מאז יום רביעי האחרון והתפטרותו של שר הביטחון לשעבר אביגדור ליברמן נכנסה המערכת הפוליטית לסחרור מסיבות עיתונאים. הראשונה כאמור הייתה של ליברמן שכבר בפתחה הודיע: אני מתפטר ולמעשה הכריז: 'אני לא יכול עוד לשאת את המחיר הפוליטי של המתקפות עליי'. יו"ר ישראל ביתנו אמר בכנות: אני עוזב את מערכת הביטחון (בעיצומה של תקופה רגישה מאוד, כפי שנודע אתמול) כי המנדטים שאקטוף בסוף הדרך חשובים יותר מיציבות ביטחונית עכשיו, פחות או יותר.
ליברמן דחף את המערכת לסחרור פוליטי. מיד אחריו הודיע כחלון כי לא ניתן להישאר בקואליציה של 61 ח"כים, למרות שהם כבר הוכיחו בממשלה הזו ממש שזה אפשרי, ואילו בנט ניסה להפיק את המרב מהמצב החדש ולהיכנס לתפקיד חלומותיו: תיק הביטחון. לא רק זו, יו"ר הבית היהודי הציב לראש הממשלה אולטימטום בגיבוי מלא של חברי סיעתו והצהיר בריש גלי: "או ביטחון או שאני בחוץ". מבחינתו זה תפקיד חייו ומדינת ישראל זקוקה להצלה, ולכן בחר ללכת על כל הקופה.
בדיעבד וגם לכתחילה היה ניתן לומר כי מדובר במהלך מסוכן לחלוטין וללא תוחלת ממשית. נתניהו אכן נרתע מבחירות בעת הזו ולכן פירוק הממשלה הייתה נקודת פתיחה טובה מבחינה תיאורטית לבית היהודי, כמו שהייתה לליברמן. אבל הקהל הביתי של בנט, המפד"לניקים, עדיין מרגישים כי הם נושאים את האלונקה ואי הירתמות שלהם תותיר את המערכת חשופה בצריח.
בנט חשב שהוא מביא לציבור הסרוג פוליטיקה חדשה בבחירות 2013, אך בפועל, מאז הוא מתנהל בכפוף לכל האילוצים שהם מטילים עליו ברגעים המכריעים ומונעים ממנו לקחת אותם קדימה. יו"ר הבית היהודי זיהה נכונה את נקודת החולשה של ראש הממשלה, אך גם נתניהו ידע להתקשר לרבני הציונות הדתית הבוקר וכן לצאת בנאום "סכנה ביטחונית" רגע לפני הנאום של בנט-שקד ולחשק אותם מבית. נתניהו הוא ממש הלוחש לסוסים של הציונות הדתית, בכל פעם בוחר במילות הקוד הנכונות כדי לגייס אותם אליו.
מאז נאומו של נתניהו אמש סערו הרוחות בקבוצות הבית היהודי, הגב שנתנו לו לכתחילה להצבת האולטימטום התקפל באחת כאשר ראש הממשלה הזהיר מחוסר אחריות לאומית והקולות קראו לבנט לסגת. אמש התקשר לבנט לא רק פרופ' ישראל אומן, אלא גם מזכ"ל המפלגה שלו ניר אורבך שהזהיר: אין לך גב למהלך הזה.
גם הבוקר שעות ספורות לפני ההצהרה לעיתונות עלו קולות מבית שקראו לו לעצור ובנט במצב הזה כבר הבין שמהלימון הזה גם לימונדה לא תצא, אך בלית ברירה יש להישאר בספינה ולנסות שוב לנווט אותה למחוזות שהוא מעוניין בהם. אז הוא הודיע לציבור – אנחנו נשארים כי נתניהו הבטיח לשנות את הכיוון אבל בפועל בסביבת נתניהו הבהירו היום – בנט לא קיבל דבר ונשאר.
אם סיבוב הפרסה של בנט הצטלם רע מבחינה תקשורתית, רבים מציבור מצביעיו יזכרו לו את הרגע לטובה ויגמלו לו על כך בקלפי. לעומת יו"ר 'ישראל ביתנו' ליברמן, שבחר בפוליטיקה קטנה ונטש תפקיד בתקופה קריטית לביטחון המדינה, יו"ר הבית היהודי בלע את ההפסד, הישיר מבט קדימה ואמר: אנחנו נשארים. עבור נתניהו זה היה ניצחון פוליטי לחלוטין, כאשר דחה את הבחירות למועד שהוא יחליט עליו, ככל הנראה סביב יום העצמאות הבא וגם ניצח את בנט במגרש שלו. כחלון כבר מיהר להתיישר עם התוצאה ואמר: הבחירות במאי הקרוב. גם כן חידוש.
