – אהיה פחות סובלנית לתלונות על העיר המתחרדת, המלוכלכת, הלא ליברלית, שתושביה החילונים לא מרגישים בה בבית. בסוף בסוף, אין תירוצים לכמה אלפי אנשים שבחרו שלא לבחור ומסרו את גורל העיר לידיהם של עסקנים. אומרים שההפך מטוב זה לא רע, אלא אדישות. כמה נכון. 
